הנגשת חדשנות ויזמות לסגירת פערים מגדריים

פרופ' סיביל היילברון מאמינה שהמפתח לפריצת תקרות הזכוכית גלומה במיומנות מרכזית של יזמות ושיח אמיתי שמתקיים בקבוצות הטרוגניות. ההבנה הזו התחזקה בעיקר על רקע מחקר בינלאומי שערכה אשר התמקד בנשים בתעשיית ההיי-טק, וחשף תובנות על האתגרים לצד האפשרויות לשינוי

גלית בן חמו, בשיתוף מכללת כנרת
תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
גלית בן חמו, בשיתוף מכללת כנרת
תוכן שיווקי

סיביל היילברון היא פרופסור מן המניין במכללת כנרת, מרצה לסוציולוגיה ארגונית ודיקנית הפקולטה למדעי החברה והרוח. עצם מעמדה במכללה מייצג פריצת דרך ייחודית ובלתי שגרתית של אישה אל פסגת האקדמיה. "ככל שעולים מעלה באקדמיה מתמעט מספרן של הנשים", היא מציינת ומקווה שהישגיה יאירו לנשים נוספות את הדרך. מעבר לכך היא רואה בקידום נשים באקדמיה חלק חשוב מייעודה וערכי הליבה שלה ועוסקת במחקריה ביזמות של קבוצות בתת ייצוג, ביניהן נשים, ודרכים לסגירת פערים.

פרופ' היילברון הגיעה לישראל מגרמניה בסוף שנות השבעים כמתנדבת בקיבוץ ברקאי, שם הכירה את מי שלימים הפך לשותפה לחיים - אלכס היילברון. "אני שייכת לדור שחיפש אחר אלטרנטיבות סוציאליסטיות, ומצאתי את היישום לכך בקיבוץ. גם היום אני חושבת שהמסגרת הקיבוצית מייצגת צורת חיים אלטרנטיבית, עם דגש על סולידריות וקהילתיות. את הביטוי לכך ראינו היטב בתקופת הקורונה".

פרופ' סיביל היילברוןצילום: ארז ביט

יזמות במובן של שיפור והתחדשות בתחומים שונים, מהווה מוטיב חשוב בדרך של היילברון. "אני רואה באקדמיה זירה בה ניתן וצריך להוביל שינוים חברתיים שיטיבו עם כל האוכלוסיות, זה מה שאנחנו עושים בכנרת בדרכים שונות ומגוונות – בקמפוס של המחר, במרכז החדשנות, ובכל המגעים שלנו עם סטודנטים וסגלים".

נוכחות נשית דלה בהיי-טק
לאחרונה, במסגרת תוכנית האיחוד האירופאי 2020 HORIZON זכתה היילברון, ביחד עם ד"ר קרן וינברג מהמרכז אקדמי רופין, במימון מחקר אשר בחן בארבע מדינות את מקומן של הנשים בתעשיית ההיי-טק. "הנתונים מראים כי שיעור הנשים היזמות בהיי-טק עומד על 5% עד 10% בלבד. נתוני ההשתתפות המועטים ביזמות ההיי-טק בישראל, בו סקטור זה מפותח מאוד, מפתיעים במיוחד על רקע מספרן העולה של הנשים הלומדות הנדסה ומתמטיקה (מקצועות ה- STEM)".

מה הסיבות לכך?
"במחקרנו גילינו כי יש מספר גורמים. הראשון, פרופיל היזמים הממשיך להיות מקובע על פרופיל של גברים יוצאי יחידות 8200 כשהייצוג של אנשים מהפריפריה הגיאוגרפית וחברתית שואף כמעט לאפס. המעגלים הסגורים נובעים מיחסי כוח בלתי שוויוניים, גישה בלתי שוויונית למשאבים, היכרות עם ה'אנשים הנכונים' ועוד. מבחינת הנשים התשובה אף יותר מורכבת, כי המחקר הראה שמיעוט הייצוג שלהן חוצה תרבויות. כלומר, גם בנורבגיה ובשבדיה, שידועות כשוויוניות ביותר בהיבט מגדרי, יש מעט נשים בתחום יזמות ההיי-טק. לעניין הזה מספר סיבות משולבות: האקו־סיסטם ביסודו גברי; השיח והתרבות הארגונית מבוססים על נורמות וערכים גבריים ועל שוק עבודה שעובד בטירוף 24/7; נשים פחות מוכנות להיכנס לזירה אגרסיבית ולעיתים בלתי הגיונית שכזאת. בנוסף, מחקרים מראים שנשים נוטות פחות לקחת סיכונים, בעוד שיזמות ההיי-טק מבוססת על לקיחת סיכונים ועל התמודדות עם כישלונות. באופן לא מפתיע, הציבור סובלני פחות לכישלונות של נשים, דבר המגביר את חששותיהן. הסיבה האחרונה, המחברת בין גורמים, היא שהאקוסיסטם דורש שהנשים יתאימו את עצמן אליו, אך נדמה – וכך בכל המדינות שהשתתפו במחקר - שהאקוסיסטם צריך להתאים את עצמו לנשים, ולא להפך".

צילום: סמדי מלמד

לבנות עתיד לסטודנטים ולסטודנטיות
"פגישה, חצי פגישה – פסיפס של אחרים", הוא ספר שהוציאה היילברון לאחרונה בהוצאת מכללת כנרת ובמסגרת תוכנית "תקווה ישראלית באקדמיה", שהגה בזמנו נשיא המדינה לשעבר, ראובן ריבלין. הספר מאגד סיפורים של אנשים צעירים באקדמיה, רובם דור ראשון להשכלה, המגיעים מרקעים וסיפורי חיים שונים. ספר זה משקף את ה"אני המאמין" של היילברון כדיקנית במכללה האקדמית כנרת. "הספר שהוצאתי עם שותפיי – זוהר ומוקי צור מקיבוץ עין גב ומריה גרצקי, בת ביתנו ודוקטורנטית באוניברסיטת בן גוריון – מסמן עבורי את הדרך לעתיד האקדמיה בפריפריה – למתן אמיתי של הזדמנויות שוות לקבוצות השונות בפסיפס של החברה הישראלית – תוך שוויון, הערכה הדדית וסולידריות. לדעתי חשוב שמקבלי ההחלטות ברמה האזורית והלאומית ישמעו את הקולות של הסטודנטים והסטודנטיות ויבינו את המציאויות המורכבות".

"הספר מייצג את האג'נדה שלי ושל המכללה שהיא ביתי השני ביחס לעולם האקדמי, וחובק את הרעיון לכינוס אנשים מרקעים שונים, דתות, שפות ותרבויות שונות, במקום אחד, תוך הסרת הפחדים והמתחים. לגרום להם לקבל את האחר; אבל בצורה כנה ואמיתית. המכללה היא מקום למפגש אמיתי ומאפשרת להם לפעול יחד מתוך מטרה משותפת, אבל צריך לעבוד על זה. אם לא נהיה אסרטיביים ופרואקטיביים בקידום השיח האמיתי, לצד ההערכה הדדית מחד ודיון על קונפליקטים מאידך, אז אין ל'יחד' הזה משמעות". היילברון טוענת עוד שחשיבה יזמית ודרכי פעולה חדשניות מהווים כלים חשובים על מנת לאפשר את השיח המקרב, בין הסטודנטים והסגלים האקדמיים והמנהליים, שכולם שותפים לדרך.

בהקשר זה, במכללה האקדמית כנרת פועל כמה שנים מרכז חדשנות ויזמות, שמסמל במידה רבה את הקצוות של תחומי העניין והפעולה של היילברון: יזמות וחדשנות לצד שיח ומשימתיות חברתית. המרכז מהווה הזדמנות לחשוף את הסטודנטים והסטודנטיות מהפריפריה לעולם ההיי-טק, עם פיתוח טכנולוגיות ועסקיות ופלטפורמות מגוונות. "המפגש שלהם עם המרכז מעניק להם פרספקטיבה חיובית על האפשרויות הטמונות בעתיד, ועל האפשרות ליזום ולייצר מציאות חדשה עבורם".

העולם האקדמי פתוח לרווחה בפני נשים?
"עדיין לא. לדוגמה, רק לא מזמן התפרסמה כתבה בהארץ על כך שהקריירה האקדמית של נשים רבות נפגעה בזמן הקורונה כי אין עדיין שוויון בנטל בבית. בין השאר נשות האקדמיה פחות מסוגלות לממש הזדמנויות של פיתוח קריירה בחו"ל, שכן מצופה מהן להתחשב במשפחה. מספר הנשים בדרגת הפרופסור מן המניין עדיין נמוך, כמו גם בדרגות הגבוהות של תפקידי הניהול האקדמיים. החברה הישראלית מאוד שמרנית במהותה, מכוונת משפחתיות ונאמנות. יש ציפיה שנשים הן אלו שתממשנה ותאפשרנה את הערכים האלו, ואין ספק שזה לעיתים קרובות בא על חשבון הקריירה שלהן. אני מאמינה שהאקדמיה היא מקום טוב להעצמה, למוביליות חברתית, לא רק עבור נשים, אלא עבור כל מי שצריך מרחב לפיתוח אישי ומקצועי".

לסיום, היילברון מתייחסת לאתגרים העתידיים: "אנחנו חייבים להתחבר לשיח הגלובלי על משבר האקלים והקיימות. אסור לנו להתרכז באינטרס הישראלי בלבד, כי עם האתגרים של העתיד לא ניתן יהיה להתמודד ברמה הלאומית". ההתמודדות העכשווית משקפת במידה רבה את המתח בין הפרטיקולריות הישראלית והאוניברסאליות של האתגרים המשתקפת בעשיה האקדמית של היילברון. הפרטיקולאריות מתבטאת ב'פסיפס של האחרים' והאוניברסליות בזירת האקוסיסטם הטכנולוגי היזמי של ישראל. על הזירה זו היילברון כותבת ספר חדש בימים אלו. הוא מציף את הפערים הכלכליים וחברתיים של החברה הישראלית העכשווית – בין ה- Startup Nation ו"כל היתר". הספר יפורסם בהוצאת Routledge ומתריע בין היתר על התוצאות הצפויות של הקיטוב הכלכלי והחברתי בין מרכז לפריפריה בישראל.

תפיסת עולם
"שוויון בתנאים, אף שהיה בו ללא ספק היסוד הדרוש לצדק, הוא בה בעת מן המפעלים הגדולים והפחות ודאיים של האנושות המודרנית", חנה ארנדט מתוך הספר "יסודות הטוטליטריות".

בשיתוף מכללת כנרת