חיפוש

הדרך שלך לריפוי

מגוון שיטות הטיפול בחרדות ובטראומות רב מאוד. נתון זה מציב את האדם המבקש טיפול בפתחו של מבוך מטאפורי. רונית חיימוב זילברמן, פסיכותרפיסטית אינטגרטיבית, MA בעבודה סוציאלית, מתמחה בלא פחות מ-12 שיטות טיפוליות ומתאימה לכל מטופל את הדרך האפקטיבית עבורו

שיתוף בוואטסאפ

הדפסת כתבה זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ותמונות, ובהגשה נוחה להדפסה

לרכישת מינוי
רבקי ליקובר
תוכן שיווקי

"כמטפלת, אני מנסה להיות סקרנית, לחקור ולהבין את החוויה של המטופל כאן ועכשיו. היכולת לשחרר את הצורך להיצמד לתיאוריה, ואת הצורך לדעת מראש מה השלב הבא, היא חלק ממה שהופך טיפול בינוני לטוב"

רונית חיימוב זילברמן
רונית חיימוב זילברמן
רונית חיימוב זילברמן צילום: בנימין אדם
רונית חיימוב זילברמןצילום: בנימין אדםתוכן שיווקי

"הדרך של רונית" כך נקרא המרכז לפסיכותרפיה אינטגרטיבית שהקימה רונית חיימוב זילברמן, בעלת תואר שני בעבודה סוציאלית ופסיכותרפיסטית אינטגרטיבית. במרכז ניתנים טיפולים בחרדות, טראומות והתמודדות עם מחלות כרוניות. מה שמייחד את הטיפולים במרכז, הוא התאמה אישית לכל מטופל, של שיטת הטיפול או שילוב מספר שיטות מבין 12! שיטות טיפוליות שונות.

בין השיטות נמנות CBT, NLP, מיינדפולנס, EMDR, DBT, SCHEMA, PE THERAPY ועוד. בנוסף לטיפולים, במרכז ניתנות הכשרות למטפלים במגוון שיטות אפקטיביות, תוך התאמת שיטות הטיפול למטופל. בראיון מיוחד מספרת חיימוב על הדרך המרתקת שעשתה כדי לעזור לכל אחד למצוא את הדרך שלו לריפוי.

רוב המטפלים משתמשים בשיטת טיפול אחת, או לכל היותר ב-2-3 שיטות. מה הניע אותך לרכוש כל כך הרבה כלים טיפוליים?
"התשובה לכך משולבת משני פרמטרים", אומרת חיימוב, "כמי שלמדה שיטות טיפוליות רבות, באקדמיה ומחוץ לאקדמיה, נוכחתי כי כל שיטה מתיימרת להיות "השיטה", אבל בפועל, עם המטופלים בקליניקה, המטפל עשוי להיווכח כי הם לא בהכרח מגיבים בהתאם לשיטה. המעבדה אינה תמיד תואמת למציאות. הגעתי למסקנה כי אם יש את "השיטה" זה להשתמש בכמה שיותר שיטות, ולהתאים את שיטת הטיפול למטופל, ולא להיפך".

לזהות את השפה הגופנית והחושית של המטופל

נקודה נוספת שחיימוב מצביעה עליה, היא נטיית המטפלים להתחבר לשיטה מסוימת, לעיתים מדובר בשיטה שהם נעזרו בה באופן אישי והתגלתה כיעילה מאוד עבורם. "מטפל צריך להבין כי הוא אינו יכול להוות נקודת ייחוס, העובדה ששיטה מסוימת עזרה לו או שהוא מתחבר אליה אינה אינדיקציה לכך שהשיטה תהיה אפקטיבית עבור המטופל", אומרת חיימוב. "בעיני, מטפל טוב הוא זה שיש לו מגוון גדול של כלים משיטות שונות והוא יודע לזהות מה יהיה יעיל עבור המטופל"

חיימוב מסבירה כיצד מתאימים את השיטה למטופל: "חשוב לזהות את השפה הגופנית של המטופל, ולא להתרכז רק במה שהוא אומר. פעמים רבות התשובות נמצאות במה שלא קל לדבר עליו, בפרט בפגישות הראשונות של הטיפול. כלי נוסף לזיהוי הוא הבחנה מה מנגנון ההישרדות הדומיננטי אצל המטופל. האם כאשר האדם נמצא במצוקה או מרגיש מאוים, הוא הופך להיות לוחמני (מנגנון ה-fight), האם הוא קופא (מנגנון ה-freeze) בורח לעשייה (flight), מתנתק או נוקט בריצוי או התאחדות (faint, fawn, fratenise) עניין משמעותי נוסף הוא זיהוי החוש הדומיננטי אצל המטופל. כך לדוגמא, יהיה מי שיזכור מראות מחוויה טראומטית, ויהיה מי שדווקא קול מסוים יעורר אצלו את הזיכרונות, ואילו אצל אחר ייחרת הריח האופייני".

מדוע קיימת משמעות רבה בהתאמת הטיפול למטופל?
חיימוב מציינת כי קיימים מטפלים טובים ושיטות טיפול רבות וטובות, הטרנדים מתחלפים ומדי כמה שנים שיטה כזו או אחרת צוברת פופולאריות. "שיטות הטיפול טובות, אבל עצם העובדה שקיימים טרנדים תקופתיים מוכיחה כי אין שיטה שהיא המנצחת הבלעדית. השאלה המהותית שצריך לשאול טרם בחירה בטיפול כלשהו היא מה מתאים למטופל?".

ההתמקדות במטופל מלווה את חיימוב כעיקרון בסיסי. "האקדמיה מדגישה שיש להתעמק בתיאוריה. התיאוריה מייצרת כלל. מניסיוני, אני מוצאת כי בטיפול צריך לשים את הכלל בצד, ולהתמקד בחוויה הסובייקטיבית של המטופל. זו ההתעמקות האמיתית בעיני".

"כמטפלת, אני מנסה להיות סקרנית, לחקור ולהבין את החוויה של המטופל כאן ועכשיו. היכולת לשחרר את הצורך להיצמד לתיאוריה, ואת הצורך לדעת מראש מה השלב הבא, היא חלק ממה שהופך טיפול בינוני לטיפול טוב".

האם טיפול בחרדה ובטראומה אמור לסייע אחת ולתמיד או שעלול לצוץ בהמשך טריגר שיצריך טיפול נוסף?
"התשובה לכך תלויה בגורמים כמו עוצמת החרדה או הטראומה ומשך הזמן בו המטופל סבל מהבעיה עד שניגש לטיפול", עונה חיימוב. היא נותנת דוגמא למטופלת שהגיעה לטיפול בפוסט טראומה בעקבות תאונה קשה, הטיפול צלח והמטופלת אינה סובלת עוד מפוסט טראומה. אך לאחר מספר שנים היא חזרה לטיפול בעקבות פרידה מבן זוג, "היא הראתה שוב את הכוחות הטמונים בה ובעיני היא סיפור הצלחה", מציינת חיימוב ומסכמת: "מי שחווה חרדה או פוסט טראומה, עלול לחוות משבר רגשי עוצמתי יותר. לכן ייתכן שאם בהמשך החיים יצוצו טריגרים שיגרמו למשברים שונים, יהיה צורך בטיפול. הטיפול במשבר חדש יהיה קצר יותר, הוא יכול לארוך מספר חודשים או מספר פגישות בודדות".

האם קיימות דרכים אפקטיביות לשמור הישגים של טיפול?
חיימוב נותנת שני טיפים למניעת הישנות של מצוקה: "חשוב להיות קשובים לעצמנו, לגוף ולנפש, לחלק את המשאבים שלנו מדי יום בצורה מושכלת, ולעשות את הבחירות הנכונות לנו. בעולם המערבי שדוחף אותנו למרוץ של עומס משימות זה לא פשוט לביצוע. בנוסף, חשוב לא להימנע מדברים בגלל חששות או דאגות".

ליצירת קשר: פייסבוק: רונית חיימוב זילברמן

חזרה למדור

Labels

תוכן שיווקי

    כתבות שאולי פספסתם

    צילומי רחפן מפרץ חיפה

    דירות ב-2 מיליון שקל, צמוד לחוף הים: במקום הכי נמוך המחירים קפצו פי 4

    שלומית צור
    בישראל 2026 כל אחד קורא לזה אחרת: עזיבה, הגירה, ירידה, התמחות, רילוקיישן, התאווררות

    "יש לך בית גדול, תעשי עוד ילד": המחיר מאחורי החלום הזוהר של הרילוקיישן

    קים לגזיאל
    מייסדי סקפיון: גל גורן (מימין), ירון קרפ, פיני יונגמן, צפריר יואלי ועדו בר־און. יצטרכו להוכיח שהטכנולוגיה שלה עובדת גם בשטח

    ליירט מאות כטב"מים במקביל: סקפיון נחשפת עם גיוס של 36 מיליון דולר

    שגיא כהן
    מניית אונדס ירדה בכ-7% ביום שני, ובסך הכל איבדה כמחצית משווייה בחצי השנה האחרונה

    המשקיע המסתורי החליט לא להיות בעל עניין. מניית אונדס נכנסה לסערה

    חגי עמית
    נוירולוגיה (אילוסטרציה). ישנם בישראל כ-400 נוירולוגים פעילים, 30% מהם מעל גיל הפרישה

    6 מכל 10 ישראלים יזדקקו לרופא הזה. למה המתמחים לא קופצים על המקצוע?

    שיר אנגל
    חבילות חשודות שנתפסו במסגרת החקירה. על פי החשד, המוצרים שווקו בישראל באמצעות טלגרם ונמכרו למועדוני כושר ולעוסקים בפיתוח גוף

    מר ישראל לשעבר ובעלי יצרנית גלידה: החשודים בהפעלת רשת להברחת סטרואידים