ספק אם כאשר חוקקה הכנסת את חוק האריזות ב־2011 היא צפתה את היקף היבואנים שיידרשו להתמודד איתו כיום. באותה תקופה העריכו בכנסת את מספר היבואנים בישראל בכמה עשרות אלפים. רק לשם השוואה, בשנת 2024, נאמדו מספר היבואנים, לפי ההלמ"ס, ביותר מ-290 אלף. חלק מהזינוק נובע משינויים באופן רישום היבוא במכס, ובפרט מהכללת פעילות באמצעות דואר וחברות בלדרות. במקביל, המסחר המקוון ושירותי השילוח הפכו את היבוא לנגיש יותר גם לעסקים קטנים. כך הפך חוק שנגע בעבר לקבוצה מצומצמת יחסית לרגולציה שעמה נדרשים כיום להתמודד עסקים רבים, שלא תמיד יודעים כיצד להתייחס אליו.
"זה אמנם לא מס בהגדרה, אבל מבחינת העסק מדובר בעלות נוספת שמושפעת ישירות מהיקף וסוג הפעילות שלו", אומר רו"ח רועי קרטה, מייסד משרד קרטה ושות', המתמחה בין היתר בליווי חברות בתחום חוק האריזות. "ככל שהיקף היבוא או הייצור גדל, כך גם החשיפה לעלויות הנובעות מהחוק גדלה, ואי-הבנה של החובות או הסדרה לא נכונה שלהן עלולות להפוך לעלות פיננסית משמעותית. בטח לנוכח הקשיים שעוברים על המשק הישראלי בשנים האחרונות, החל מהקורונה וכלה במלחמה והשלכותיה", מוסיף קרטה. לדבריו, המורכבות הזו מתווספת לעומס שממילא מוטל על הנהלות החברות: "בתוך כל העומס הזה אני לא מצפה ממנכ"ל, מנהל כספים או מנהל תפעול להפוך למומחה בחוק האריזות. מי שמנסה לנהל את זה לבד עלול לבזבז שעות עבודה רבות על תחום שהוא אינו מכיר, ולעיתים גם לקבל החלטות יקרות".
חוק סביבתי עם משמעות כלכלית
הרעיון המרכזי מאחורי החוק הוא 'אחריות יצרן מורחבת': מי שמכניס מוצר ארוז לשוק הישראלי אינו אחראי רק למוצר עצמו, אלא גם לחלק מההשפעה הסביבתית של האריזה לאחר השימוש. לכן יצרנים ויבואנים נדרשים לדווח על האריזות שהם מכניסים לשוק, ולשאת בחלק מהעלויות הקשורות באיסוף ובמיחזור בהתאם למנגנון שקובע החוק. "מי שבעצם גרם לאריזה להיכנס הוא זה שנושא באחריות", אומר קרטה. "היבואן שייבא לישראל סחורה ארוזה, או יצרן ישראלי שייצר מוצר ארוז. כל אחד מהם צריך לדווח מהן האריזות שנכנסו, מה המשקל שלהן ומה הסוג שלהן".
המטרה המקורית של החוק היתה סביבתית ברורה: להפחית את כמות פסולת האריזות המועברת להטמנה, לעודד מיחזור ולהעביר חלק מעלויות הטיפול בפסולת מהציבור ומהרשויות אל הגורמים שמכניסים אותה מלכתחילה לשוק.
אלא שמבחינת העסק, העיקרון הסביבתי הזה מתורגם מהר מאוד לנתונים, סיווגים ותשלומים, ומן הסתם לעלויות תפעול. מוצר אחד יכול לכלול כמה שכבות אריזה - קרטון חיצוני, עטיפה פנימית, פלסטיק, בקבוק, מכסה או אריזה אישית - וכל אחת מהן עשויה להידרש לסיווג ולדיווח נפרדים.
גם ליעד הסופי של האריזה יש משמעות. אריזה שמגיעה בסופו של דבר לביתו של צרכן פרטי אינה בהכרח מטופלת באותה צורה כמו אריזה שמגיעה לבית עסק, וההבדלים יכולים להשפיע גם על העלות.
הקושי הוא שלא בכל מקרה התשובה מופיעה באופן ברור ומפורש בחוק. יש סוגיות שבהן קיימות פרשנויות ודרכי יישום שונות, וחברה שאינה מכירה אותן עלולה לבחור בדרך שמגדילה את העלות שלה שלא לצורך.
"זה לא רק כמה קרטונים": איפה עסקים טועים - ואיפה נמצא הכסף
כאן, לטענת קרטה, מתחיל הקושי האמיתי עבור החברות. חוק האריזות נראה על פניו כמו רגולציה טכנית - כמה קרטונים נכנסו, כמה פלסטיק, כמה זכוכית. בפועל, לדבריו, האופן שבו בונים את הדיווח יכול להשפיע משמעותית על הסכום שהחברה משלמת.
קרטה ושות' מלווה יותר מ־400 חברות בכל הקשור לחוק האריזות, ולדברי קרטה זהו משרד רואי החשבון הגדול בישראל המתמחה בליווי מלא בנושא. רובן הגדול אינן לקוחות ראיית החשבון הרגילה של המשרד, אלא חברות שמקבלות ממנו שירות ממוקד הקשור לחוק האריזות. "יש יבואנים שחושבים שזה פשוט לדווח על כמות הקרטונים שנכנסו, אבל הם מפספסים את הנקודה שצריך להתייחס לדיווח הזה כמו לתכנון מס, קודם להבין את האפשרויות והמשמעות הכספית שלהן, ורק אחר כך לדווח", הוא מדגיש. " יש פה דגש עצום על האותיות הקטנות. חייבים להכיר את החוק ולהכיר את הפרקטיקה. זה תחום התמחות בפני עצמו, שלא בהכרח נמצא בארגז הכלים של רואה החשבון הרגיל או של מנהל התפעול בחברה".
לדבריו, העבודה מתחילה בבניית שיטת הדיווח. מאיפה החברה שולפת את הנתונים, כיצד מפרקים כל מוצר לרכיבי האריזה שלו, איך מסווגים את החומרים ולאיזה זרם משויכת כל אריזה. רק לאחר מכן מבוצעים החישובים, והדיווחים מול הגופים הרלוונטיים. "בגלל המורכבות הזו פיתחנו במשרד את שיטת 360. אנחנו מלווים את החברה יד ביד, משלב התכנון ובניית מתודת הדיווח, דרך השקילות והסיווגים ועד להגשת הדיווח הסופי. המטרה היא לא רק לעמוד בחוק, אלא לעשות את זה תוך חיסכון בזמן, בעומס התפעולי ובעלויות. עסק שמנסה לנהל את כל התהליך לבדו נדרש להתמודד עם איסוף נתונים, שקילות, סיווגים, פרשנות רגולטורית ודיווח – וכל זה בנוסף לפעילות השוטפת שלו, מסביר קרטה".
"כמו שיש רואי חשבון מול מס הכנסה, אנחנו רואי חשבון מול תאגיד תמיר ומשרד להגנת הסביבה", הוא אומר. "יש כאלה שמבקשים ייעוץ מתאגיד תמיר עצמו. מצד אחד זה גוף שאני מאוד מכבד ושאנחנו עובדים מולו בשיתוף פעולה וביחסים טובים, אבל בסופו של דבר זה כמו להכין דוח למס הכנסה עם מס הכנסה. היועץ שלך לא יכול להיות פקיד השומה". מקרה שטופל במשרדו לאחרונה ממחיש, לדבריו, עד כמה בחירת מסלול הדיווח יכולה להשפיע על העלות "רק לאחרונה הגיעה אלינו חברה מוכרת מאוד, אחרי שכבר ביצעה את הדיווח. בבדיקה גילינו שהיא בחרה במסלול דיווח שהמשמעות שלו הייתה עלות עודפת של מאות אלפי שקלים בשנה. לאחר שבחנו את הנתונים והמסלול המתאים לפעילות שלה, שינינו את אופן הדיווח והפחתנו משמעותית את העלות."
לדבריו, אחד המקומות שבהם עלול להיווצר פער כספי הוא הסיווג בין סוגי אריזות וזרמי הדיווח. אריזה שמגיעה לצרכן הביתי, למשל, עשויה להיות מחויבת באופן שונה מאריזה שמגיעה לבית עסק. גם טעות בזיהוי חומר האריזה או התמקדות רק באריזה החיצונית עלולות לעוות את הדיווח.
טעות נגררת שעולה בכפולות
אחת הנקודות שקרטה מדגיש היא דיווח שגוי שנגרר למשך שנים. הבעיה היא שטעות במתודה אינה נשארת בשנה אחת, וכשהיא מיושמת גם בדיווחים לשנים קודמות, ההשפעה הכספית שלה יכולה להצטבר לאורך שבע שנים וגם בעתיד מידי שנה. בין הטעויות שקרטה מציין שיבואנים רבים עושים אפשר למצוא דיווחים בהם המשמעות הכספית לא נבדקה לפני הדיווח בפועל ("הרבה יותר קשה לתקן רטרואקטיבית"), שיטת דיווח לא נכונה שנגררה לאורך כל שנות הדיווח, ודיווחים משוערים ולא מדוייקים שעלולים לעלות בסופו של דבר בקנסות וסנקציות. טעות נוספת היא ההנחה שחברה שמכניסה לשוק פחות מטון אריזות בשנה פטורה לחלוטין מהחוק. גם כאשר קיימת הקלה מההתקשרות עם תאגיד המחזור עדיין ישנה חובה לדווח ישירות למשרד להגנת הסביבה.
"השנה הראשונה שאתה מדווח היא בעצם התשתית לדיווח של שש שנים נוספות שקדמו לה", הוא אומר. "אם בנית תשתית בצורה עקומה, כל ההפסד הוא כפול שבע. אם טעית בעשרת אלפים שקל בשנה, הטעות הזו יכולה להצטבר לשבעים אלף שקל. אם טעית בעשרים אלף שקל בשנה, היא כבר יכולה להגיע למאה וארבעים אלף שקל ", מדגיש קרטה.
שלושת הסיכונים המרכזיים לעסק שלא עומד בחוק, לדברי קרטה הם עיצומים כספיים מצד המשרד להגנת הסביבה, תביעות מצד תאגיד תמיר, ותביעות ייצוגיות. "אפשר להתמרמר על הרגולציה, אבל בסוף זה החוק. כשאתה בעל עסק, השאלה שאתה שואל את עצמך היא איך אתה מנהל את זה טוב יותר. הרבה פעמים אנשים עושים את זה על דעת עצמם, ובסופו של דבר זה עולה להם הרבה מאוד כסף. המטרה שלנו היא שהחברה תעמוד בכל דרישות החוק, אבל תעשה זאת בצורה יעילה, נכונה ובלי לשלם שקל מעבר למה שהיא באמת נדרשת", מסכם קרטה.
בשיתוף רועי קרטה ושות'
