כשדניאל בראון נסע על הטרקטור בין שורות הגפנים, הוא כבר ראה בעיני רוחו כיצד אנשים יגיעו מהעיר, יעצרו לרגע את המרוץ היומיומי, יתיישבו בטבע הפתוח וירימו כוס יין מול הנוף. היום החזון הזה הוא המציאות של יקב בראון בכפר שמואל, שהחל את דרכו כתחביב משפחתי ונהפך עם השנים ליקב בוטיק ולמרכז מבקרים. "אנשים אומרים לי שהם מצאו את טוסקנה חצי שעה מתל אביב", מספר בראון, "כשאני יושב ורואה אנשים נהנים ונרגעים – אני מרגיש שהגשמתי את החלום שלי".
החיבור של בראון, מהנדס מכונות ובעל חברת הנדסה, לאדמה ויין התחיל במסורת משפחתית שעברה מדור לדור. בכפר קטן בסלובקיה נהגו סבו וסבתו להכין יין מפירות שגידלו בחצר, ואביו של בראון המשיך את המסורת גם בארץ כשבראון לצדו, סופג את הידע המשפחתי שנצבר לאורך השנים.
כשהגיע הזמן לבחור מקום מגורים למשפחה, דניאל ואשתו דינה רכשו משק בכפר שמואל והחלו לנסות את כוחם בגידולים שונים. "ניסינו לגדל רימונים ועוד פירות שונים, אך בסופו של דבר הבנו שהכי נכון יהיה להקים כרם ולנטוע גפנים. האזור שלנו, סיידון גזר, נחשב לאחד האזורים הטובים בארץ לגידול ענבים עוד מימי המקרא", מספר בראון, "יש כאן אדמה שחורה וגירית, שמתנקזת היטב, והכרם נמצא על מדרון, כך שאין הצטברות של מים. גם מזג האוויר מתאים מאוד לענבים – הלילות כאן קרירים, והקור שיורד מהרי ירושלים דרך הוואדיות מגיע עד השפלה. זה אזור עם היסטוריה של גידול ענבים, וכבר בשנות ה-50 וה-60 היו כאן הרבה כרמים".
מרכז העשייה המשפחתית
עם השנים היקב נהפך למרכז של העשייה המשפחתית. דניאל ודינה, ביחד עם ילדיהם, מעורבים בעבודה ביקב ובמרכז המבקרים. שמות היינות נקראים על שם נשות המשפחה – בחירה שהפכה את היקב לפרויקט שמחבר בין הדורות. "זה מלכד את כולנו", אומר בראון. "לא תכננו שזה יהיה ככה, אבל היקב הפך למקום שכולם רוצים להיות בו".
בראון הרחיב לאורך השנים את הידע המקצועי שלו בתחום היין, בין היתר בעזרתו של היינן אד זלצברג, שמלווה אותו כבר כעשור. "אני אוטודידקט. בתחילת הדרך נעזרתי בספרים ולמדתי את הנושא בעצמי, ובעשר השנים האחרונות זלצברג הוא המנטור שלי. הוא פרש לגמלאות מיקב ברקן והוא נהנה לעבוד פה. זלצברג הוא יינן ותיק ובעל מקצוע מצוין, והעובדה שהוא דתי מאפשרת לנו לייצר יין כשר בהתאם לכללי ההלכה".
דרך ליצור חיבור בין אנשים
בכרם של יקב בראון גדלים זני הענבים מרלו, סירה, פטיט ורדו, רובי קברנה ומרסלן, ולצדם היקב מייצר יינות מענבים מובחרים שנבצרו בכרמים נוספים בארץ. עבור בראון, היין הוא דרך ליצור חיבור בין אנשים. "החוויה של שתיית יין מרוממת את הנפש ופותחת את הלב", אומר בראון, "יש משהו ביין שמאפשר לאנשים לעצור לרגע, לשבת ביחד, לשוחח, להיפתח וליהנות מהזמן המשותף. היין משנה את האווירה, הופך רגע רגיל לחגיגי ומחבר בין אנשים".
בריחה קטנה מהשגרה
מרכז המבקרים של יקב בראון צמח עם הזמן למקום שמגיעים אליו לא רק כדי לטעום יין, אלא כדי לבלות כמה שעות מחוץ לשגרה. "לצד טעימות היין, פועל במקום הבייקרי של השפיות מזי וג'נה, שמציע מדי יום מבחר משתנה של מאפים, פוקצ'ות, סלטים, כריכים ועוד. בימי שישי מצטרפים לתפריט גם חלות, עוגות ומבחר מאפים וכריכים שאפשר לקחת הביתה", מתגאה בראון.
בראון מזהה בשנים האחרונות פתיחות גדולה יותר לעולם היין בקרב המבקרים. "היין נהפך לנגיש יותר לקהל הרחב. הוא כבר לא נתפס כמשהו ששייך רק למביני עניין או לאירועים מיוחדים", הוא אומר, "הקהל הישראלי מאמץ יותר את תרבות היין. הצעירים שבעבר העדיפו בירה בוחרים ואוהבים היום לשתות יין, ובעיקר יינות לבנים ורוזה שמתאימים מאוד לאקלים הקיצי שלנו".
"אנו מארחים במרכז המבקרים חברות הייטק וארגונים לימי עיון, ימי גיבוש ומפגשים. המקום מאפשר לאנשים רגעים קסומים של להיות יחד, לשבת, לאכול, לשתות יין, להירגע ולהרגיש קצת אחרת. אחרי ה-7 באוקטובר הגיעו אלינו יחידות חיילים לימי כיף והפוגה. שמחנו להעניק להם חוויה מיוחדת באווירה נעימה ומחברת שתאפשר להם לעצור רגע, לנשום, ליהנות ולהתאוורר מהשירות ומהמציאות המאתגרת. היקב ומרכז המבקרים כשרים ומאפשרים לנו לארח גם קהל שומר מסורת וכשרות".
בנוסף לחוויית היין, הנוף שמקיף את היקב הוא חלק בלתי נפרד מאווירת מהמקום. "אני חושב שזה אחד האזורים היפים ביותר בארץ", אומר בראון, "אנחנו חיים במדינה מדברית, וכשאתה רואה את הירוק ליד היבש, זה נראה כמו גן עדן. ממרכז המבקרים ניתן לראות את תל גזר, ואפשר להמשיך מכאן לטייל באזור. אנחנו ממוקמים חצי שעה מתל אביב ומירושלים, אבל כשאתה יושב כאן אתה מרגיש בעולם אחר".
בשיתוף יקב בראון
