נדמה שצמד המילים "התעמרות בעבודה" תופס יותר ויותר מקום בשיח הציבורי והפנים ארגוני. אך לא מדובר בתופעה חדשה, אלא להפך. ההתעוררות סביבה בשנים האחרונות נובעת מפעילות מאומצת להעלאת המודעות לנושא, מפסיקות של בית הדין לעבודה, ולא פחות חשוב מכך – מרצון אמיתי של מקומות עבודה למגר את התופעה ולהקנות למנהלים כלים למנוע אותה.
"המשפט הישראלי מגדיר התעמרות כהתייחסות חוזרת ונשנית לאורך זמן לאדם בעולם העבודה, שיוצרת עבורו סביבת עבודה עוינת", מסבירה ד"ר אורית קמיר, יו"ר הנהלת המרכז הישראלי לכבוד האדם, משפטנית שהשתתפה בניסוח הצעת החוק למניעת התעמרות שהניחה על שולחן הכנסת השרה מרב מיכאלי בשנת 2015. "הצעת החוק אומנם טרם עברה בכנסת, על אף שהיא מקודמת היום שוב על ידי קבוצת חברות וחברי כנסת, אך בתי הדין לעבודה אמצו את רוחה ואת הגדרותיה ושופטים לאורה. התעמרות היא התנהגות קשה ופוגענית שגורמת לקורבנותיה נזקים כבדים במישורים רבים, בהם נפשי, בריאותי, אישי, חברתי ותפקודי. גם הארגון נפגע: קורבנות התעמרות מאבדים מוטיבציה ומחסירים ימי עבודה, עדים לתופעה מבועתים, מסתגרים והתפוקה יורדת. הספר "התעמרות בעבודה" של איתן מאירי מתאר את הנזקים בפירוט. חלק ממקרי ההתעמרות בעבודה הם תוצאה של אישיות פתולוגית של המתעמר, אך במרכז לכבוד האדם אנחנו מתמקדות בהתנהלות הארגונית הלקויה המאפשרת התעמרות".
הבעיות שמובילות להתעמרות
צוות המרכז הישראלי לכבוד האדם פגש במהלך השנים ארגונים שסבלו מבעיה של התעמרות, ובהתערבות נכונה שונתה ההתנהגות המתעמרת והופנמו תהליכים לטפל בה. דוגמה אחת היא של רופא בכיר בבית חולים שהיה מאוד מוערך מקצועית, אך רופא שהיה כפוף לו חווה היטפלות ביקורתית מבזה, ונזיפות משפילות בלתי פוסקות גם בנוכחות עמיתים נוספים. מקרה אחר הוא של מנהלת חדשה בארגון, שבסמוך לכניסתה לתפקיד החלו העובדים להתלונן שהיא נוהגת בתוקפנות, "מחפשת אותם", חודרת לפרטיות שלהם ולא מאפשרת להם לעבוד.
"בפגישה שלנו עם הרופא הוא לא הכחיש את הטענות נגדו, אך באותה נשימה הוא ניסה להסביר שלא העלה על דעתו שאפשר גם אחרת, פשוט כי כך חנכו אותו בעבר וזה מה שהוא הכיר וחשב שנכון להמשיך הלאה. הארגון לא היה מודע ל'מורשת' ההתעמרות בחניכה ולא התייחס אליה. בהנחייתנו הוא עבר שינוי ולמד כיצד ניתן לחנוך רופאים צעירים בדרכים מכבדות ובתקשורת מיטיבה", מסבירה מנכ"לית הארגון, רבקה אלישע, עובדת סוציאלית ומומחית בהנחיית קבוצות. "במקרה של המנהלת, למדנו שהיא הרגישה שהעובדים לא מקבלים את המינוי שלה מכיוון שהם היו מאוד מחוברים למנהל הכריזמטי שהחליפה. לתחושתה היה עליה להכחיד את זכר המנהל הקודם ואת הנהלים שלו כדי שיקבלו אותה. למרבה הצער, הדרך שלה הייתה כוחנית ופוגענית. בליווי שלה למדנו שהיה כשל ארגוני בהכנה שלה לתפקיד, כמו גם בהכנה של העובדים לשינוי. עבודה עם המנהלת העלתה את בטחונה ביכולות ובמיומנויות המקצועיות שלה וסייעה לה לפתח חזון חדש ומערכת יחסים בריאה יותר עם העובדים".
לדברי ד"ר קמיר, המרכז הישראלי לכבוד האדם זיהה בארגונים ובחברות איתם עבד כמה בעיות שמאפשרות התפתחות של תרבות מתעמרת, כשהבולטות שבהן הן נורמות של הדרת כבוד. לדבריה, יש ארגונים וחברות שמעודדים את עובדיהם להשתתף בתחרות כוחנית מסוג משחק סכום אפס על הכרה ומעמד. המשמעות היא שאדם יכול לעלות בערכו בעולם העבודה רק אם יתעלה מעל אחרים. תמיד יש מי שעבורם הדרך להתעלות היא לדרוך על אחרים, למשל באמצעות התעמרות.
בעיה נוספת שאותה מגדירה ד"ר קמיר היא מסורת של התעמרות. "בארגונים ובחברות בהם יש מסורת, למשל, של חניכת עובדים לתפקידים חדשים בצורה משפילה ולא מכבדת, המסורת הזו תימשך עד שהארגון יתעורר ויעשה שינוי מודע", היא מסבירה.
בעיה נוספת בתחום נוגעת להכשרה לקויה של מנהלים. לדברי, ד"ר קמיר, ארגונים וחברות המאמינים שמקצוען מצוין בהכרח יידע גם להיות מנהל טוב - חוטאים לעצמם, למנהלים ולעובדים שלהם. מנהל, מקצועי ככל שיהיה, צריך לקבל הכשרה ניהולית וכלים ניהוליים, אחרת הוא עלול למצוא את עצמו במוקדם או במאוחר במצב מלחיץ שידחק אותו להשתמש בכוח דורסני כדי להוכיח את יכולתו.
יזום ופיתוח תהליכים חברתיים ואירוגוניים
המרכז הישראלי לכבוד האדם, שהוקם בשנת 2004, פועל בארגונים ציבוריים ופרטיים על מנת להשפיע על החברה הישראלית באמצעות קידום, יזום ופיתוח של תהליכים חברתיים וארגוניים להטמעת ערך כבוד האדם.
רבקה אלישע וד"ר קמיר פועלות יחד ברחבי הארץ עם צוות רב-מקצועי המונה, בין היתר, משפטניות ועורכי דין, יועצות ארגוניות, עובדים סוציאליים, פסיכולוגיות, יועצים חינוכיים וצוותי הדרכה.
בין לקוחות הארגון: משרדי ממשלה, מסגרות חינוכיות, צה"ל, המוסד לביטוח לאומי, רשויות מקומיות, חברות ממשלתיות ופרטיות.
"אנחנו מאמינות שארגון שיעבור תהליך למידה ויעשה פעולות מניעה כדי למנוע את תופעת ההתעמרות בעבודה ולמגרה יהיה ארגון צומח, מכיל, שהעובדים ישמחו להיות חלק ממנו ובהכרח גם התוצאות העסקיות ישתפרו", מסבירה המנכ"לית, רבקה אלישע. "ארגון לא צריך לפחד לעשות שינוי. מנהל/ת רווחה, מנהל/ת משאבי אנוש או כל אדם אחר בשדרה הניהולית, אליו מגיעות תלונות המעידות על דפוס של התעמרות בעבודה, אסור שיעלים עין. התופעה לא תיעלם מעצמה אם לא תטופל וכולם יינזקו ממנה.
"הליווי והייעוץ של המרכז הישראלי לכבוד האדם ניתן בהתאמה אישית לארגונים ולחברות, מתוך תפיסה ערכית-נורמטיבית ורצון לעשות שינוי אמיתי. בתהליך אנחנו מזהות את 'נקודות העיוורון' ומאירות אותן כדי לבנות יחד עם הארגון נורמות התנהלות מכבדות שישרתו אותו ואת העובדים בו", היא מסכמת.
המרכז הישראלי לכבוד האדם לפנייה במייל >> טלפונים >> 03-6058118 | 052-2423644למעבר לאתר >> למעבר לשאלון התעמרות בעבודה >>
בשיתוף המרכז הישראלי לכבוד האדם
