עמותת קו משווה, כשמה, עומדת במרכז שוק התעסוקה הישראלי ומבקשת לשים את הדגש על האוכלוסייה הערבית בישראל, ובפרט צעירים אקדמאיים העושים את צעדיהם הראשונים בעולם התעסוקה. אל מול החסמים האישיים, המבניים, השפתיים ועוד, קו משווה מסייעת למעסיקים ולסטודנטים כאחד, לייצר מענים כדי לגשר על הפערים, וכן לייצר אמון הדדי לעבודה מיטבית. החזון, מעבר למוביליות כלכלית וחברתית של החברה הערבית, הוא להגיע לחיים משותפים ושוויוניים, באמצעות קריירה תעסוקתית משמעותית ואיכותית לאקדמאים ופתיחת הצוהר למעסיקים לאוכלוסייה איכותית הנסתרת לעיתים מהעין.
את העמותה, שאת תפקיד היו"ר בה ממלא השופט בדימוס סלים ג'ובראן, הקימו לפני 15 שנים דב לאוטמן ועירית קינן, במטרה לשלב אקדמאים ערבים במשרות שונות בהתאם להשכלתם. עם השנים, עוצבה האסטרטגיה המרכזית בעמותה להגשמת החזון, לפיה הטאלנט הערבי לא עוצר אך במשרה ראשונית, אלא יכול להגיע לעמדות ניהול ומשרות בכירות. "עבור צעירים רבים, חסרים מודלים ערביים לחיקוי בשוק העסקים בישראל", אומר סאמי אסעד, מנכ"ל העמותה. "מערכת הבריאות, לדוגמה, מהווה לא פחות מאידיאל, כאשר האוכלוסייה הערבית מיוצגת היטב במשרות בכירות וזוטרות כאחד. לכן, שמנו לנו למטרה להגיע לייצוג דומה גם בעולם העסקי, כך שלכל צעיר יהיה מודל חיקוי לשאוף להיות כמותו".
בהמשך לכך, אסעד מצביע על נתונים לפיהם מתוך בוגריהם הערביים של מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל, רק 22% עובדים במקצועות אותם למדו. בנוסף, רק 5% מהמועסקים במגזר העסקי הם מהחברה הערבית, ואף פחות מחצי אחוז מהמנהלים הם ערבים. גם בין ייצוג הנשים הערביות בשוק העבודה קיים פער משמעותי ביחס לייצוגן באקדמיה.
מפתחים קריירה יחד
אסעד התחיל את דרכו במגזר העסקי בתפקידי ניהול בארגונים גדולים במשק. לאחר מכן, הצטרף לשורות העמותה כיועץ למעסיקים בכל הקשור למגוון תעסוקתי והיכרות עם הטאלנט הערבי, וכיום עומד בראשה לאחר שבע שנים במגוון תפקידים. כך, את הרקע העסקי הוא מביא לידי ביטוי במיצוב העמותה כארגון מקצועי המותאם לצרכי הארגונים בכל הקשור לגיוון, הכללה ושילוב אקדמאים ערביים בחברות.
בהתאם, שני צירי העבודה המרכזיים בעמותה הם מול המשתתפים ומול המעסיקים. מול המשתתפים, מופעלות מספר תוכניות הכשרה, חלקן מקצועיות וחלקן נועדו להקנות Soft-skills, כדי להשתלב בצורה מיטבית במשרות עם תנאים תחרותיים במגוון חברות מובילות בישראל. "העניין הבין-אישי חשוב לנו במיוחד. היכולת לשווק את עצמך, להתמקד ב'עצמי' על פני הסתכלות קולקטיביסטית או צנועה – אלו הם היבטים חשובים שלא בהכרח באים לידי ביטוי בחינוך הערבי", מסביר אסעד. הציר השני, אל מול המעסיקים בפונקציות השונות בארגונים, בהתאם לצרכי המנהלים ויעדי הגיוס שנקבעים. "השיח הדו כיווני בין מועמדים ומעסיקים, מייצר את התוכניות המותאמות ביותר והרלוונטיות למועמדים ולמעסיקים כאחד – שמביאים לתוצאות הטובות ביותר".
כך, בעמותה פוגשים סטודנטים בשנה האחרונה ללימודיהם, בסדנאות המבוססות על שלושה היבטים עיקריים: העצמה אישית ופיתוח מיומנות וכישורים; חיבור הסטודנטים למעסיקים מובילים במשק, בהתאם למקצוע; וההשמה בארגונים מובילים במשק. "יחד עם שותפינו לדרך – סגל התוכנית, מרכזי קריירה באוניברסיטאות המובילות והמעסיקים הגדולים במשק - אנחנו מכוונים לליבת המגזר העסקי, כאשר רבים לוקחים כבר היום חלק בתוכניות ההכשרה וההדרכה של הסטודנטים", אומר אסעד. "בחלק לא קטן מהמקרים, בחברה מקצים תקנים ייעודיים למשתתפים, על מנת לתת להם את ההתנסות המקיפה. כך, הארגון מרוויח את התפוקה המשמעותית של סטודנט נחוש במקום העבודה, ובהמשך גם מועמד מוביל, רלוונטי ומחויב להמשך העבודה".
בנוסף לתוכנית מטעם העמותה, קיימות תוכניות העשרה מעמיקות, כמו ה-"Bootcamp" עם מעסיקים מובילים: "בתקופה קצרה יחסית, יום בשבוע למשך כמה חודשים, צעירים אקדמאים ערביים עוברים תהליך הדרכה יישומית במקומות העבודה עצמם, ע"י עובדים ומנהלים במחלקות הרלוונטיות בארגון. יחד עם המעטפת של הכישורים הרכים והתמיכה מהעמותה, אנחנו רואים תוצאות יפות מאוד. מהמחזור הראשון התקבלו מחצית מהסטודנטים לחברות בהן התמחו, וחלקם כבר התקדמו לתפקיד ניהולי ראשון".
לאור החוסר של ייצוג ערבים כמנהלים, הקימה העמותה את התוכנית להכנה להשתלבות במשרת דרג ניהולי ראשון –Lead Forward, בשותפות להב מאוניברסיטת תל אביב. כך, במשך ארבעת חודשי התוכנית, העובדים נחשפים להרצאות אקדמיות, סדנאות קצרות וסמינר של יומיים, בהם לומדים את "כל הידע והמידע, האקדמי והמקצועי שקשור בכניסה לתפקיד ניהולי ראשון. העובדה שמביאים צעירים מהחברה הערבית, נשים וגברים שכבר עובדים בארגונים, ומקבלים את המקום להעלות דילמות, אתגרים, לקבל המלצות ועוד, מחזקת ומעצימה את השתלבותם, וגורמת להם להיות חזקים יותר בתוך הארגון שלהם עד לניווט לתפקיד הניהולי הראשון שלהם".
בנוסף, השנה יוצא לדרך המחזור השני של תוכנית Al-Mada, המיועדת למי שכבר נמצאים בתפקיד ניהולי ראשון, ומבקשים להתקדם לתפקידים בכירים בתחומם. התוכנית כוללת שלושה צירים עיקריים: הציר האקדמי - תואר שני במנהל עסקים (MBA) מאוניברסיטת תל אביב, הציר המנהיגותי, באמצעות סדנאות לפיתוח מנהיגות במשך שנה וחצי, ולבסוף, מנהיגות גלובלית, הכוללת מסע של עשרה ימים לאוניברסיטת קיינברידג'.
בשנים האחרונות, עם ההתפוצצות חסרת התקדים בעולם ההיי-טק, נשמעים האתגרים עמם מתמודדים בארגונים – המחסור בכוח אדם איכותי. כארגון שעובד עם עשרות ומאות של סטודנטים טובים ומובילים באקדמיה, אשר עוברים תהליך משמעותי, רמת המוכנות להשתלבות בשוק התעסוקה היא גבוהה במיוחד ויוצרת את כוח האדם הנדרש – הטאלנט הערבי. "אני מזמין מעסיקים לעשות את החיבור אלינו. מצידנו, אנחנו ננגיש את הטאלנטים הטובים ביותר בכל התחומים – הנדסה, פיננסים, משפטים וכלל תחומי ההיי-טק", אומר אסעד. בנוסף, עבור מעסיקים שכבר עשו את צעדיהם הראשונים והעסיקו עובדים ערבים צעירים בארגון, העמותה מציעה את עצמה כגוף ידע, המאפשר להעצים את העובדים לקראת תפקידים ניהוליים בהמשך באמצעות תוכניות ייעודיות המותאמות באופן מדויק לארגון.
אם כן, בשיתוף הפעולה ההדדי שבין המעסיקים, לסטודנטים, והעמותה כגוף ידע וגוף מקשר – מצוי העתיד בגיוון התעסוקתי. "אנחנו מקבלים פידבקים מצוינים, וכל פעם מחדש מגלים עד כמה חסר המידע והניסיון לסטודנטים ולעובדים הערביים. אנחנו מלמדים כיצד הארגון יכול לייצר התאמות בתהליכים שונים, לצורך גיוס טוב יותר, מיון מותאם והשתלבות מיטבית מבלי להתפשר על הסטנדרטים של המעסיק", מספר אסעד. "אנחנו מנגישים את הטאלנטים, את הניתוחים הנכונים לדילמות ואתגרים של המעסיקים, וגם מספקים פתרונות והסתכלות מחודשת על ניהול קהלים מגוונים".
במה לדעתך תלוי הגידול במגוון התעסוקתי?
"במידה רבה במעסיקים. אמנם יש צורך באמירה מצד המדינה, שלצידה תמריצים, אך החלטה של מנכ"ל, מנהל בכיר או כל אדם בעל השפעה, יכולה להניע יותר תהליכים מכל משרד ממשלתי. האמון בתהליך יאיץ את התהליכים קדימה".
לפרטים: kavmashve.org.il
בשיתוף עמותת קו משווה
