"מלחמת הכטב"ם", "2,3 שגר", "חדירת כלי טיס עוין", "סיירת רחפנים אזרחית", "העיניים של המג"ד". כל אלה הם ביטויים שהפכו שגורים במציאות הישראלית בחודשים האחרונים ומהווים סימן לשינוי מהותי שעובר תחום הכטב"ם בתקופה זו, שינוי המצביע על כך שאנו בפתחו של עידן אסטרטגי חדש, העידן הרביעי.
על החלוקה בראייתי לתקופות בהיסטוריה של תחום הכטב"ם ועל הקשר לכנס הכלים הבלתי מאוישים, כנס UVID, במאמר זה.
העידן הראשון: חלוצים ומשימות לא בזמן אמת
נהוג לסמן את שנת 1917 כשנה שבה החלה ההיסטוריה של כלי הטיס הבלתי מאוישים (Unmanned Aeriel Vehicles – UAV), עם פרויקט בשם "Kettering Bug", כלי טיס/פצצה נשלטים מרחוק, שפותחו על ידי צ'ארלס קטרינג בחברת Dayton-Wright שם המצביע על המקום ועל מעורבותו של אורוויל רייט בפיתוח מערכת זו. תקופה זו נמשכה לתוך מלחמת העולם השנייה בה פיתחו הגרמנים את מערכת ה-V1 (כטב"ם השיוט המבצעי הראשון בעולם) במקביל לאמריקאים, שהמשיכו לפתח מערכות כטב"ם למשימות מודיעין, הונאה ותקיפה. עידן חלוצי זה התאפיין במאמצים ופיתוחים טכנולוגיים רבים על ידי מספר מצומם של מדינות, שפרצו את מגבלת איוש האדם בתוך כלי הטייס, אך כמעט ולא הצליחו להביא מודיעין בזמן אמת לקרקע (המידע שנאסף על גבי סרטי הצילום במערכות אלה, פוענח רק לאחר נחיתתן).
ישראל נכנסה לתחום הכלים הבלתי מאוישים בשנת 1971 עם הקמת טייסת הכטב"ם הראשונה - טייסת 200 - וקליטת מטוס ה-I124 האמריקאי שנקרא "מבט", אשר ביצע משימות רבות במהלך מלחמת יום הכיפורים והשנים שאחרי המלחמה. בהמשך נקלטו בטייסת גם מטוס ה"שדמית", ששימש כמל"ט מטרה, וה"תלם" כמטוס הטעיה.
העידן השני: מערכות זמן אמתוהגמוניה מערבית
מאמצע שנות ה-70' של המאה שעברה, החלה להתפתח בישראל יכולת עצמאית לפיתוח וייצור של כלי טיס בלתי מאוישים "זעירים" (כ-150 ק"ג) המשדרים לקרקע תמונת וידיאו בזמן אמת. יכולת הכטב"ם נקלטה בצה"ל על ידי חיל האוויר (ט. 200) וחיל המודיעין (9702) והחלה את פעילותה המבצעית מעל סוללות הטק"א בלבנון בשנת 1981 (מטוסי "סורק" ו"זהבן"). באותן שנים הייתה יכולת זו מצויה בעיקר בידי מדינת ישראל אשר תפסה את מקומה כמובילה עולמית בתחום. במהלך שנות ה-90' של אותה מאה, זיהו האמריקאים את היתרון הקיים בכטב"ם כאמצעי זמן אמת והצטרפו שוב להובלה אחרי התקפת הטרור על מגדלי התאומים (9 בנובמבר 2001), הפעם בכח מלא והשקעה אדירה, תוך פיתוח מערך כטב"ם רב-שכבתי ורב-משימתי (כולל יכולת תקיפה) אשר צבר את ניסיונו במהלך אותן שנים, בעיקר באפגניסטאן.
במקביל, בתחילת שנות ה-2000, הלכה והתפתחה טכנולוגיית המזעור והטלפונים הניידים, אשר הובילה שני חלוצים לחלום על שימוש במערכות בלתי מאוישות למרחב האזרחי, לפרוץ את אתגר השליטה ובקרת הטיסה על כלי טיס מרחפים ולהמציא את ה"רחפנים". היו אלה פרנק וואנג (Frank Wang), מייסד DJI, וכריס אנדרסון (Chris Anderson), מייסד 3DR, שהובילו את עולם הכטב"ם לעידן השלישי שלו.
העידן השלישי: מרוץ חימוש עולמי ושימוש אזרחי
השימוש הנרחב בכטב"ם בתחילת שנות ה-2000 הוביל מדינות נוספות להכיר ביתרון הקיים במערכות אלה והם החלו לעסוק ברכש או בפיתוח עצמי. ההגמוניה המערבית של העידן השני, השתנתה לתחרות כלכלית ומרוץ חימוש עולמי שהובל בעיקר על ידי סין, מספר מדינות אירופאית שחברו יחד, אירן ורוסיה. כיום יותר מ-80 מדינות מפתחות ומייצרות מערכות כטב"ם. במקביל למערכות הביטחוניות, התפתח עולם הרחפנים והפך לטכנולוגיה שכיחה וזמינה לכל דורש, בעיקר על ידי חברת DJI הסינית, שהובילה למהפכה עולמית בתחום זה, תוך שליטה על כ-90% מהשוק. התפתחות זו הובילה לסדר עולמי חדש בכל הקשור להפעלת כלי טיס בלתי מאוישים לשם צילום אווירי איכותי במחיר זול ובצורה אמינה מאוד. יכולת זו הובילה את העולם לשינוי חשיבתי - מהטסת כלי הטיס כאתגר המרכזי למיקוד בתוצריו ולחיפוש אחר "פתרונות חכמים באמצעות מערכות כטב"ם" גם במרחבים האזרחיים והדו-שימושיים (ביטחוניים, מוסדיים). במהלך השנים הללו, היבטים טכנולוגיים ורגולטוריים רבים שחסמו את התפתחות התחום, בפרט בהיבט חקיקה ותקינה בתחום התעופה, קודמו וטופלו.
אולם, על אף 107 שנות הכטב"ם וההתקדמות הרבה שנעשתה בתחום, הוא נחשב עדיין כבעל "יכולת ואמצעי טקטי מיוחד" והיה מוכר בעיקר לאנשים שעסקו בו באופן ישיר. ראיית נושא הכטב"ם כאסטרטגיה (כלכלית, ביטחונית, טכנולוגית וכדומה) נותרה בסימן שאלה.
כנס UVID, שנוסד והתקיים לראשונה בשנת 2012, שיקף באופן טבעי מגמות אלה. הדגש המרכזי בכנס הראשון היה על מערכות כטב"ם ליישומים צבאיים. הכנס הציב במרכז הבמה את האתגרים השונים בעולם תוכן זה, תוך מתן דגש לנושאים אסטרטגיים וקונספטואליים, להתפתחות העולמית ולתהליכים הנדרשים בישראל ובעולם. מידי שנה, באופן מסורתי בחודש נובמבר, נפגשה קהילת אנשי הכטב"ם לעסוק בנושא ולקדם אותו. החל משנת 2015 שולבו ב-UVID גם הנושאים האזרחיים באופן שהלך והתרחב מדי שנה. הכנס הוביל שיח על הצורך הלאומי בניצול היתרון היחסי של מדינת ישראל בטכנולוגיות הכטב"ם במרחב הצבאי למרחבים החדשים (אזרחי, ביטחוני, דו-שימושי), לתפישת נושא הכטב"ם כמנוע צמיחה לאומי ולפתיחת צווארי הבקבוק הקיימים בתחום לטובת המשך הובלתה של מדינת ישראל בנושא מרכזי זה.
בנובמבר 2021 הייתה קהילת אנשי הכטב"ם הקבוצה הראשונה שנפגשה לאחר הקורונה והכנס התרחב לאירוע נוסף של ועידה שנתית לחינוך ואקדמיה לכטב"ם שנערכה בירוחם. בשנת 2022 נחגג הכנס העשירי, תוך ציון התקדמות בתפישה הלאומית באמצעות הקשר עם משרד הכלכלה ומשרד החינוך לתוכניות פיתוח תחום הכטב"ם, כאשר ביחד עם העיירה ירוחם נערך כנס החינוך והאקדמיה השני. אולם, בדומה למגמה בעולם, גם בישראל התחום היה מוכר בעיקר לקהילה העוסקת בו באופן ישיר ומורכבות שנת 2023 והשפעתה על החברה הישראלית לא אפשרה את התרחבותו מעבר לכך.
העידן הרביעי: הכרה עולמית וקבלה חברתית
המלחמה באוקראינה ומלחמת "חרבות ברזל" הינן מלחמות הכטב"ם. הן מציבות טכנולוגיה זו במרכז העיסוק והמודעות הציבורית - בהיבט היתרונות, האתגרים והאיומים הקיימים בה. שילובה עם יכולות בינה מלאכותית, יכולת שליטה מרובה ופשטות ההפעלה, היתרונות שהיא מאפשרת בקבלת תמונה מהאוויר בצורה מבוזרת, לצד האיום שהיא מציבה בהיבטי ביטחון, בטיחות ופרטיות, כל אלה מציבים אתגרים לצד תובנות על היישומים והיתרונות הרבים שניתן לעשות באמצעות מערכות כטב"ם.
בשנה זו גם נחשפנו כחברה, למקומו המרכזי והאסטרטגי של הכטב"ם כאמצעי צבאי ודו-שימושי במהלך מלחמת "חרבות ברזל". במקביל, מזוהה בעולם טכנולוגיה זו כאסטרטגית והדבר מתבטא בתחרות ביטחונית וכלכלית על הובלה של הנושא (עיין ערך תוכניות לאומיות בארה"ב, סין, איראן, תורכיה, אירופה - קואליציית כטב"ם ועוד).
במדינת ישראל ובשאר העולם, אנו בפתחו של עידן חדש בתחום הכטב"ם. עידן בו, בהיבט הסוציולוגי-חברתי, מתקבלת ההכרה בכטב"ם כ"טכנולוגיה משבשת" (Disruptive technology) שהנה חלק מחיינו ועלינו כחברה לנהל את העיסוק בה, על כלל ההיבטים הנגזרים מכך - כלכלה, צמיחה ותעסוקה, חינוך ואקדמיה, טכנולוגיה ופיתוח, אתיקה, משפט ועוד. המסקנה המתבקשת מהחשיבות האסטרטגית של הכטב"ם היא שעלינו להקצות אמצעים נדרשים ולפתח ולקדם תשתיות לאומיות, שיאפשרו את שימור מעמדה העולמי של מדינת ישראל בתחום הכטב"ם ויאפשרו לה לפתחו כמנוע צמיחה לאומי.
על המעבר מהעידן השלישי לרביעי, לקחים ראשוניים ממלחמות הכטב"ם והמשמעויות הלאומיות שעלינו לקדם בראיה זו, נדון בכנס יוביד מס' 11, שנדחה מחודש נובמבר 2023 בשל המלחמה ל-22.02.2024 ועל כן נקרא הקרוב – UVID 2023/4.
הכותב הוא יו"ר ומייסד כנס הכלים הבלתי מאוישים (UVID), שייערך על ידי "ישראל דיפנס" ב- 22 בפברואר 2024
