יצרניות ישראליות של כטב"ם פיתחו בשנים האחרונות כלים בלתי מאוישים למגוון רחב של משימות שיטור, אבטחה, לוחמה בטרור, בקרת גבולות ומניעת פשעים. בכלים אלה משולבות יכולות טכנולוגיות גבוהות, כולל של בינה מלאכותית, פרי פיתוח של חברות ישראליות בתחומים כמו דאטה פיוז'ין, איסוף וניתוח מודיעין איום, תקשורת מוצפנת, סייבר, מערכות שליטה ובקרה, מכ"ם, אלקטרו-אופטיקה, תוכנות ניהול, מערכות איתור וניטור ועוד.
"טכנולוגיות HLS וביטחון הפנים עוברות בשנים האחרונות מהפכה של ממש, כאשר יכולות מהעולם הצבאי נכנסות גם ליישומי ביטחון פנים והגנת המולדת", אומר טל סימן טוב, ראש תחום ביטחון המולדת, סייבר, פינטק, תעופה וחלל במכון היצוא. הענף פועל כדי לקדם חברות ישראליות המתמחות בתחומים אלה ומציגות חדשנות טכנולוגית ישראלית בנושאי ביטחון פנים, כולל פתרונות לגופי אכיפת חוק ולוחמה בטרור, גופי חירום ותגובה ראשונית, וכן בנושאי אבטחה - מאבטחת ערים, דרך אירועים המוניים ועד אבטחת סייבר.
"ישראל נתפסת בעולם כמובילה בתחום של ביטחון לאומי ולחברות הישראליות יצא מוניטין כבעלות ידע, ניסיון והוכחת יכולות מבצעיות עם פתרונות פורצי דרך", הוא מוסיף. "אחת המשימות שלנו במכון היצוא הוא לקדם את תחום הכלים הבלתי מאוישים, שיש להם רלוונטיות למגוון רחב של משימות שיטור, אבטחה, שמירת הסדר הציבורי, מניעת טרור, זיהוי חשודים, בקרת גבולות ועוד".
איך אתם מסייעים לפיתוח העסקי של אותן חברות?
"יש לנו מגוון רחב של כלים ואמצעים, שנועדו לפתוח דלתות לאותן חברות ולייצר להן הזדמנויות עסקיות. קודם כל, אנחנו מגבשים תוכנית עבודה שנתית בשיתוף פעולה עם למעלה מ-40 הנספחים הכלכליים של מנהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה. תוכנית זו מבוססת, בין היתר, על זיהוי הצרכים וה'כאבים' של אותן חברות ולקוחותיהם, תוך ניסיון לייצר את ההתאמה המירבית בין הפתרונות שהן מייצרות לבין אינטגרטורים וצרכני קצה בעולם בעולמות התוכן של הגנת המולדת. לאחר שאנו מאפיינם צרכים אנו מתכננים מה יהיה הכלי הנכון כדי לקדם את אותן חברות - מפגשים עסקיים, ו/או אירועי חשיפה ו/או חיבור לאינטגרטורים ולקוחות קצה. החוזקות שלנו בתחומי B2B וכן B2G2B מסייעות מאוד בהקשר זה.
"הכלים שלנו כוללים פגישות, תערוכות - כולל הקמת ביתנים לאומיים בתערוכות דגל – ארגון משלחות, אירועים וירטואליים וכנסים פיזיים, תוך הפעלת קשרים של הנספחות המסחרית של משרד הכלכלה במדינת היעד מול רשויות ונציגי ממשל וכמובן מול האקו-סיסטם המקומי. זאת לצד סקאוטינג ממוקד ויצירת חיבורים עם תעשיות ושותפים עסקיים פוטנציאליים. אנחנו גם מאפשרים לחברות גישה למאגרי מידע ומודיעין עסקי ומעניקים ייעוץ וליווי פרטני ליצוא ושיווק בין-לאומי.
"נקודה נוספת, חשובה לא פחות, הן ההנהלות הציבוריות הפועלות ליד כל ענף ומסייעות לקידומו. יו"ר ההנהלה ציבורית של ענף ביטחון הפנים והגנת המולדת הוא מאיר אבידן, סמנכ"ל הפיתוח העסקי ושותפויות אסטרטגיות בחברת 'סנטריקס' הפועלת בעולמות האנטי-רחפנים. אני ממליץ לייצואנים בתחום להכיר אותו ואת הנהלת הענף וליהנות מפירות הניסיון, הקשרים והיכולות שצברה קהילת החברות בתחומים אלה במשך עשרות שנות פעילות עסקית".
כלים דו-שימושיים: בין ביטחון ל-HLS
תעשיית הכלים הבלתי מאוישים הישראלית היא מגוונת. היא כוללת את השחקנים הגדולים, כמו התעשייה האווירית, אלביט ורפאל, אבל גם שורה ארוכה של חברות קטנות ובינוניות וכן סטארט-אפים. גם קהל היעד של חברות אלה במגזר ה-HLS הוא מגוון: החל מאינטגרטורים גדולים, דרך מפיצים וכלה בלקוחות הקצה עצמם.
"אנחנו נעים פה על קו התפר שבין ביטחון פרופר לביטחון הפנים, שהגבולות ביניהם הולכים ומטשטשים בשנים האחרונות. משטרות וגופי ביטחון פנים פועלים היום יותר ויותר בתחומים צבאיים, כמו מניעת טרור, ומנגד, ארגונים צבאיים מקבלים עליהם משימות אזרחיות", מדגיש סימן טוב. "לעיתים הפתרון לתחום האזרחי עשוי להגיע דווקא מתעשייה צבאית קלאסית ולהיפך. פתרון טכנולוגי לאבטחת גדר של מתקן תשתית קריטית יכול להגיע מחברה ביטחונית, כמו שרחפן אזרחי עשוי להתאים למשימה צבאית.
"אנחנו רואים שיש גם לא מעט חברות ישראליות שמייצרות כטב"ם דו-שימושי. קח למשל, את חברת קולוגו מערכות מיבנה, שפיתחה כלי טיס בלתי מאוייש, ARCOPTER, שפועל כשילוב של מטוס ומסוק ונועד לסיוע למשימות סיוע והצלה אזרחיות ולמשימות תצפית צבאיות. דוגמה אחרת היא של חברת אקסטנד (Xtend), שהרחפן שפיתחה הגיעה מעולם 'רחפני המרוץ' ועברה התאמה בתהליכי מו"פ לשימושים ביטחוניים. דוגמה נוספת לחברה שמייצרת כלים דו-שימושיים היא חברת CopterPIX, שמתמחה בפיתוח וייצור רחפנים אוטונומיים לשוק הביטחוני והאזרחי".
איך מתאימים את הפתרונות ללקוחות?
"אנחנו עוקבים אחר הנעשה בשווקים הפוטנציאליים יחד עם מערך הנספחים הכלכליים ובודקים היכן יש פרויקטים רלוונטיים, מהם האיומים וכנגזרת מכך מהם הפתרונות שהחברות הישראליות מציעות כמענה להם. אגב, אנחנו לא נעולים על תבניות מסורתיות ומרחיבים את החיפושים שלנו גם לתחומים קרובים או משיקים. דוגמה לכך היא מתן מענה לאסונות טבע, שהולכים ומתרבים בעקבות שינויי האקלים והתחממות כדור הארץ. אנחנו כל הזמן עם יד על הדופק כדי להבין איך השווקים האלה בעולם פועלים, במטרה להתאים להם פתרונות ישראליים".
בשיתוף מכון היצוא
