"תחום הכטב"ם (UAV, Drone) זוכה לעדנה עולמית שמקורה במהפכות טכנולוגיות, לצד שימוש גובר בכלים בלתי מאוישים במלחמות האחרונות, אשר זכו לכינוי 'מלחמות הכטב"ם'. מתחדדת ההבנה כי בישראל נדרש שינוי אסטרטגי, כאן ועכשיו, במטרה ברורה להשיג יתרון עולמי בעולם תוכן זה, שהוא אזרחי וצבאי כאחד", מציין אלון אונגר, יו"ר ומייסד כנס UVID, לקראת כנס UVID 2025, כנס הכטב"ם הגדול בישראל ומהחשובים בעולם, שחוזר במהדורה מורחבת ויתקיים ב־26 בנובמבר 2025 בביתן 1 ב"אקספו" תל אביב.
תימוכין לדבריו אפשר למצוא בדברי מפקד חיל האוויר, האלוף תומר בר, אשר בנאום שנשא לאחרונה אמר כי הכטב"ם הוא "מלך שדה הקרב של מלחמת 'חרבות ברזל'". בר אף הצהיר ביוני 2025 כי "מערך הכטב"ם עסוק מאוד בדיכוי אש טילים איראנית" והדגיש כי חיילי האויב "לא מתפקדים" כאשר הכטב"ם הישראלי שוהה מעליהם.
מגמה זו היא חלק ממגמה גלובלית רחבה יותר, אשר באה לידי ביטוי, למשל, בהחלטה על הגדלת תקציבי הביטחון של מדינות נאט"ו מ־2% מהתל"ג ל־5% עד שנת 2035. באופן פרטני לנושא הכטב"ם, כדאי לשים לב לצו הנשיאותי שפירסם הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ ב־5 ביוני 2025, שכותרתו "Unleashing American Drone Dominance" ובו הוא מנחה על ביצוע תוכנית עבודה ברורה וקצובה בזמן (קצר, יש להדגיש), במטרה לעודד ולהעצים את קצב ההתפתחות והשתלבות הכטב"ם באומה האמריקאית, תוך שימוש במשאבים לאומיים.
מהפכה טכנולוגית מהירה
תהליך אסטרטגי זה, המתבסס על מספר וקטורים משמעותיים, הואץ והבשיל בשלוש השנים האחרונות, מאז תחילת מלחמת "אוקראינה־רוסיה" ומלחמת "חרבות ברזל".
"הווקטור המשמעותי הראשון הינו וקטור הטכנולוגיה, שמשתנה מתהליך אבולוציוני לרבולוציוני", מבהיר אונגר. "הרבולוציה הטכנולוגית מתבטאת בעיקר בעולם התקשורת, שמשנה את שמו לעולם הספקטרום, וכדי להתמודד עם אתגרי המשימה עובר לפעול גם במרחב הסלולרי והלווייני, שבו הוא נדרש לאיכות גבוהה, השהיות נמוכות, חשאיות ועוד.
"וקטורים טכנולוגיים נוספים, כדוגמת AI ואוטונומיות, מתחזקים ומותאמים ייעודית לכטב"ם, בין אם במגה־פרויקטים של מערכות מוטסות כדוגמת Autonomous F-16 program בחיל האוויר האמריקאי ובין ביישומי מודיעין ומערכות קטנות יותר. חברות כטב"ם מגדירות עצמן היום יותר ויותר כחברות תוכנה. שינוי זה בה לידי ביטוי, כמובן, גם במרחב האזרחי של יכולות תוכנה, בינה מלאכותית, עיבוד תמונה, טכנולוגיות ענן, קצה ו-Embedded.
"מרחבים טכנולוגיים נוספים שעוברים שינויים מהירים וקפיצת יכולות הם טכנולוגיות חומרים, אנרגיה והנעה – סוללות ודלקים – ואילו מרחב השו"ב והסימולציות מתפתח במטרה לאפשר יכולת שליטה ובקרה בנחילים ולהקות, ובמקביל – לאפשר יכולת להפריד בין 'עמית' ל'טורף' כדי לאפשר התגוננות מכטב"ם אויב".
כטב"ם האויב מהווה איום ממשי
חלק מהשינוי הטכנולוגי מתאפשר גם בזכות שינוי בתהליכים ארגוניים ומעבר מחברות ותיקות ותהליכים מסורתיים לחברות שפועלות מחוץ לקופסה ובתהליכי ניסוי וטעייה מהירים. מרחבי הלחימה בעולם, ובתוכם מלחמת "חרבות ברזל", יצרו צורך מבצעי בחדשנות מהירה ולא שגרתית.
מה למד צה"ל על יכולותיו של הכטב"ם במלחמה האחרונה?
"צה"ל נחשף לראשונה לאפשרות של שילוב יכולת כטב"ם המונית עד לרמת הצוות, המחלקה והגדוד, תוך התאמה מהירה של מסגרותיו השונות", משיב אונגר. "במקביל, יכולת השימוש ההמוני במערכות הכטב"ם על ידי האויב החלה להוות איום ממשי ומוחשי, אשר האיץ את פיתוח המערכות להגנה מפני כטב"ם ותפיסות ההפעלה בהתאם. בימים אלה אנחנו נחשפים יותר ויותר לשימוש בטכנולוגיות כטב"ם, בהברחות המתקיימות בגבול מצרים ומגדירות מחדש את האתגר ודרכי ההתמודדות הנדרשות בהגנת הגבולות. אנו פועלים כיום במרחב רב־זרועי ונדרשים לאתר את המרחבים המשותפים של מערכות הכטב"ם השונות. זה משליך על כל נגזרות בניין הכוח, ההון האנושי, תשתיות, תפיסות ועוד".
בתעשיית הכטב"ם בישראל פועלות יותר מ־300 חברות המייצאות מערכות ושירותים במיליארדי דולרים. רבים מדברים על הצורך להכיר בכטב"ם כמנוע צמיחה לאומי. אונגר עצמו תובע טיפול בנושא בראייה כוללת ומתריע כי הפערים הקיימים כיום בנושא זה בישראל – בהיבטי תשתיות קרקעיות ואוויריות, חסמי רגולציה, פיתוח עסקי והון אנושי – הם רחבים ועלולים להוביל לאובדן ההובלה העולמית.
עם זאת, בשנה האחרונה מסתמן שינוי ו-UVID פועל כגורם המוביל את קהילת הכטב"ם בישראל, עם עוד עם שני גופים מרכזיים. הראשון – הצלע הממשלתית – הוא קלאסטר (אשכול) דיפנס וסייבר במינהלת הצמיחה של משרד הכלכלה. השני – הצלע האופרטיבית – הוא המועצה המקומית ירוחם אשר הקימה את שדה הניסויים הלאומי לכטב"ם. בתחילת השנה הבאה ייחנך במועצה "האב" החדשנות של הכטב"ם בישראל.
אונגר קורא ללכת בעקבות ועדת נגל בנושא ה-AI, אשר גיבשה השנה תוכנית עבודה להובלה עולמית בנושא זה. הדבר נדרש במיוחד כעת, כשמדינות רבות מתמודדות על הובלה עולמית בתחום הכטב"ם. "כדי להתבסס כאחת מחמש המדינות המובילות בעולם בתחום הכטב"ם על כלל שימושיו – ביטחוני, אזרחי ודו־שימושי – עלינו ליישם תוכנית עבודה, מתוקצבת ומנוהלת, בהובלת הממשלה ובשילוב מובילי האקו־סיסטם המקצועי", הוא מסכם. "זה הזמן להפוך את ישראל ממנהיגת טכנולוגיה למנהיגת אקו־סיסטם כטב"ם גלובלי".
אלפי משתתפים בכנס הכטב"ם
בכנס UVID 2025 ישתתפו אלפי משתתפים מיותר מ־25 מדינות ו־100 חברות, הנמנים על צמרת תעשיית הכטב"ם המקומית והעולמית. בכנס ייחשפו גילויים חדשים על משימות הכטב"ם במלחמת "חרבות ברזל" והמלחמה עם איראן, תוך חשיפות של מערכות ליירוט כטב"ם חדשות של רפאל, Attis Wonder Robotics, Xtend, לצד פאנלים בנושאים חמים, כמו מרחב הרוק"ק (הרום הקרוב לקרקע) שבו מתרחשות הברחות הרחפנים בגבולות ישראל, חימושים משוטטים, השקעות בכטב"ם ועוד.
