הדבר הגדול הבא, כך הבטיחו לאמריקאים לפני עשור, יהיה רחפן שיביא להם פיצה, המבורגר או כדורי אספירין ישירות למרפסת. עמק הסיליקון השקיע מיליארדים בחזון ה-Last Mile האולטימטיבי, שם השליח האנושי יוחלף בטכנולוגיה שקטה ומדויקת. ואז הגיע הבום: התברר שהטסת פיצה עולה יותר ממשלוח על ידי שליח. הפער הכלכלי חיסל את חלום הצריכה.
אבל בזמן שחלק מהחברות קיפלו כנפיים, חברת גדפין (Gadfin) החליטה להתעלם מהפיצות לחלוטין. כפי שמסביר אייל רגב, יו"ר ומנכ"ל החברה, מדובר ב"דיבור של פעם". "מי שמתעסק במשלוחים של כמה קילומטרים בתוך העיר מפספס את הנקודה האמיתית", הוא אומר. רגב, שהרעיון נבט במוחו כבר לפני 20 שנה בעת עבודתו בתעשייה האווירית, לא בנה רחפן. הוא ואנשי הפיתוח בחברה בנו כלי טיס בלתי מאויש מסוג eVTOL (Electrical Vertical Take Off and Landing), המונע במימן, שמחליף לא את הקטנוע, אלא את המשאית הקלה למשלוחי אקספרס. היום, כשלרגב פרויקט ענק להובלת ציוד רפואי בישראל וחוזים בחו"ל, ברור שהוא זה שהבין את השוק נכון יותר.
בטיחות ואמינות בכל מזג אוויר
היכולת של גדפין להתחרות במשאיות קטנות ולא בשליחי הפיצות נשענת על שכלולים ייחודיים, שרגב – טייס זה 32 שנה – פיתח לכלי הטיס הבלתי מאויש החשמלי עם יכולת ההמראה והנחיתה האנכית. הכלי המרכזי של החברה, Spirit-One, מיועד ללוגיסטיקה מעסק לעסק (B2B), ולמרחקים ארוכים. החברה אף מפתחת דור מתקדם יותר, ה-Spirit-X, שמיועד לשאת מטענים כבדים יותר לטווחים גדולים יותר.
רגב מצביע על כמה יתרונות מהותיים של הפלטפורמה. המרכזי הוא מקור הכוח. בעוד רוב הרחפנים עדיין מסתמכים על סוללות, בגדפין פסלו מראש את מנועי הבוכנה המזהמים והיקרים לתחזוקה. הפתרון שלהם הוא שילוב של כוח חשמלי בהמראה ובנחיתה אנכית (VTOL) עם תאי דלק מימן לטיסה ישרה ואופקית. השימוש במימן הופך את כלי הטיס לירוק ביותר ומאפשר טווח טיסה גדול משמעותית – פי 2.5 מכל מתחרה חשמלי אחר.
גם העלויות הן נמוכות. עלות המימן לטיסה של 250 ק"מ עומדת על 2־3 דולרים בלבד. תהליך התדלוק מתבצע תוך 2.5 דקות בלבד באמצעות גנרטור ייעודי. יכולות אלו מציבות את גדפין עם טווח הטיסה הגדול ביותר בעולם בקטגוריה של Long-Range B2B Heavy-Duty Delivery.
יתרון נוסף הוא בטיחות ואמינות בכל מזג אוויר. רגב מדגיש כי בתחום זה גדפין הפכה לבנצ'מרק עולמי, בעיקר בזכות מערכות הבטיחות המעולות שאושרו רגולטורית. מערכות אלה עמידות מול איתני הטבע ואטומות לגמרי לחדירת מים. בניגוד לכלי VTOL רגילים, Spirit-One תוכנן לעמוד במתארי מזג אוויר רחבים, כולל התמודדות עם רוחות חזקות.
זאת ועוד, הכלי מצויד בכיסוי תקשורת מקיף: תקשורת לוויינית רחבת סרט (דוגמת Inmarsat), תקשורת סלולרית של ארבע רשתות במקביל ותקשורת ADSB דו־כיוונית. מערכות התקשורת מוצפנות במלואן, ובהתאם לצורך "מולבשות" עליהן טכנולוגיות סייבר מתקדמות.
"ה-Spirit-One כבר נמצא בייצור סדרתי", מספר רגב. "אנחנו עומדים בסטנדרטים הגבוהים ביותר של פיתוח וייצור תעופתיים. זה נובע לא רק משאיפה למצוינות, אלא גם מדרישות הרגולציה המחמירות של עולם התעופה. הכלי הרי מיועד לשאת מטענים קריטיים מעל שטחים מיושבים".
מסלולים קבועים ומוגדרים
המעבר המוצלח מפיתוח לייצור מעיד כי גדפין היא חברה תפעולית הבשלה לפרוס רשתות לוגיסטיות בקנה מידה רחב. היכולת לספק כלים סדרתיים העומדים בתקנים בינלאומיים מחמירים מאפשרת לה לגשת לפרויקטים ענקיים בחו"ל.
אך ההתנסות הגדולה ביותר של גדפין נמצאת דווקא בבית – במערכת הבריאות המקומית. בשיתוף פעולה עם "שראל" (החברה האחראית על רכש בתי החולים הממשלתיים) ופיקוד העורף תפעיל גדפין שלושה קווים קבועים בין מרכז שראל ל־11 בתי חולים, בתוואי קבוע, שבהם יועברו ציוד רפואי וחומרים רגישים בעלי חיי מדף קצרים, כגון איזוטופים וחומרים רדיואקטיביים.
"השימוש ב-Spirit-One אינו מיועד להחליף את האספקה השוטפת הנעשית כיום על ידי משאיות, אלא להתמודד עם מקרים דחופים ומצבי חירום", מבהיר רגב. "כיום משלוחים כאלה מתבצעים באמצעות מוניות או משאיות קירור בעלויות גבוהות ובזמן תגובה איטי. ה-eVTOL שלנו מציע פתרון זול יותר ומהיר יותר".
החזון - רשת אספקה אוטונומית ומבוזרת
רגב מסביר כי הצעת הערך של גדפין אינה מוגבלת למכירת כלי טיס בודדים, אלא מושתתת על מכירת חבילות שירות. המודל העסקי מאפשר שתי דרכי התקשרות עיקריות: הראשונה, שותפות תפעולית, כאשר גדפין משתפת פעולה עם חברות תפעול מקומיות בתחום התעופה והלוגיסטיקה, אשר רוכשות או חוכרות את הכלים. גדפין מספקת את הטכנולוגיה, את התמיכה הרגולטורית ואת התחזוקה, ומקבלת חלק מההכנסות מהפעילות השוטפת.
הדרך השנייה היא מכירת הפלטפורמות. במקרים מסוימים הלקוח עשוי להיות מעוניין לרכוש את מטוסי ה-Spirit-One בעצמו, כדי להפעיל אותם באופן מלא בתוך הארגון שלו.
כדי לענות על צונאמי הביקושים – שמגיע גם ממדינות איים, שצריכות לשנע דברי דואר וחלקי חילוף מהיבשה לאיים – גדפין אינה עוצרת בדגם הנוכחי. החברה מתכננת שלושה סוגי כלי טיס שונים המותאמים ליכולות נשיאה ספציפיות: עד 10 ק"ג עם הדור הנוכחי (כגון Spirit-One); עד 60 ק"ג לטווח של 300 ק"מ; ועד 180 ק"ג לטווח של 300 ק"מ.
הצורך להתרחב גלובלית מוביל כעת את גדפין אל וול סטריט. החברה הודיעה על כניסה להסכם מיזוג סופי עם Israel Acquisitions Corp. (ISRL), חברת ספאק בראשות יזהר שי, לשעבר שר המדע והטכנולוגיה. המיזוג נועד לגייס את ההון הדרוש למימון ההתרחבות ולכיבוש שוקי היעד הגדולים.
מה החזון?
"אנחנו כיום החברה המובילה בעולם בתחומה, אבל חושבים גם קדימה. המטרה היא ליצור רשת אספקה אוטונומית שבה הכול ישונע במהירות, באופן מבוזר, תוך הוזלת עלויות דרמטית. הפתרון צריך להיות מקצה לקצה ואנחנו כבר מתכננים תחנות הטענה רובוטיות, שיתספקו את כלי הטיס. החזון הוא להחליף את המשאיות הקלות בפתרון אווירי יעיל יותר וזול יותר".
בשיתוף גדפין מערכות אירו־לוגיסטיות
