במשך כמעט מאה שנה הגנה אווירית התבססה על הנחה אחת: האיום הוא כלי טיס גדול, מהיר ומתכתי, שטס גבוה בשמים. מערכות הגילוי, ובראשן מכ"מים, תוכננו בהתאם: לזהות מטוסי קרב ומפציצים, לא רחפנים איטיים מפלסטיק שטסים נמוך מעל הקרקע. ההנחה הזו קורסת כעת, ויחד איתה מתערערים גם רבים מהכלים שעליהם נשענו צבאות וגופי ביטחון להגנה על המרחב האווירי.
רחפנים קטנים הפכו לחיל האוויר של האדם הפשוט והמערכות המסורתיות מתקשות להדביק את הקצב. רחפנים "נמוכים, איטיים וקטנים" בעלי חתימה נמוכה, הם מטרה קשה לזיהוי ולסיווג עבור מערכות הגילוי האוויריות המסורתיות.
ההשלכות כבר ברורות. ב־7 באוקטובר 2023 השתמש חמאס ברחפנים מסחריים כדי לעוור מגדלי תצפית ותשתיות תקשורת ישראליות לאורך הגבול, עוד לפני שכוחות הקרקע הגיעו אל הגדר. באוקראינה נחילים של רחפני FPV זולים תקפו שוב ושוב בשטח רוסיה. בסיס רוסי בשווי כולל של כ־7 מיליארד דולר, הכולל מטוסי קרב שנושאים פצצות גרעיניות, הושמד באמצעות רחפנים פשוטים שעולים כ־400 דולר.
האירועים הללו חושפים פער טכנולוגי־כלכלי חד. ארכיטקטורות הגנה אווירית מסורתיות נשענות על מכ"מים גדולים ויקרים ועל טילים מיירטים, שלא תוכננו להתמודד עם נחילים של מטרות לא מאוישות וזולות. אפשר – ומהנדסים מבריקים אכן מצליחים – לשפר משמעותית את ביצועי המערכות המסורתיות מול רחפנים, אבל בדרך כלל מדובר בפתרונות מורכבים ויקרים מאוד. הגנה על מתקן נקודתי או על היקף של 1־2 קילומטרים יכולה לעלות מאות אלפי דולרים, בעוד שהרחפנים התוקפים עולים מאות דולרים בלבד.
הפער הזה הוליד בשנים האחרונות מהפכה שקטה בעולם החיישנים. אם רחפנים מתוכננים להיות זעירים במכ"ם, חלשים ב-RF וקשים לזיהוי אופטי עד שהם קרובים – מה נשאר? התשובה כמעט מביכה בפשטותה: רעש. החתימה האקוסטית של רחפן היא אחת התכונות היחידות שלא נעלמות כשהפלטפורמה נהיית קטנה וזולה יותר. המדחפים מכים באוויר, המנועים "מייללים" והצליל נשאר אות רווי מידע – בעוד שמיקרופונים עולים שבריר ממחירם של מכ"מים מתקדמים.
במקביל, שוק ההגנה מפני רחפנים נע לכיוון פתרונות היברידיים שמשלבים כמה חיישנים – מכ"ם, RF, חיישנים אלקטרו־אופטיים ו-IR ואקוסטיקה – למערכת רב־סנסורית אחת. בתוך הארכיטקטורה הזאת האקוסטיקה הופכת לשכבה הראשונה לאימוץ: זולה לפריסה בקנה מידה רחב, אבל מספקת התרעה מוקדמת וזווית מדויקת למטרה: "אנחנו לא רואים באקוסטיקה תחליף למכ"ם או ל-RF", אומר איתי נוריאן, מנכ"ל ושותף־מייסד של Insignito. "אנחנו רואים בה את שכבת הבסיס שמאפשרת למערכת כולה להיות כדאית מבחינה כלכלית וסקיילבילית".
זה בדיוק המרחב שבו פועל אינסיגניטו, סטארט־אפ ישראלי שהוקם על ידי איתי נוריאן, ירדן אילת ודור רוף – שהגיעו מיחידה מסווגת בחיל האוויר שעסקה בחתימות, ובמיוחד באקוסטיקה של רחפנים. מייסדי החברה בילו שנים בהאזנה לאופן שבו פלטפורמות נשמעות בסביבות מבצעיות אמיתיות, ופיתחו כלים לנתח כיצד רעש מתנהג באוויר: איך הוא נע מעל שטח בנוי ופתוח, איך הוא מוחזר מגבעות וממבנים ואיך הוא מתערבב עם רעשי רקע. לטענתם, אחרי מאה שנה של שליטה בתורת התפשטות גלי הרדיו, האקוסטיקה האווירית הופכת כעת לספקטרום אופרטיבי משמעותי – ותהיה לאחד מעמודי התווך של עידן הרחפנים.
מערכת הגילוי האקוסטית של Insignito, הנקראת Dumbo, מנצלת מעל 20 שנה של ניסיון באקוסטיקה כדי לסגור את הפערים הטכנולוגיים והכלכליים הללו. כל יחידת Dumbo היא מערך של מיקרופונים רגישים ומחשב קצה, שמריצים מודלים של למידת מכונה המאומנים על הקלטות אמיתיות של רחפנים ורעש רקע מסביבות צבאיות. כך מספרים המייסדים שבניסויי שדה זוהו באמצעות Dumbo רחפנים בעלי מנוע בעירה למרחקים של עד חמישה קילומטרים, ורחפני מולטי־רוטור גדולים כגון DJI Matrice – סוס עבודה של הברחות בגבולות – למרחקים של כ־1.5 קילומטר, בהתאם לתנאי השטח והרעש.
מספר יחידות Dumbo יכולות להיפרס סביב בסיס, לאורך גדר או על רכבים. "הן 'מדברות' זו עם זו, מבצעות טריאנגולציה, מאמדות טווח וכיוון ובונות תמונת שמים אקוסטית בזמן אמת. כל זאת בעלות הנמוכה משמעותית לעומת חיישנים מסורתיים בעלי טווח דומה – וכך מתאפשרת הגנה על גבולות, מוצבים קדמיים או שיירות בלי להיכנס לטריטוריית '200 אלף דולר לחיישן' שמונעת הגנה בקנה מידה לאומי", אומר נוריאן. "אם אנחנו רוצים שהגנה מפני רחפנים תעבור מכמה אתרים בודדים לכיסוי אמיתי של מדינה שלמה, הכלכלה חייבת לעבוד. בדיוק לשם כך תיכננו את Dumbo". לדבריו, דמבו נמצאת כיום בפעילות עם משרד הביטחון וחברות ביטחוניות בארץ ובעולם.
מעבר לגילוי, האקוסטיקה פותחת הזדמנויות נוספות. אחת מהן היא דווקא שקט: אם המגינים יכולים לזהות רחפנים לפי רעש, התוקפים ינסו להפחית את הרעש הזה. Insignito כבר עובדת על מדחפים שקטים לרחפנים – הפחתת החתימה האקוסטית מבלי לפגוע בביצועים האווירודינמיים – על בסיס ההבנה העמוקה שלה איך ולמה רחפנים מייצרים רעש. תחום אחר הוא תכנון משימות אקוסטי: תוכנה שמדמה כיצד רעש הרחפן יתפשט מעל שטח, מבנים ומזג אוויר, ומסייעת למפעילים לבחור מסלולים וגבהים שמפחיתים את הסיכוי להישמע סמוך לאתרים רגישים.
מתקפת 7 באוקטובר והמלחמה באוקראינה כבר הוכיחו שעידן הרחפנים הזולים כאן כדי להישאר. עבור ישראל ועבור מפעילי תשתיות קריטיות בכל העולם האתגר הוא לבנות מערכי הגנה שיהיו גם אפקטיביים וגם בני מימון בקנה מידה רחב. "התרומה שלנו היא להפוך את הספקטרום האקוסטי – שבעבר כמעט שלא הובא בחשבון – לרכיב מרכזי בהגנה מפני רחפנים", מסכם נוריאן. "הרעש של הרחפן הוא כבר לא רעש רקע – הוא הפך למקור מידע מרכזי, ואנחנו הופכים אותו לכלי מודיעיני והגנתי שאי אפשר להתעלם ממנו".
בשיתוף Insignito
