חיפוש

מהתפכחות להתפקחות: הכטב"ם בפתחו של עידן אסטרטגי חדש

התפתחות הכטב"ם מאמצעי של איסוף איכותי למערכת רב משימתית, מחייב עדכון של הדוקטרינה הביטחונית והיערכות חדשה בשלל היבטים - ניסויים, תהליכי פיתוח, הצטיידות, תקצוב וכדומה, תוך התאמתם למאפייני האיום הנוכחי. מאמר מיוחד לקראת 2024 UVID - כנס הכלים הבלתי מאוישים ה-12 של ישראל דיפנס

שיתוף בוואטסאפ

הדפסת כתבה זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ותמונות, ובהגשה נוחה להדפסה

לרכישת מינוי
תגובות:

קריאת זן זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ובהגשה נוחה לקריאה

לרכישת מינוי
צילום: זיו ברק
צילום: זיו ברק
צילום: זיו ברק
צילום: זיו ברק
אלון אונגר
תוכן שיווקי

בשנים האחרונות התחוללו שינויים מהותיים בתחום הכטב"ם והוא נכנס בשנת 2023 לעידן אסטרטגי חדש - העידן הרביעי, שעיקרו הכרה עולמית במרכזיות תחום הכטב"ם וקבלתו החברתית. במאמר שהתפרסם במגזין זה, לקראת כנס UVID 2023/4, הובאה סקירה של העידנים הקודמים והוסבר מדוע יש להכיר בעידן הנוכחי כעידן אסטרטגי חדש. לאחר כשנה של מלחמה, אשר בין היתר מכונה ובצדק, "מלחמת הכטב"ם", נסקור מספר נושאים בהם חל שינוי מהותי במאפייני הפעילות, נבחן את משמעותם, לצד מאפיינים ייחודיים שהופיעו במסגרת ההכנות לכנס UVID 2024, וננסה לענות על השאלה האם התקדמנו מהתפכחות להתפקחות?

צילום: זיו ברק
צילום: זיו ברק
אלון אונגר | צילום: זיו ברק
אלון אונגר | צילום: זיו ברק

נזכיר תחילה ובקצרה את ארבעת העידנים בתחום:

1. 1917-1980 העידן הראשון: חלוצים ומשימות לא בזמן אמת.

2. 1981-2010 העידן השני: מערכות זמן אמת והגמוניה מערבית.

3. 2011-2022 העידן השלישי: Drone, מרוץ חימוש עולמי, מרחב צבאי, אזרחי ודו-שימושי.

4. 2023 ואילך העידן הרביעי: הכרה עולמית במרכזיות תחום הכטב"ם וקבלתו החברתית כ"טכנולוגיה משבשת".

האיום ממערכות הכטב"ם הינו אחד הנושאים המרכזיים שאנו חווים כשינוי בסביבה המבצעית בישראל ובעולם. על אף שאיננו מוגדר בצורה ישירה "כאיום אסטרטגי", הרי שהשפעתו על שגרת חיי תושבי המדינה, כמו גם פעילות והיערכות הכוחות בבסיסים ובשדה הקרב, מרמת החייל ועד לרמת הטנק, אל מול יכולת ההצטיידות הפשוטה בו בקרב האויב, הופכת אותו כמעט לכזה. בשל מאפייניו, התפתח הכטב"ם מתפקידו המסורתי כאמצעי איסוף איכותי, גם להכרה בהיותו מערכת הנ"ט החדשה כמו גם מערכת טילים חדשה, בעלת מאפייני התמודדות מורכבים כדוגמת חתימה נמוכה מאוד, יכולת תמרון, נחילאות מתפצלת וכיוצ"ב. בפועל, השפעתו על שדה הקרב ועל תודעת ביטחון הציבור, גדולה מאוד.

ההיערכות והמענה לאיום הכטב"ם

ב-15.11.2017 פרסם מבקר המדינה דו"ח ראשון ומיוחד בשם "ההיערכות הלאומית להגנה מפני איום הרחפנים", תוך אמירה ברורה שהנושא טומן "בחובו גם איום מתפתח בהיבטים ביטחוניים, פליליים ובטיחותיים ואף סיכונים לפגיעה בחיי אדם ובביטחון המדינה". לאחר פרסום הדוח קיבל הקבינט המדיני-ביטחוני את החלטה ב/254 בנושא "הסדרת האחריות לטיפול באיום הרחפנים". בהחלטה נקבעו גבולות הגזרה בין הגורמים הביטחוניים בנוגע לטיפול באיום; ניתנו הנחיות לגיבוש נוהלי עבודה; הוטל על משרד הביטחון להוביל תהליך של בחינה ופיתוח של מענה טכנולוגי לאיום; וניתנו הנחיות לאסדרת הנושא ולשיפור אכיפת דיני הטיס על מטיסי רחפנים. משרד הביטחון הנחה את "מנהלת מגן" בחיל האוויר לבחון ולפתח מענה טכנולוגי שיסייע להתמודדות עם איום הרחפנים. בשנת 2021 פרסם מבקר המדינה דו"ח מעקב על ביצוע ממצאי דו"ח 2017 ושיקף תמונת מצב של מענה לא מספק לממצאי הדו"ח הראשון.

התסכול והביקורת בדבר אופן ההיערכות והמענה לאיום הכטב"ם במדינת ישראל 2023-24, מתגברים לאור המידע הרב שמופץ בנושא ממלחמת רוסיה-אוקראינה. נשאלת השאלה, האם בנושא איום הכטב"ם הושגה הבנה וקיימת התפכחות אשר מובילה לשינוי והתפכחות?

צילום: זיו ברק
צילום: זיו ברק
צילום: זיו ברק
צילום: זיו ברק

בליל ה-14 לאפריל 2024 הותקפה מדינת ישראל במאות טילים ומערכות כטב"ם, באירוע שהפך למכונן בהיבט יכולות ההגנה האווירית, תוך הפגנת יכולת ועוצמה ייחודיים ומעוררי גאווה. לאחר לילה זה התקיים ב- 19.5.2024, במסגרת סדרת כנסי תפיסת הביטחון של סדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון באוניברסיטת תל אביב, כנס בנושא חשיבות מערכות ההגנה האוויריות, במסגרת תפיסת הביטחון של מדינת ישראל. תפיסת הביטחון, נזכיר, היא הדוקטרינה הצבאית של ישראל, שנוסחה לשם הגנת קיומה של מדינת ישראל והאינטרסים שלה בפני איומים אפשריים. לצד ההישג הגדול שנזקף לזכותם של רבים מהדוברים בכנס, אשר הובילו לאורך שנים את המענה אשר אפשר התמודדות מול אתגר ה-14 לאפריל, הרי שהשאלה שהוצגה מהקהל בדבר המוכנות לאיום הנוכחי של ממערכות הכטב"ם, קיבלה ממכובדים שהיו על הבמה, מענה של כמעט "ביטול" והקטנה של הנושא.

לעומתם, מזה מספר חודשים מפרסמת מערכת הביטחון (משרד הביטחון, צה"ל) הודעות על פעילויות בנושא הגנה מאיום הכטב"ם - ניסויים, תהליכי פיתוח, הצטיידות, תקצוב וכדומה, תוך התאמתם למאפייני האיום הנוכחי. הודעות אלה מצביעות על התפכחות והתפקחות, תוך הבנת האתגר והשפעותיו. יש לקוות שתוכנית ההתמודדות תספק ראייה מערכתית ומקיפה שתכלול מעטפת כוללת, בדומה לזו שקיימת בעולם ההגנה מטילים, מרמת מערכת ההגנה ועד לרמת המטרות המיורטות. לדוגמה, בנייה של "מערך מטוסים ויחידות אדומות" לביום אויב ודימוי האיום, תוצרת כחול-לבן, שתהווה יכולת זמינה ויעילה לפיתוח ואימון מערכות ההגנה האווירית כנגד איום הכטב"ם.

מרכזיות מערכות הכטב"ם — השפעות והשלכות
מרכזיות מערכות הכטב"ם והשפעתן הייחודית בפעילויות הביטחון השוטף והמב"מ (המערכה בין המלחמות) הוכחה בעשורים האחרונים. מערכת הביטחון בנתה יכולת זו תוך מיקוד והשקעות גדולות במערכות כטמ"ם מפיתוח וייצור מקומי. גם הקונספט שגרס כי מערכות אלה לא ישרדו את האיומים בשדה הקרב, קרס מול התוצאות בפועל כפי שפורסמו על ידי צה"ל. מרכזיותם הוכחה היטב גם במלחמה ה"מודרנית" אותה אנו חווים, אולם, לצד הצלחה זו עלו מספר פערים שהובילו להתפכחות בהיבט עומק מרכזיות מערכות הכטב"ם ומשמעות הדבר.

בהיבט מערכות הכטב"ם הגדולות, ניכר שהיקף "בית החרושת" של שעות טיסה, שנדרש ממערכי הכטב"ם, מצריך עדכון של נקודת העבודה בצבא, כמו גם בתעשיות הביטחוניות. לנקודת עבודה זו השלכות רבות באשר להיבטי כוח אדם, היקפי סד"כ, פסי ייצור, תשתיות קרקעיות ועוד.

מול מפגן הכוח המשמעותי וההצלחה של מערכות הכטב"ם הגדולות, ניכר הפער הגדול של מערכות הכטב"ם הקטנות, לכלל הדרגים הלוחמים, בכלל הזרועות, כפי שצף החל מתחילת מלחמת "חרבות ברזל". הפער שהושלם בתחילת המלחמה, בעיקר על ידי יוזמות אישיות של גופים ויחידות, שרכשו והפעילו רחפנים עבור יחידות השדה, הובן היטב ותוך פרק זמן מהיר וקצר החלו להתגבש תפיסות לחימה לצד תהליכי בניין כוח של שכבת הרום הקרוב לקרקע (רוק"ק). אולם, ברמה האסטרטגית, טרם התגבשה ההבנה העמוקה באשר למשמעות הצורך בעצמאות כחול-לבן בשכבת הרוק"ק.

צילום  : גלעד קוולרצ’יק | UVID 2024
צילום  : גלעד קוולרצ’יק | UVID 2024
כנס UVID 2023/4 | צילום : גלעד קוולרצ'יק
כנס UVID 2023/4 | צילום : גלעד קוולרצ'יק

פעמים רבות בשנים האחרונות, מצאתי את עצמי נשאל מדוע מדינת ישראל נדרשת ליכולת פיתוח וייצור רחפנים, כאשר קיימים פתרונות מדף כה איכותיים וזולים כדוגמת מערכות DJI? ניסיונותיי להסביר את החשיבות בעצמאות אמל"חית ובחשיבת יכולת ייצור המוני של מערכות פשוטות ואיכותיות, נתקלה פעמים רבות בביטול. אני מאמין שגם בנושא שליטה אמל"חית ותפיסתית של השכבה הנמוכה, תהליך ההתפכחות בעיצומו ועלינו לוודא כי הפעולות הנדרשות לבניית תשתית יציבה ואמינה לשכבת כטב"ם זו יבוצעו בהמשך. אין ספק שחיזוק "שריר" זה, יקדם את מדינת ישראל גם בהיבטים הנוספים של פתרונות חכמים באמצעות מערכות כטב"ם למרחב האזרחי והדו-שימושי.

זאת ועוד, בהיבטי מקצוע והכשרת אנשי הכטב"ם, נדרש לגבש תוכנית עבודה וראייה אסטרטגית ומקיפה למהות המקצוע, כמו גם היקפי האנשים הנדרשים, בראייה רחבה וכלל צה"לית - החל ממספר האנשים ויכולותיהם הנדרשים לצאת ממערכת החינוך לצבא, תהליכי ההכשרה וההדרכה בצבא, היבטי חינוך ואקדמיה לאחר הצבא והזנת כוח אדם מקצועי לתעשיות הביטחוניות בישראל.

גם בהיבטי התשתיות הנדרשות במדינת ישראל, מרכזיות השפעת מערכות הכטב"ם מחייבת הקצאת משאבים ותקציבים ייעודיים ומסומנים לפיתוח ועידוד חדשנות, משאבים ותשתיות להטסה, כדוגמת שדה תעופה ומנחת לאומי וייעודי לכטב"ם, לצד תהליכי אסדרה ברורים הכוללים למשל תהליכי עידוד ייצוא והקלה על החסמים הרגולטוריים הקיימים - לטובת ביסוס יכולת תחרותית של יצרני הכטב"ם במדינת ישראל, ועוד.

לבסוף, נדרשים תהליכים בצורה מרכזית ומובלת מלמעלה, למשל בדמות רשות כטב"ם לאומית שתוציא לפועל את תהליך כתיבת חוק הכטב"ם של מדינת ישראל, בדומה לחוק הסייבר. בהקשר זה מומלץ לקרוא את תקציר תזכיר החוק ולהחליף את המילה סייבר בכטב"ם.

כנס UVID 2024 כנייר לקמוס

לאורך 12 שנותיו של כנס UVID, ניכר כי תהליך ההכנות לכנס מדי שנה, משקף כנייר לקמוס, את המציאות בשטח, הקיימת באותה נקודת זמן בתחום הכטב"ם במדינת ישראל.

בין מאפייני ההכנות לכנס 2024, ניתן לציין מספר נקודות המשקפות את ההשתנות בנקודת זמן זו:

 בפעם הראשונה תתקיים נוכחת של חברות רבות, ותיקות לצד חדשות, בתערוכה ועל הבמה. הדבר מייצג את התרחבות העיסוק בתחום, לצד הבנת החשיבות הרבה של השתלבות התעשיות הישראליות באקו-סיסטם המקומי.

 יותר ביטחוני, פחות אזרחי - איזון מהטרנד האזרחי והקטנת/ביטול המגמות הביטחוניות שהתאפיינו בשנים האחרונות בתחום הכטב"ם, משקף גם את המגמה העולמית.

 התעניינות וכניסה של חברות מחו"ל המחפשות להצטרף לשוק הישראלי, עד כדי פתיחת מרכזים בישראל, כחלופת מענה, בעיקר לצרכי השכבה הנמוכה.

 הרחבת העיסוק בנושא איומי הכטב"ם, כחלק מהבנה כי בניית יכולות כטב"ם ובניית יכולת התמודדות מפני איומי הכטב"ם מהוות למעשה תהליכים משלימים (בדומה לסייבר).

 התרחבות בעלי העניין בכנס, אשר באה לידי ביטוי בהיקף ובמאפייני הנרשמים לכנס. הדבר משקף את התרחבות העיסוק בתחום והאקו-סיסטם הנבנה בנושא זה.

בזכות האדם שבכטב"ם

לסיכום, מדינת ישראל, שהייתה מהמובילות העולמיות בתחום הכטב"ם מזה מספר עשורים, נמצאת בתהליך התפכחות והפקת לקחים כחלק מהמציאות הנובעת ממלחמת "חרבות ברזל". תהליך "ההתפכחות", אשר במהותו הינו תהליך של "התעוררות מתפיסה מוטעית או מגבילה", תהליך של הבנה והכרה במציאות, מחייב להגיע לתהליך של "התפקחות" שהינו "החכמה בעקבות התבוננות והתנסות". עלינו, אנשי הכטב"ם, מוטלת האחריות לוודא כי תהליך זה של מ"התפכחות להתפקחות" בהיבטי בניין והפעלת הכוח של תחום הכטב"ם במדינת ישראל, על היבטיו השונים, מתקיים. האחריות לכך מוטלת עלינו, אנשי קהילת UVID החתומים על המילים - "בזכות האדם שבכטב"ם"!

הכותב הוא יו"ר ומייסד כנס הכלים הבלתי מאוישים (UVID), שייערך זו השנה ה-12, ב-07.11.24. בשנה הבאה יחגוג הכנס "בר מצווה" UVID#13 ויערך ב- 13.11.2025

חזרה למדור

Labels

תוכן שיווקי

    כתבות שאולי פספסתם

    ארנסט אנד יאנג לונדון

    האם אלפי סטודנטים צריכים לדאוג? "זה לא הייטק. לא יחליפו אותם כל כך מהר"

    אפרת נוימן
    בית קפה בתל אביב בזמן המלחמה עם איראן, בשבוע שעבר

    מתווה הפיצוי לעסקים עוד לא הוכרז — אבל אפשר להיערך אליו כבר עכשיו

    אפרת נוימן
    דוכן של מיסטרל בתערוכת נשק בוושינגטון. החברה משמשת כקבלן ראשי בחוזים של משרד ההגנה האמריקאי

    אקזיט לאייל בנאי: אונדס קונה את מיסטרל בעסקת מניות בשווי 175 מיליון ד'

    חגי עמית
    בורסת סיאול, היום. לאיראן יש דרך לשבש את המכונה הכלכלית העולמית

    הזינוק בנפט והמפולת בשווקים הם הניצחון של איראן על טראמפ

    דפנה מאור
    יהודה הלוי 123, לאחר פגיעות ההדף. הבניין אוכלס מחדש ב-2019 - אבל ההליך המשפטי עדיין מתנהל

    הבניין עבר התחדשות ללא תוספת ממ"דים עקב מגבלות השימור – ואז פגע הטיל

    שלומית צור
    תרגיל מערכת נגד טילים

    מערכות ההגנה האווירית שלנו יחידות במינן? המלחמה חשפה את המתחרה הגדולה