המציאות הכלכלית בישראל מדאיגה ושוק ההון הישראלי אינו יוצא דופן, כאשר היקף המסחר בבורסה בתל-אביב נמצא במגמת ירידה מטרידה. החברות הציבוריות בישראל נמצאות בין הפטיש לסדן. מצד אחד, הן צריכות להשיא רווח למשקיעים, ומצד שני, המצב הכללי והכלכלי בישראל כיום מקשה זאת עליהן. לזאת ניתן להוסיף גם רגולציה מיותרת, בירוקרטיה מכבידה ופיקוח הדוק, שגם הם אינם מקלים על חייהן.
מעבר לסביבת הריבית, האינפלציה וכדומה, לפעילות בישראל יש מאפיינים נוספים כמו הרפורמה המשפטית, מחזורי המסחר הנמוכים יחסית, רגולציה לא פשוטה כלל וכלל ועוד. אז איך נמנעים ממשבר פיננסי ואיזה גשר ניתן לבנות כדי לצלוח את הסערה? וגם, כיצד תשפיע הבינה המלאכותית על עולם השקעות והאם מדובר בעולם חדש? כל הנושאים הללו, לצד סוגיות בוערות נוספות, יידונו בוועידה הכלכלית השנתית של איגוד החברות הציבוריות, שתתקיים ב-10 ביולי בבורסה לניירות ערך בתל-אביב, תחת הכותרת "גשר על פני מים סוערים".
באירוע ייקחו חלק בכירים רבים מעולמות שוק ההון, הכלכלה, העסקים והמגזר הציבורי ובהם ניר ברקת, שר הכלכלה והתעשייה וחבר כנסת מטעם מפלגת "הליכוד"; פרופ' אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה והיועץ הכלכלי של ראש הממשלה; עו"ד מאיר לוין, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט כלכלי); ד"ר מיכאל שראל, ראש פורום קהלת לכלכלה; שלומי הייזלר, מנכ"ל משרד האוצר; עמית גל, מ"מ הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון; איתי בן זאב, מנכ"ל הבורסה לניירות ערך בתל-אביב; פרופ' יוסי גרוס, יו"ר איגוד הדירקטורים; ד"ר צבי גבאי, ראש מחלקת שוק ההון ורגולציה פיננסית במשרד עוה"ד ברנע ג'פה לנדה; ד"ר לירז מרגלית, חוקרת התנהגות בעידן הדיגיטלי ומייסדת טופיקס, פלטפורמה מבוססת בינה מלאכותית ופסיכולוגיה; אלדד תמיר, מנכ"ל בית ההשקעות "תמיר פישמן"; ד"ר נמרוד קוזלובסקי, שותף-מייסד בחברת ניהול משברי הסייבר Cytactic; עו"ד עודד שפירר, מנכ"ל רשות ניירות ערך; עו"ד אמיר וסרמן, היועץ המשפטי ומנהל המחלקה המשפטית של רשות ניירות ערך; יוסי לוי, מייסד ומנכ"ל משותף של מור בית השקעות; פלג פאר, מנכ"ל משותף של לידר שוקי הון ומנכ"ל לידר הנפקות; ארז מגדלי, משנה למנכ"ל ומנהל חטיבת ההשקעות במגדל ביטוח. פרופ' שלומית זוטא, מהאקדמית תל אביב—יפו; ואלה אלקלעי, יו"ר IBI קרנות נאמנות.
ראשי איגוד החברות הציבוריות, גדעון תדמור, יו"ר האיגוד, אילן פלטו, מנכ"ל האיגוד, ועו"ד ענת פילצר-סומך, היועמ"שית וסמנכ"לית האיגוד החברות הציבוריות יפתחו את הכנס ויישאו דברים במהלכו.
"התחילו לטפל בשוק ההון – ויפה שעה אחת קודם"
גדעון תדמור, יו"ר איגוד החברות הציבוריות, אמר לקראת הוועידה, כי "ישראל נמצאת כיום בעיצומה של 'סופה מושלמת', שהחלה במשבר כלכלי עולמי והתעצמה כתוצאה ממשבר פוליטי וכלכלי מקומי. הניסיון להעביר בהליך מהיר וללא הסכמות רחבות שינוי במערכת המשפטית יצר שסע עמוק בחברה הישראלית, פגע במעמדה הבין-לאומי והשפיע לרעה על המשק. בנוסף, הממשלה העבירה בכנסת תקציב דו-שנתי נעדר רפורמות נדרשות בשוק ההון".
לדבריו, הכלכלה הישראלית בכלל והבורסה בפרט, הגיבו באופן מהיר ונחרץ: שווי השוק של כלל החברות בבורסה ירד משיא של כ-1.18 טריליון שקלים בשנת 2021 לשווי כולל של כ-900 מיליארד שקלים ביוני 2023; מחזורי המסחר צנחו בכ-18% לעומת 2022; מספר החברות המצטרפות לבורסה נמצא בשפל חסר תקדים, עם הנפקה אחת בודדת מתחילת השנה לעומת 13 הנפקות חדשות ב-2022 ו-94 בשנת 2021; היקף גיוסי ההון צנח מכ-23.2 מיליארד שקלים ב- 2022 לכ-4.6 מיליארד שקלים בלבד בחמשת החודשים הראשונים של 2023.
"אני קורא למנהיגות הפוליטית-כלכלית להעלות לראש סדר היום הממשלתי את הטיפול בשוק ההון, לקדם רפורמות נדרשות ולהסיר חסמים רגולטוריים", הוסיף תדמור. "התחילו לטפל בשוק ההון, ויפה שעה אחת קודם! יש צעדים רבים בהם ניתן לנקוט במטרה להחיות את הבורסה, לרבות - מתן תמריצים מיסויים ואחרים לעידוד השקעות זרות בבורסה ולרישום למסחר של חברות דואליות; הסרת החסמים על הגופים המוסדיים, המפחיתים את היקף השקעותיהם במדדים המקומיים ולתת להם תמריצים מיסויים להעדפת ההשקעות בבורסה, על פני השקעות בחו"ל; הקמת מערכי ייעוץ ואנליזה לציבור הרחב בהשקעות בבורסה; הקמת קרנות אשראי לעסקים קטנים, שאינם נגישים לשוק ההון; הקמת קרנות להשקעה בתשתיות; הפחתת המס על רווחי הון ודיבידנדים מחברות נסחרות; הנפקת חברות ממשלתיות. שוק ההון יכול לשמש מנוע צמיחה משמעותי לשוק הישראלי. תנו לנו את הכלים לעשות זאת!".
להרחיב את היצע הנכסים בשוק ההון המקומי
עמית גל, מ"מ הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, אמר לקראת הוועידה, כי "הרפורמות המבניות בשוק ההון הישראלי ב-20 השנים האחרונות יצרו שוק הון מתקדם ותחרותי, בו הגופים המוסדיים הם ספקי הון מרכזיים. עלינו להמשיך לפעול כדי לשמר את ההישגים של הרפורמות האלה, תוך שאנו פועלים לשכלול שוק ההון ולצמצום ניגודי עניינים פוטנציאליים. על הרגולטורים לפעול יחד כדי להביא להרחבת היצע הנכסים בשוק ההון המקומי, בכדי לאפשר לגופים המוסדיים להמשיך לתמוך בצמיחתו של המשק. הגופים המוסדיים, בהיותם משקיעים פיננסיים לטווח ארוך, הוכיחו את עצמם כגורם מייצב במצבי משבר, אך עם הגידול בהיקף הנכסים קיימת חשיבות גדלה והולכת לניהול סיכונים איכותי ומקצועי לשמירה על טובת החוסכים ובכלל זאת - סיכוני נזילות".
להתמודד עם ההשלכות שלסביבת הריבית החדשה
עו"ד מאיר לוין, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט כלכלי) ציין, כי "בתקופה זו של עליית ריבית משמעותית, במשרד המשפטים ובמחלקה הכלכלית בייעוץ וחקיקה בראשותי נעשים מאמצים רבים כדי להתמודד עם ההשלכות של סביבת הריבית החדשה על המשק". בדבריו, הביא המשנה ליועצת המשפטית לממשלה שתי בשורות חשובות. האחת, קידום מהלך של הפחתה של עד כ-80% מריביות הפיגורים לחייבים בהוצאה לפועל, שמטבע הדברים זקוקים להתאמות אלה באופן מיוחד.
הבשורה השנייה נוגעת לנושא האיגוח. "עסקאות איגוח הן מכשיר פיננסי חשוב בשוקי ההון בעולם, שלא התפתח במשק הישראלי בשל העדר הסדר משפטי מותאם. לאחר שמספר צוותים ממשלתיים המליצו בעבר לקדם חקיקה בנושא, יזמנו התנעה מחדש של גיבוש החקיקה במהלך שנת 2022, בשיתוף משרד האוצר, בנק ישראל ורשות ניירות ערך, ותזכיר החוק המעודכן עתיד להתפרסם בקרוב. התזכיר נשען בעיקרו על תובנות מהדין הזר (בייחוד הדירקטיבה האירופית מ-2018) וכולל תנאים להפחתת הסיכונים ואי-הוודאות שעלולים לנבוע מעסקאות איגוח. הציפייה היא שהסדרת התחום תתרום לפיתוח שוק האשראי החוץ-בנקאי ותוזיל מקורות מימון לעסקים קטנים ובינוניים, עניין חיוני בתקופה זו של עליית הריבית במשק. כמו כן, קיימת ציפייה שלאחר השלמת הליך החקיקה יורחב שוק האג"ח הקונצרניות בישראל, ויתאפשרו אפיקי השקעה חדשים עבור הגופים המוסדיים וציבור החוסכים".
"ליו"ר רשות ני"ע החדש אין מאה ימי חסד"
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ׳, הודיע במחצית יוני, כי החליט על מינויו של עו"ד יוסף (ספי) זינגר לתפקיד יו"ר רשות ניירות ערך. המינוי כפוף לאישור ועדת גילאור. זינגר (44) מכהן כשותף במחלקת חברות וניירות ערך במשרד הרצוג פוקס נאמן.
אילן פלטו, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, ברך על החלטת שר האוצר ואמר כי השר בחר איש מקצוע ראוי בעל ראייה הוליסטית של השוק הפרטי והציבורי גם יחד. "הקפאון היחסי בשוק ההון הישראלי מצריך התייחסות מיידית. לעו"ד זינגר אין, לצערנו, מאה ימים של חסד. רשות ניירות ערך צריכה להוביל בהקדם שורת צעדים שתעודד השקעה בחברות הישראליות על פני חברות ציבוריות בבורסות אחרות בעולם. הבורסה הישראלית היא מנוע צמיחה משמעותי ביציאה של המשק מהמיתון המסתמן".
עו"ד זינגר החל לעבוד במשרד המשפטים בשנת 2011 וכיהן שם במגוון רחב של תפקידים במחלקת ייעוץ וחקיקה, תחת המשנה ליועץ המשפטי דאז, עו"ד הדין אבי ליכט. הוא היה אחראי על תחום חדלות הפירעון והוביל בממשלה ובכנסת את המהלך לחקיקתו של אחד החוקים הכלכליים המרכזיים ביותר בשנים האחרונות - חוק חדלות פירעון החדש. בנוסף, היה שותף לחלק גדול מהרפורמות המשקיות שנערכו באותם השנים, ובין היתר, הסדרת תחום האיגוח, הסדרת חלק המדינה במשאבי הטבע של ישראל (ועדות ששינסקי) ומתווה הגז, הסדרת תחום האשראי החוץ בנקאי והוועדה לבחינת הסדרי החוב בישראל. בשנת 2018 הצטרף למשרד הרצוג פוקס נאמן כשותף במחלקת חברות וניירות ערך. במסגרת זו ליווה וייעץ לחברות ישראליות ורב-לאומיות במגוון רחב של תחומים ובסוגיות מורכבות בדיני חברות וניירות ערך, ובין היתר טיפל במכירת גרעין השליטה של חברת פרטנר, הסדר החוב בקבוצת איי.די.בי, עסקות בינ"ל מורכבות וחוצות גבולות, מימון הפרטת נמל חיפה, עסקאות מסוג מרג'ין (Margin), עסקאות איגוח ועוד.
לאתר<<<
בשיתוף איגוד החברות הציבוריות
