אחד המדדים שמצביעים על התפתחות תחום התחבורה החכמה (SMART MOBILITY) בישראל הוא היקף גיוס ההון על-ידי סטארט-אפים בתחום. אם בשנת 2006 גוייסו 39 מיליון דולר על-ידי התעשייה כולה, בשנת 2019, 13 שנים מאוחר יותר, גוייסו על-ידי היזמים קצת למעלה מחמישה מיליארד דולר. עבור ד"ר ענת בונשטיין, ראש מינהלת תחליפי דלקים ותחבורה חכמה במשרד ראש הממשלה, זוהי עדות נוספת לעוצמת האקו-סיסטם הישראלי שמתפתח כאן וצובר תאוצה, תרתי משמע.
ד"ר בונשטיין יודעת להצביע על מאות חברות ישראליות בתחום, שכולל שורה ארוכה של תת-תחומים - מסנסורים לרכב דרך קישוריות ועד לרכבים אוטונומיים ורחפנים - ועל אלפי יזמים שפועלים בענף. כל הטוב הזה מעמיד את ישראל בחזית העשייה של תחום התחבורה החכמה בעולם ומגדיל את הביקושים לטכנולוגיות ישראליות.
להגדיל את המודעות העולמית
המינהלת בראשה עומדת בונשטיין נוסדה ב-2011 על-פי החלטת הממשלה (אז היא עסקה רק בתחליפי דלקים. תחום התחבורה החכמה נוסף מאוחר יותר - י.צ.) והוקצה לה תקציב של 150 מיליון שקלים למשך עשור. במינהלת עצמה מועסקים עשרה עובדים, אך בכל משרד ממשלתי רלוונטי (אנרגיה, תחבורה, כלכלה, הגנת הסביבה וכדומה) יש תקנים לעובדים ייעודיים, שפועלים לקדם מטעמה את התחום, ויש גם צוותים שעוסקים בכך ישירות ופועלים תחת כל מנכ"ל.
"המינהלת היא גוף שמתכלל כ-11 משרדי ממשלה ואני מוכרחה לציין שיש שיתוף פעולה פורה בין המשרדים השונים", אומרת ד"ר בונשטיין בריאיון מיוחד ל"תחבורת המחר". "בסופו של דבר, כל משרד בדרכו ולכל השותפים בתוכנית גם יחד יש מטרה משותפת - להטמיע פתרונות של תחבורה חכמה, שיביאו להקטנת השימוש בנפט".
בואי נחזור להתחלה. מהו למעשה המנדט של המינהלת שאת עומדת בראשה?
"המנדט הוא להגדיל את המודעות העולמית לצורך בהפחתת התלות בנפט ; למצב את ישראל כחלוצה וכמובילה בכל הקשור לפיתוח תחליפי דלקים ותחבורה חכמה ; לשמש כקטליזטור להפחתת השימוש והתלות בנפט גולמי בעולם; ולהפוך את ישראל למוקד של ידע עולמי בתחומים אלה. ישראל אמורה מבחינה זו להוות סמן ימני בכל הקשור למחקר ולפיתוח בתחום, להצעת פתרונות ולהקמת אתרי ניסוי".
כשאת מדברת על "קטליזטור" למה את מתכוונת?
"שרשרת הייצור מתחילה במחקר בסיסי ונגמרת במסחור ובהדגמות בשטח. המטרה שלנו היא ליצור את הכלים כדי להתניע את שרשרת הייצור ולהביא את המחקר הבסיסי לידי יישום. הדרך מרעיון למוצר היא ארוכה ומאתגרת והתפקיד שלנו הוא לספק תמיכה תקציבית ורגולטורית לכך".
עידוד השקעות בטכנולוגיות ישראליות
ד"ר ענת בונשטיין, אם לשני ילדים וחובבת מושבעת של תשבצי הגיון, היא ביוכימאית במקצועה. היא נכנסה לתפקידה כראש מינהלת תחליפי דלקים ותחבורה חכמה ב-1.1.17. קודם לכן היא שימשה במינהלת כראש תחום בכיר לטכנולוגיה ורגולציה. למינהלת הגיעה הודות לתוכנית "ממשק" הפועלת לשלב דוקטורים מצטיינים בגופי הממשל למשך שנה אחת, כדי לסייע בהתמודדות עם סוגיות משמעותיות בתחומי הסביבה.
אתם מציינים שמונה שנים להקמת המינהלת. מה הושג עד היום?
"לטעמי, הרבה מאוד. לצד הטמעת פתרונות בשוק המקומי, פעלנו לייצר חיבורים עם גופי אקדמיה ותעשייה בעולם כדי לפתח רשת גלובלית, שתקדם, תעודד ותטפח תחליפי דלקים ותחבורה חכמה. החיבור בין האקדמיה, התעשייה והיזמים הוא קריטי להצלחה - הן בהעלאת המודעות והן במציאת הפתרונות. הקמנו את אקומושן (EcoMotion) - מיזם משותף עם המכון לחדשנות, שמקיים כנס עולמי שנתי ותורם מאוד לקידום המודעות לתחום. אנחנו מאוד גאים על מיזם זה. הצלחנו להקים מעבדות מחקר ולהחזיר ארצה עשרות חוקרים בעלי שם עולמי מחו"ל. בתוכנית המקורית דובר על החזרת עשרה מדענים והגענו בפועל לחזרתם של 30. הקמנו קרן לעידוד השקעות בטכנולוגיות ישראליות והקצנו תקציבים לפיילוטים רבים בתחום שמבוצעים על-ידי סטארט-אפים ישראלים. במקביל לכך עודדנו את החברות הבינ"ל להקים בארץ מרכזי פיתוח וסיפקנו להם מענה - תקציבי, רגולטורי ואנושי - ויצרנו נקודת מפגש בין החברות הרב-לאומיות לסטארט-אפים ישראלים בתחום. ישראל הופכת ל- Hubמשמעותי מאוד בעולם בתחום התחבורה החכמה. נקודות מפגש נוספות הן החיבור שאנו יוצרים בין הרשויות המקומיות לחברות הטכנולוגיות כדי לקדם פיילוטים בתחום התחבורה החכמה. אנו גם שמים דגש על חינוך והכשרה מקצועית בתחומים השונים של אנרגיה ותחבורה חכמה. מדובר בפעילות ענפה ביותר, כאשר מ-2011 אנו פועלים יותר ויותר כדי לקדם את ההטמעה בפועל של הפתרונות השונים המפותחים בישראל".
ישראל ערוכה לתחבורה חשמלית
את מדברת על מעבר משלב הדיבורים לשלב המעשים, דהיינו הטמעה בשטח. על אילו פרויקטים ותחומים מדובר?
"נכון, נעשו צעדים רבים לאתחול ועכשיו מגיע ההמשך. המכלול של 'תחבורה חכמה' מכוון להורדת כמה שיותר רכבים המונעים בדלק לרכבים המונעים בגז או בחשמל, תוך הפחתת כמות הרכבים והיקף הנסועה על-ידי מעבר לתחבורה ציבורית, חשמלית ושיתופית. לכן אנו פועלים יחד עם משרד האנרגיה לפרוס עמדות הטענה במתחמים ציבוריים, או ציבוריים למחצה, ומספקים רשת ביטחון לתחנות תדלוק בגז טבעי. בתחום הרכב השיתופי החשמלי אנו דוחפים לרגולציה מתאימה. הכנו תוכנית שלמה בנושאים אלה כולל חלוקה מי אחראי למה כדי לפתור את כל סבך הסוגיות הרגולטוריות הכרוכות בכך. יש כאן בעיות של תיאום בין גופים שונים, בילינג, הסכמות דיירים לעמודת הטענה במתחמים פרטיים ועוד. אנו גם פועלים לכך שיוקמו עמדות הטענה בכל קריות הממשלה כדי שהממשלה תציג דוגמא אישית.
"יש כיום כבר 100 אוטובוסים חשמליים שנוסעים ברחבי הארץ. אני מאמינה כי תוך עשור נוכל להסב לפחות חצי מצי התחבורה הציבורית בישראל לחשמל או לגז טבעי. ישראל כיום ערוכה טוב יותר לתחבורה חשמלית - הן בתחום התשתיות והן בתחום הרגולציה. אני צופה שהגעה לת"א תוך עשור תהיה ברכבת מהירה ומשם למקום העבודה בשאטל חשמלי, הנוסע בנתיב ציבורי ללא פקקים ולפי דרישה, תוך שילוב של קורקינטים חשמליים, שבילי הליכה, ותחבורה ציבורית חשמלית, אוטונומית ושיתופית".
מה החזון לעתיד?
"יש לנו יתרון טכנולוגי גדול והמטרה היא למנף את הידע שנצבר. למשל, אנו מקימים מכון לאומי לתחבורה חכמה, שירכז את כל החוקרים בתחום - מתכנון ערים ועד בינה מלאכותית. אוניברסיטת האם שלו תהיה הטכניון, אך הוא יפעל להקמת קהילה של חוקרים בשותפות עם התעשייה. נמשיך בהקמת פיילוטים שיוטמעו באתרי הרצה, כולל של רכב אוטונומי בתוך הערים. אנו גם פועלים למפות את ישראל ברזולוציה גבוהה ולהקים מסד נתונים עבר החברות הבינ"ל והיזמים המקומיים, תוך שחרור מידע שקיים כיום בחברות הממשלתיות והנגשתו לכל".
