בתי הכנסת בישראל מייצגים מגוון של תרבויות. חלקן צמחו בארץ ישראל וחלקן הובאו ע"י יהודים שעלו ארצה מארצות שונות והצטרפו לכור ההיתוך התרבותי בארץ. בחלק מבתי הכנסת העתיקים תוכלו לבקר: ברמת הגולן ובגליל, ליד אגם הכינרת. בדרך לשם, מומלץ לבקר במושבה הקסומה ראש פינה ובבית הכנסת העתיק שהיה המבנה הראשון במושבה. שלושה בתי כנסת שעברו תהליכי שימור מרתקים וממשיכים לעבור תהליכי תחזוקה, על מנת לשמר אותם למשך שנים רבות ולאפשר למבקרים בהם לטייל בנופים קסומים ולדמיין את החיים והטקסים שנערכו במבנים המרשימים הטומנים בחובם תרבות קדומה, עשירה ומבושמת קדושה.
מגדלה - עיר הדייגים היוקרתית מהמאה הראשונה
אתר מגדלה נמצא על חוף הכנרת, בסמוך למושבה מגדל. מעל האתר, נישא בגאון מצוק הארבל המאפשר תצפית מרשימה עליו מלמעלה. בית הכנסת העתיק ועיר הדייגים שבליבה הוא ממוקם, התגלו במקרה בשנת 2009 בסקר ארכיאולוגי שבוצע לקראת בניית מלון 'מגדלה' בחוף הכינרת. הארכיאולוגים שערכו סקרים ראשוניים בקרקע לפני תחילת הבנייה נתקלו במבני אבן עתיקים. "מגדלא" הוא אחד משבעה בתי כנסת עתיקים מתקופת בית שני שנתגלו בארץ, והשמור ביותר מבניהם. בהמשך החפירות, נחשפו ממצאים ארכיאולוגיים בעלי ייחודיות עולמית כמו רצפת פסיפס מתחתיה התגלה מטבע עתיק מהמאה הראשונה. באזורי המגורים והמסחר התגלו מטבעות נוספים אשר אפשרו לארכיאולוגים ללמוד על אופי החיים במגדלה ולתארך את האתר במדויק – המאה הראשונה לספירה, תקופת בית שני.
בחפירות רשות העתיקות, בהובלתה של דינה אבשלום-גורני, התגלתה "אבן מגדלה". אבן מלבנית עם ארבע רגליים שעל פי ההשערה, שימשה כחלק מטקס הקריאה בתורה. על האבן חרוטים מנורה, כד שמן ופריטים נוספים שעל פי כתביו של יוסף בן מתתיהו, היו קיימים בבית המקדש. לפיכך, ברור שאמני הסיתות שיצרו אותה, הכירו את הפריטים שהיו בבית המקדש השני, או לפחות ידעו איך הם נראים. עובדה המעידה על קשרי חברה ותרבות בין תושבי הגליל לתושבי ירושלים. האבן שהתגלתה בלב בית הכנסת, הוצגה מאז הגילוי ברחבי העולם בתערוכות מרכזיות.
בהמשך החפירות, התגלה היישוב היוקרתי הכולל בתי מסחר לדגים, בתי מגורים גדולים ומקוואות של תושבי מגדלה (הפעילים עד היום) שהדייג והמסחר בשלל דגי הכינרת הפכו אותם לעשירים. לאחרונה, גם זכה אתר מגדלה להימנות בין 10 אתרי התיירות המובילים במזרח התיכון מטעם TripAdvisor, כשהוא עוקף בכך את הפירמידות במצרים.
עין קשתות - בית הכנסת מתקופת התלמוד
עין קשתות (אום אל קנתיר) הוא אתר ארכיאולוגי המוכר כאתר מורשת לאומי הממוקם בדרום רמת הגולן בסמוך למושב נטור. במקום התגלו שרידי כפר יהודי ובו בית כנסת מרשים מתקופת התלמוד. במרכז בית הכנסת נמצא ארון קודש שהוא השמור והמפואר ביותר שהתגלה עד היום בארץ.
האתר הוא אחד מבין כשלושים כפרים יהודיים שהתקיימו בגולן בתקופת התלמוד, שהייתה תקופה של פריחה יישובית ברמת הגולן. מבנה בית הכנסת הוקם במאה ה-6 לספירה (כ-500 שנה לאחר חורבן בית המקדש השני) והיה מוקד חיי הקהילה. הוא שימש לתפילה, קריאה בתורה ולמגוון פעילויות ציבוריות. רעידת אדמה עזה שהתרחשה בשנת 749 החריבה את המבנה ואת הכפר כולו שלא יושב עד העת החדשה.
בחפירה ובקימום (רסטורציה) של בית הכנסת, אשר ארכה כ-15 שנה, נעשה שימוש בטכנולוגיות דיגיטליות חדשניות, כמו סריקת כל האבנים שנתגלו ובנייתן כקובץ דיגיטלי, ושתילת צ'יפ בכל אבן לצורך זיהוי באופן ייחודי. תכנת מחשב חדשנית התאימה בין האבנים, מצאה לכל אבן את מיקומה המקורי במבנה ואפשרה את הרכבת המבנה מחדש. הצ'יפים המושתלים מבטיחים גם שבמקרה שהמבנה ייהרס שוב, ניתן יהיה לשחזר אותו, הפעם בקלות יחסית.
תהליך הקימום נעשה ביוזמת המועצה אזורית גולן יחד עם הארכיאולוגים פרופ' חיים בן דוד ואילנה גונן ובביצוע של יהושע דריי, מומחה לשחזור טכנולוגיות מים עתיקות.
קפיצה למאה ה-19 - שימור בית הכנסת הישן בראש פינה
בית הכנסת הוא המבנה הציבורי הראשון שנבנה במושבה הקסומה ראש פינה. המייסדים שבאו מרומניה בשנת 1882, בנו אותו בשנת 1885 כמבנה צנוע מאד באתר "כניס אל–יהוד". על פי ההשערה עמד בו בית כנסת קדום. באמצע שנות ה-80 של המאה ה-19, אחרי שהברון רוטשילד פרש את חסותו על המושבה, הרחיבו פקידיו את בית הכנסת – כחלק מבנייתם של מבני ציבור נוספים.
בית הכנסת שימש כמרכז החיים החברתיים של תושבי המושבה שרובם היו דתיים. בנוסף על תפילות ואירועים דתיים, נערכו בו גם התכנסויות קהילתיות וחגיגות פרטיות.
בסוף שנות ה-50 של המאה ה-20, ננטש הרחוב העליון של המושבה. גם בית הכנסת ירד מגדולתו ונשאר נטוש במשך עשרות שנים. רק בשנות ה-90 של המאה ה-20 שופץ בית הכנסת וחזר לשימוש. פעולות השימור והשחזור שימרו את אופיו המיוחד של המקום, על תקרתו העגולה, ציורי הקיר ורהיטיו המקוריים, שרובם מימי העלייה הראשונה. בצדו המערבי של בית הכנסת מצוי עדיין גרם מדרגות מקורי היורד אל בית המרחץ מתחת לבית הכנסת, והלאה משם לנחל ראש פנה ולבית העלמין. כיום בית הכנסת פעיל ומתקיימות בו תפילות בשבתות וימי חול.
בחודש אפריל 2022, השלימה אליצ'ה דיאס, מומחית לשימור נכסי תרבות מעץ, את תהליך השימור של ארון הקודש, בימת התפילה ועמוד שליח הציבור בבית הכנסת הישן. פריטים אלה עוצבו ונבנו לתפארת ע"י הנגר עקיבא דרקסלר.
"בכל פעם שמגיע לסטודיו ארון קודש לשימור, אני מתרגשת", אומרת אליצ'ה דיאס. "זה כמובן נטוע בחינוך היהודי שקיבלתי באיטליה, אבל גם בשורשים המקצועיים שלי. בד"כ, מדובר ביצירות עתיקות של טובי אמני העץ והזהב. פרטי ריהוט מפוארים ששרדו מלחמות, פגעי טבע, תחזוקה לא ראויה, נדודים בין מדינות, שנים של בדידות במחסנים ובניינים עזובים ועוד. ולמרות הכל, אחרי עשרות או מאות שנים של תלאות, הם נושאים בגאווה את המסורת היהודית. זה אתגר מרתק לחקור את ההיסטוריה של עיצוב הארון ולנסות לפענח מה היה מראהו בתקופה מסויימת. השימור מביא את היצירה לתקופת זוהרה ומסיר פרטי עיצוב וגימור שלא היו נוכחים ביצירה המקורית בתקופה שאליה מתייחס השימור.
"אני גאה בחלק שלי בחשיפה המחודשת של פרטי העיצוב המקוריים, השלמת החלקים והציפויים שנעלמו לאורך השנים וחיזוק המבנה וחומרי הגימור, כך שנכסי התרבות האלה יחזרו לתפארתם וימשיכו לקחת חלק פעיל בקיום המסורת היהודית עוד שנים רבות".
