קבוצת מ. אביב היא אחת מחברות הבניה הגדולות והותיקות בישראל. על אף העובדה שלחברה יש פרויקטים בכל רחבי הארץ, היא נחשבת גם בעיני בעליה, כחברה ירושלמית לכל דבר, הרואה בבירה את ביתה ומבצרה.
מדובר בחברה ציבורית-בורסאית, שבנוסף לבניית שכונות מגורים, מחזיקה בשטחי משרדים ומסחר, מגרשים לבנייה ופרויקטים עתידיים למגורים ברחבי הארץ.
לאחרונה החליטה מ.אביב להיכנס גם לתחום ההתחדשות העירונית. זו אחת המשימות העיקריות של צאלה רוזנבלום-עמור, שמונתה לאחרונה לתפקיד מנכ"לית הקבוצה.
מייסד הקבוצה, היו"ר והבעלים, מרדכי (מוטקה) אביב, שקיבל את אות יקיר ירושלים המכובד, מספר כי מינוי המנכ"לית החדשה, הוא חלק מתהליך התחדשות והתרחבות הקבוצה.
מוטקה אביב הוא דוגמה למי שבנה את עצמו בשתי ידיים, כמעט מאפס:
לאחר מות הוריו באלכסנדריה, עלה ברכבת מקהיר עם אחיו הצעיר לישראל, כשהוא בן 15 וחסר כל. עד מהרה נקלט בקיבוץ יגור, דרך עליית הנוער, והתגייס כלוחם לחטיבת הראל של הפלמ"ח ובהמשך לחם במלחמת העצמאות.
לאחר שחרורו עבר הכשרה בקיבוץ חצרים ועבר לירושלים, שם עשה את צעדיו הראשונים בענף הבניה בחברת רסקו והחל לעבוד כפועל מן השורה. עם הזמן התקדם לתפקיד מנהל עבודה, לימד את רזי מקצועות הבניה בפנימיה מקצועית בירושלים ומשם, הדרך להקמת חברת מ.אביב הייתה קצרה.
"את הפרויקט הראשון שבנינו בירושלים, נזכר אביב, ביצעה החברה בדרך להדסה עין כרם. מתוך פרויקט גדול של כ-220 דירות מדורגות, קיבלנו 50-60 יחידות דיור למכירה חופשית".
מה מייחד את מ. אביב ומאפשר לה לצמוח כל כך הרבה שנים?
"הייחודיות של מ.אביב היא בכך שלמרות שהיא חברה ציבורית-בורסאית עדיין קיימת בה אוירה משפחתית הן ביחס לעובדים והן בדו קיום בעבודה, גם בתקופות מאתגרות. יש לנו בחברה עובדים של 45 ו-50 שנה, משפחות שלמות הנאמנות לנו מדור לדור וגם הלקוחות הולכים איתנו דרך ארוכה".
"במהלך השנים החברה בנתה אלפי יחידות דיור בכל רחבי הארץ ונהנית מדור שלישי של רוכשים נאמנים בני אותה משפחה. דבר נוסף שמייחד את מ.אביב הוא שאנחנו חברה יזמית ומבצעת כאחד, המייצרת את חומרי הבנייה, כולל האבן הירושלמית במפעל אבן שבבעלותינו".
"לב העיר" - פרויקט דגל ירושלמי
המנכ"לית צאלה רוזנבלום-עמור מדגישה את הגנום הירושלמי הייחודי של הקבוצה ומבקשת לספר על פרויקט הדגל "לב העיר": "אני מאוד גאה בפרויקט שהוקם הרבה לפני כניסתי לחברה. זהו פרויקט חסר תקדים הממוקם מעל מנהרות בגין ועל כן מאוד מורכב הנדסית, שהפך להצלחה עצומה. כיום העירייה משכפלת את אותו מודל בסמוך לכניסה לעיר, על מנת לתת מענה היכן שיש מחסור בשטחים ובהתחדשות עירונית".
מ.אביב קיבלה החלטה שהגיעה העת להיכנס לתחום ההתחדשות העירונית: "מדיניות עיריית ירושלים לפעול לקיצור הליכים בהתחדשות עירונית הינה נכונה ותביא לשינויים מרחיקי לכת ובמיוחד בשיכונים הוותיקים שנבנו במערב העיר בשנות ה-50 ו-60".
לדברי רוזנבלום-עמור "מדובר בהליך ארוך טווח המצריך זמן והון, האורך כ-4-5 שנים, זאת במקרה הטוב.. ולכן הוא מתאים במיוחד לחברות בעלות חוסן כלכלי".
"העובדה שהננו קבוצה בעלת חוסן כלכלי, עם מינוף נמוך, עם הון עצמי גבוה, המבצעת בעצמה את הפרויקטים שלה, הדיירים והרוכשים חשים שהם בידיים טובות ונאמנות".
הפרויקט הראשון איתו עתידה לצאת החברה לדרך בתחום ההתחדשות העירונית, הוא פרויקט פינוי-בינוי בקרית יובל, כאשר החברה קבעה לה למטרה להמשיך לאתר פרויקטים חדשים ולהתפתח בתחום זה.
לצד זה, לרוזנבלום-עמור חשוב גם להדגיש את תפקידה של הממשלה בתחום ההתחדשות: "כמו שהתחדשות עירונית חשובה כך חשוב גם שהרגולציה והחקיקה תיישר קו, משום שיזם שנכנס לפרויקט לא יודע אם יאריכו את התקופה או לא, על כן חשובה מאוד חקיקה ארוכת טווח שתייצר ודאות בקרב היזמים".
בד בבד חבל שכל הנושא של פרויקטים לשכירות לטווח ארוך ירד לטימיון. דוגמה לכך מהווה בניין שלם בפרויקט "לב העיר" שאותו מ.אביב ייעדה לשכירות לטווח הארוך, בסופו של דבר לא יצא לפועל בגלל הריביות הגבוהות שהפכו אותו ללא כדאי כלכלית.
רוזנבלום-עמור מדגישה כי "למרות העלאות הריבית הגדולות והתייקרות המשכנתאות קיימים ביקושים כבושים גבוהים והיצע דל בשוק הדיור בכלל ובירושלים בפרט. בנוסף, על מקבלי ההחלטות לעשות את הכל על מנת להניע את שוק הדיור מחדש ולקדם גם פרויקטים מסוג התחדשות עירונית במטרה להגדיל משמעותית את מלאי הדירות הדרוש לשוק ולעזור לרוכש הקצה להגיע לחלום הדירה".
בשיתוף מ. אביב
