"מוסד התובענה הייצוגית גרם למהפכה של ממש"

למשרד עוה"ד בך לדרמן ושות' מומחיות בניהול תביעות ייצוגיות במגוון רחב של תחומים. "אנחנו מקבלים פניות רבות ובוחרים בפינצטה רק עניינים בהם אנו סבורים שקיימת עילת תביעה רצינית שתביא תועלת של ממש לציבור"

אגם קדם לוי, בשיתוף משרד עוה"ד בך לדרמן ושות'
תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
משרדי בך לדרמן
"מוסד התובענה הייצוגית גרם למהפכה של ממש"צילום: עוזי פורת
אגם קדם לוי, בשיתוף משרד עוה"ד בך לדרמן ושות'
תוכן שיווקי

בך לדרמן ושות' הינו מהמשרדים המובילים בארץ בתחום התביעות הייצוגיות והנגזרות והליטיגציה בתחומי המשפט האזרחי-מסחרי. בעשור האחרון נבחר המשרד, בכל שנה, בסקרי Dun's 100 ו–BDI במקומות הראשונים בייצוג בהליכים ייצוגיים. "אנחנו רואים עצמנו כסיירת קטנה. אנחנו שותפים, אבל בעיקר חברים טובים" אומרים עורכי הדין מיכאל בך ורון לדרמן. "שנינו הגענו מפירמות עורכי דין גדולות, עם אוריינטציה מסחרית. נשאבנו יחד לעולם התביעות הייצוגיות מתוך תחושת שליחות, ואנחנו משקיעים הרבה מאוד מזמננו ומניסיוננו בניהול מאבקים שמשרתים מטרות ציבוריות חשובות.

"נוסף על תחושת השליחות, האתגר המקצועי גדול. מדובר בתביעות שמערבות סוגיות משפטיות מורכבות ולעתים פורצות דרך, שעוסקות בהיקפים כספיים משמעותיים ביותר שמגיעים לכדי מאות מיליונים ואף מיליארדי שקלים. התביעות שאנחנו מגישים עוסקות במגוון תחומים רחב - ביטוח, בנקאות, צרכנות, ניירות ערך, איכות הסביבה, הגבלים עסקיים ועוד. הנתבעות שוכרות שירותיהם של עורכי דין מצוינים בעלי התמחות ספציפית בנושא בו עוסקת התובענה, והם נאבקים בכל כוחם כדי להדוף אותה. כל אלה יוצרים קרב מוחות מרתק, וסיפוק מיוחד כשהתביעה מצליחה".

עו"ד מיכאל בךצילום: עוזי פורת

גם לריאיון מגיעים השניים אחרי לילה לבן שהוקדש לליטוש אחרון של סיכומים בתביעה ייצוגית שהוגשה כדי למגר את תופעת "עושק הקשישים" ולהשיב לקשישים שנעקצו את הכספים העצומים שנלקחו משך שנים מכיסם. "היה דד ליין אז נשארנו במשרד עד ארבע וחצי בבוקר", מספר בך בחיוך.

כיצד מתקבלת ההחלטה לייצג בתביעה מסוימת?
בך: "אנחנו מתמקדים בנושאים בהם אנו מזהים כשל אמיתי, ומבצעים סינון מאוד מוקפד, כך שאם תביעה עוברת את 'מסננת הבדיקות' שלנו ואנחנו מחליטים להגיש אותה - אנחנו מאמינים בחשיבותה ובסיכוייה. הניסיון והידע שצברנו לאורך השנים מאפשרים לנו לנתח את סיכויי ההצלחה בצורה נכונה, לכן רוב התביעות שאנחנו מגישים מסתיימות בהצלחה.

"כדוגמה מהתקופה האחרונה, אפשר להזכיר פסק-דין בו זכינו מול כל חברות הביטוח הגדולות, בו נקבע שהן מפרות את החובה הקבועה בחוק לשלם את רכיב הריבית בתביעות ביטוח. ההפרה הזו מתקיימת בכל ענפי הביטוח, והיא נוגעת לאחת התופעות המקוממות בתחום הביטוח: כאשר מבוטח מגיש תביעת ביטוח ומגיעים לו פיצויים, חברת הביטוח נוהגת, לא אחת, לטרטר אותו ולהתישו, כדי לגרום לו להתפשר 'בנזיד עדשים'. אילו חברות הביטוח היו משלמות בתקופת ה'התשה' את הריבית שהחוק מחייבן לשלם, היה הדבר מצמצם את התמריץ שלהן לטרטר את המבוטחים ולהתישם. להערכתנו, הסכומים שיוחזרו לציבור בתביעה זו מכל חברת ביטוח צפויים להגיע למאות מיליוני שקלים, וחשוב לא פחות – הדבר יסייע לצמצם את תופעת הטרטור וההתשה. תביעות רבות אחרות שניהלנו, למשל בתחומי הרכב, ביטוח, בנקים, צרכנות והגבלים עסקיים, הסתיימו בהסדרי פשרה שכל אחד מהם הניב לציבור תועלת כספית של עשרות מיליונים".

עו"ד רון לדרמןצילום: עוזי פורת

איזה תפקיד משחקת תחושת השליחות בעבודה השוטפת שלכם?
לדרמן: "תביעה ייצוגית היא לא 'זבנג וגמרנו', אלא ריצה למרחקים ארוכים, והמשמעות היא שאנחנו עובדים במשך שנים בניהול התיק מבלי לקבל שכר ומבלי שמובטח לנו שכר. במודל הזה יש חשיבות גדולה לתחושת השליחות שמלווה אותנו ולעובדה שאנחנו מגישים רק תביעות שאנחנו מאמינים שיש הצדקה לכך שאנחנו ובית המשפט נקדיש את זמננו לבירורן".

לעיתים נמתחת ביקורת על כך שתביעות ייצוגיות לא מצליחות להביא תועלת אמיתית. מה עמדתכם?
בך: "התביעה הייצוגית באה לעולם לאור ההכרה בכך שאין בידי הרגולטורים האפשרות לטפל בכל כשלי השוק הקיימים. גם כשהרגולטור כבר פועל, הוא מטיל על פי רוב קנס לאוצר המדינה, ולא משולם פיצוי לניזוקים. לעיתים יש מקרים בהם התובענה הייצוגית מנוצלת לרעה, וישנם צעדים שניתן לנקוט כדי למנוע זאת. אבל חוק תובענות ייצוגיות הוביל למהפכה של ממש במאבק נגד הדורסנות של תאגידי הענק, שהיו רגילים לנצל את חולשת האזרח הקטן. תביעות ייצוגיות רבות, שהסתיימו בהצלחה, הביאו להשבת סכומים עצומים לציבור, והן מרתיעות את תאגידי הענק מלהמשיך ב'שיטת מצליח'. לעיתים כל אחד מחברי הקבוצה בתביעה זוכה לקבל פיצוי של אלפי שקלים ואפילו עשרות אלפי שקלים. ישנם כמובן מקרים שבהם הנזק של כל אחד מחברי הקבוצה הוא נמוך וגם הפיצוי לכל חבר קבוצה בהתאם, אבל הסכום המצטבר שמחזיר התאגיד לציבור מגיע למיליונים או עשרות מיליוני שקלים וזה משיג הרתעה. מעבר לפיצוי הכספי, התביעות הייצוגיות נועדו גם להרתיע ולסכל מראש פגיעה בציבור, וכפי שהחשש מבג"צ גורם לרשויות המדינה להתנהל כשורה, כך החשש מייצוגית גורם לתאגידים להימנע מראש מפגיעה בציבור. לא פלא, אם כן, שתאגידי הענק מנסים להחליש את תחום התובענות הייצוגיות, תוך שימוש בלוביסטים".

אחת התביעות המשמעותיות שהמשרד מוביל, שזכתה לסיקור תקשורתי נרחב, היא תביעה נגד חברת החשמל. נטען כי החברה העמיסה על חשבונות החשמל של ציבור הצרכנים בארץ, באופן אסור, חריגות שכר של עובדיה. בתביעה, שהוגשה בשנת 2009, הוערך היקף החריגות שהציבור מימן דרך חשבונות החשמל בכ – 5 מיליארד שקלים. מאז, במשך 13 השנים בהן התביעה מתבררת, הצטברו סכומים נוספים שהציבור מימן.

בך: "בשנת 2013 זכינו בבקשה לאישור התביעה כייצוגית. חברת החשמל הגישה ערעור לבית המשפט העליון, כאשר המדינה התייצבה לצידה, ולאחר ארבע שנות התדיינות נוספות, דחה ביהמ"ש העליון את הערעור ביחס לסוגיית חריגות השכר והשיב הדיון לביהמ"ש המחוזי כדי שהוא יפסוק את סכום הפיצוי המגיע לציבור. עתירות לדיון נוסף שהגישו חברת החשמל והיועמ"ש נדחו על ידי נשיאת ביהמ"ש העליון. אם התביעה תצליח, כל אחד מהצרכנים במדינה יוכל לקבל החזר או הנחה בתעריף החשמל בהיקפים שלהערכתנו יגיעו לאלפי שקלים לכל בית אב".

משרד עוה"ד בך לדרמן ושות'
טלפון: 03-6932833
למעבר לאתר >>

לפנייה במייל >>

בשיתוף משרד עוה"ד בך לדרמן ושות'