"בשנתיים האחרונות יש עלייה בכמות התביעות הייצוגיות", אומר עורך הדין אור נוי, שותף מנהל במשרדFWMK . "אני מאמין שזה קשור גם למגפת הקורונה. אנשים ישבו בבית, היה להם זמן פנוי והם חיפשו דרך להתפרנס. מדובר ב'שוק' של שחקנים חוזרים. זה בולט במיוחד בעולם התביעות הייצוגיות הצרכניות. במקרים רבים מי שיוזם את התביעה אינם הצרכנים, אלא עורכי דין שמוצאים צרכנים שניתן להגיש תלונה בשמם בניסיון לגרוף 'עמלה' נאה בפשרה מהירה.
"התובעים", מוסיף נוי, "גם למדו איך להתמודד עם תקנות האגרות שתוקנו ב-2017 וקבעו את רף המחיר על כ-8,000 שקלים בהגשת תביעה ייצוגית לבית משפט השלום ו-16 אלף שקלים בהגשת תביעה ייצוגית לבית משפט מחוזי. אם בעבר היה נהוג שהתובעים מגישים בקשות נפרדות לתביעה ייצוגית כנגד משיבות שונות, כיום הם מבקשים לרכז את התביעות כנגד משיבות שונות יחדיו וכך להפחית את סכום האגרה המצטבר. דרך נוספת היא להגיש תביעות ייצוגיות תחת עילות הפטורות מאגרה, למשל עילות שונות תחת 'חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות'. התוצאה פעמים רבות, מאולצת".
חומת הגנה מתביעות ייצוגיות
משרד עורכי הדין FWMK מתמחה בהגנה מפני מגוון תביעות ייצוגיות, לא רק בתחום הצרכנות, אלא גם בתחומי הנדל"ן, ההיי-טק, הביטוח, הרפואה ועוד. לדברי נוי, "העיסוק במגוון נושאים הוא יתרון משמעותי. השילוב בין המחלקות השונות במשרד מאפשר לקבל רעיונות מתחום אחד וליישם אותם בתחום אחר ויוצר סינרגיה מבורכת. כך לומדים מה הפרקטיקה, ובמקרים רבים ההתגוננות בתחום אחד מתבססת על פרקטיקה מתחום אחר".
נוי מסביר את דרכי ההגנה בתביעות ייצוגיות: "תהליך הגשת תביעה ייצוגית מתחיל בהגשת בקשה לאישור התובענה כייצוגית. בשלב זה, שיכול להימשך כמה שנים, על המבקש לשכנע את בית המשפט כי יש מקום לאפשר לו לנהל את התביעה בשם קבוצה. המשיבה מצידה תנסה להראות כי אין למבקש עילה לניהול תביעה בכלל; וכי בכל מקרה, התביעה אינה מתאימה להתברר כתביעה ייצוגית. בתום ההליך יכול בית המשפט לדחות את הבקשה ובכך הסתיים ההליך; או לאשר אותה, ואז תתנהל תביעה ייצוגית כנגד הנתבעת. בדרך כלל, אישור הבקשה מהווה מעין 'קריאת כיוון' לצדדים, ביחס לסיכויי התביעה עצמה.
"הנטייה בשנים האחרונות היא לתת משקל פחות לקיומה של עילה אישית למבקש ולהתמקד יותר בשאלה אם יש עילת תביעה בכלל. זאת, כיוון שהחוק ממילא מתיר לבית המשפט להחליף מבקש שאינו מציג עילה אישית במבקש אחר. כיוון שכך, אנו מתמקדים בניסיון לתקוף את שאלת קיומה של עילת תביעה בכלל, במטרה להדוף את בקשת האישור ופחות את המבקש עצמו. עם זאת, בפסיקה שניתנה לאחרונה בהליך בו ייצגנו משיבה ובהליכים נוספים, חוזר בית המשפט להתמקד ונותן משקל למבקש עצמו ולחוסר תום לבו, כנימוק מרכזי לדחיית בקשות האישור".
התמחות בשוק ההון
על אף ש-FWMK מייצג לקוחות בתביעות ייצוגיות במגוון נושאים רחב, אחת ההתמחויות הייחודיות של המשרד היא הטיפול בתביעות ייצוגיות בשוק ההון. נוי מציין כי "מדובר בתחום סבוך ומורכב".
לדבריו, "החוק מאפשר להגיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית בעילה הנובעת מזיקה לנייר ערך. לא אחת, בעקבות דיווח של חברה ציבורית שבסמוך לאחריו חלה ירידה משמעותית בשער המנייה, ממהרים תובעים מתוחכמים להגיש בקשות לאישור תביעות ייצוגיות בעילה של 'הפרת חובות דיווח'. טענת התובעים במקרים כאלה היא שהשינוי בשער המניה נבע ממידע מהותי שנחשף בדו"ח ואשר הוסתר מהציבור. מאפיין נוסף לתביעות ייצוגיות בשוק ההון הוא כי במקרים רבים נתבעים, לצד החברה הציבורית, גם הדירקטורים ונושאי המשרה".
לפיכך, מסביר נוי, היכרות מעמיקה עם שוק ההון הכרחית לעוסקים בתחום המשפטי הזה. "התביעות האלה מחייבות את הצד המתגונן להכיר לעומק את העולם הזה ואת הפסיקות הקיימות בו. כאן גם ניתן לעשות פעולות שימנעו מראש הגשת תביעות ייצוגיות, כמו למשל הנורמה המבורכת שהתבססה וכוללת תיעוד מלא ומפורט של הדיונים המתקיימים בדירקטוריון החברה – תיעוד שלעיתים רבות מגן בדיעבד על הדירקטורים ועל ההחלטות שקיבלו. החברות הציבוריות בישראל למדו איך הן צריכות להתנהל על מנת לצמצם את החשיפה לתביעות מהסוג הזה", הוא אומר.
המורכבות גדלה שבעתיים במקרים שבהם נתבעות חברות ציבוריות שנסחרות גם בבורסות זרות, לרוב בארצות הברית, מוסיף נוי. לדבריו, "במקרים אלה הצד הנתבע צריך להכיר מונחים וכללים משוק ההון האמריקאי, שאינם קיימים בישראל. בדרך כלל במקרים כאלה נביא גם חוות דעת של מומחה כלכלי. התחום הוא כל כך סבוך עד שלפעמים אפילו השופטים עצמם 'מנצלים' את נוכחותם של מומחים כאלה כדי לשאול אותם שאלות שונות שאינן בהכרח רלוונטיות לתיק, אך מסייעות לבית המשפט להתוודע לתחום עצמו. לכן כל כך חשוב – במקרים של תביעות ייצוגיות בשוק ההון – להיעזר בעורכי דין מנוסים שמכירים את התחום".
בשיתוף FWMK
