ישראל הייתה המדינה הראשונה בעולם, לפני 16 שנים, ש"יצאה מהארון" והפכה את פעילות הסייבר שלה לתוכנית לאומית גלויה שאינה חשאית. התוכנית הלאומית עסקה לא רק בטכנולוגיות עצמן, אלא ביצירת האקו-סיסטם האזרחי-מסחרי הרחב, שאיפשר את הפיכת ישראל, תוך שנים ספורות, לאחת משלוש המדינות המובילות בעולם בסייבר.
ישראל הייתה גם המדינה הראשונה בעולם, שהחלה להשתמש בקנה מידה גדול ביכולות בינה מלאכותית (AI) לטובת אבטחת הסייבר. זאת בתגובה לפרשת סנואודן בארה"ב (2013) בה נחשף המתח בין אבטחת רשתות התקשורת ובין פרטיות האזרחים. כדי להקטין את המתח, נדרשה יכולת לסינון הודעות החשודות כמכילות תוכנה פוגענית (וירוסים), מבלי "לקרוא" את תוכן ההודעות האלו. הפתרון הישראלי התבסס על הצבת מחשבי בינה מלאכותית, עם יכולת "למידת מכונה", שלמדו להבחין בין הודעות בתקשורת המכילות תוכנה פוגענית ובין הודעות תמימות, על ידי לימוד ההתנהגות (ולא התוכן) של ההודעות החשודות ברשת.
לא חלף זמן רב, והצד השני החל להשתמש בבינה מלאכותית לשם שיפור ההתקפה. גם הוא הציב מחשבים עם יכולת למידת מכונה, וזאת כדי ללמוד כיצד המחשבים שלנו מבחינים בין הודעות נורמליות ובין הודעות חשודות ברשת. בכך נפתח, לפני כעשור, עידן של מלחמת AI ב-AI.
מלבד היתרונות בהגנה (אבטחת סייבר) נתנו יכולות אלו לישראל גם יתרונות כלכליים. העולם החל להתעורר למציאות בה נדרשים פתרונות לאיומי סייבר וישראל ניצבה במקום ייחודי בעולם מבחינת יכולתה לספק פתרונות מוכחים וזולים.
הטכנולוגיות הדיגיטליות (הייטק כולל סייבר ובינה מלאכותית ושירותי תוכנה) החלו לתפוס נתח גובר והולך מהייצוא וכיום משקלן בייצוא הוא כ- 2/3 מהייצוא הישראלי כולו!
כך למשל, בשבוע שעבר פרסמה קרן המטבע הבינלאומית תחזיות צמיחה של כלכלות העולם לשנה הבאה (2027). לא ייאמן, אבל תחזית הצמיחה של ישראל היא 4.5%, לפני כל מדינות ה- OECD! וזאת למרות מצב המלחמה שלא הסתיימה בו אנו נמצאים.
אחת הסיבות העיקריות לכך, היא כמובן הגידול הצפוי בתחום הדיגיטלי, דהיינו סייבר ובינה מלאכותית (AI).
שני איומים חדשים
ההתקדמות בטכנולוגיית ה-AI היא חסרת תקדים בכל ההיסטוריה האנושית. קשה להאמין, אבל עד לפני ארבע שנים (ליתר דיוק עד להכרזת ה-ChatGpt בנובמבר 2022), לא היה הציבור מודע כלל לפוטנציאל הטמון בבינה המלאכותית. כיום קשה לתאר את חיינו ללא שיח כמעט יום-יומי עם מנועי הבינה המלאכותית (כולל קלוד, ג'מיני וכיוצ"ב).
מרכז הכובד עבר במהירות ממודל של "שאלה ותשובה" לסוכני AI שמבצעים לבדם את העבודה הנדרשת לאחר לימוד קצר של המבוקש. סוכן הבינה המלאכותית הפך במהירות מ"עוזר" ל"עובד עצמאי" ובכך נוצרו שני איומים חדשים על הסדר בחברה: אובדן מקומות עבודה של יצורי אנוש לטובת "מכונות", ואפשרות להשתלטות לא רצונית של המכונות על האדם.
ככל שהיכולות הטכניות של הבינה המלאכותית הלכו ועלו, האמון של בני האדם ב-AI הלך וירד. במקום לשאול "מה ה-AI יכול לעשות", החל העולם לשאול "מי שולט בגישה אל ה-AI". מי ערב לנו ששלושת-חמשת המונופולים השולטים כיום בטכנולוגיה זו יפעלו לטובת הכלל?
עלייתם של סוכני ה-AI האוטונומיים יצרו משבר חדש של זהות, אמון וחשש מפני איומים מונחי AI.
המחשה טובה לכך היא החשש הציבורי הכבד מפני התערבות באמצעות כלי בינה מלאכותית בבחירות שהתקיימו ביום שלישי. כדי לקדם את פני הרעה, נעשות פעילויות רבות כמו למשל סיעור מוחות שהתקיים בין ועדת הבחירות המרכזית ובין מומחי הסייבר והבינה המלאכותית של האקדמיה, שהתקיים במאי האחרון תחת כותלי מרכז הסייבר ומרכז שמגר באוניברסיטת תל אביב.
חשוב לציין כאן, שההישגים של ישראל בסייבר ובבינה מלאכותית שתוארו לעיל הושגו למרות קיפאון יחסי בהשקעות הממשלתיות בתחום זה בארבע-חמש השנים האחרונות. נעשו אמנם לאחרונה מספר צעדי תיקון, כמו הקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית, אך קשה להדביר את הפער שנוצר בינתיים יחסית לעולם. גם קיימים כיום צווארי בקבוק שללא הסרתם קשה יהיה לסגור את הפער, וזה דורש תקציב רב שבשנים האחרונות לא היה בנמצא. זאת בגלל גישתה של אחת השותפות העיקריות בקואליציה שאינה דוגלת בהעמקת הידע המדעי והטכנולוגי של צעירי ישראל, אלא להיפך: בהעמקת הלימודים חסרי הליבה, כלומר ללא מתמטיקה, אנגלית וכיוצא בזה בגיל בית הספר, מה שכמובן אינו מאפשר מאוחר יותר שליטה בטכנולוגיות שתוארו לעיל.
התעניינות עולמית
ההתפתחויות בתחום הדיגיטלי, ובמיוחד הסוגיות הקשורות לבינה המלאכותית בכלל ולשימוש בסוכני ה-AI בפרט, יעמדו גם השנה במרכז כנסי שבוע הסייבר ושבוע ה-AI שייערכו במקביל החל מה-9 נובמבר הקרוב בקמפוס אוניברסיטת תל אביב, בחסות מרכזי הסייבר (ICRC) והבינה המלאכותית (TAD) של האוניברסיטה, מערך הסייבר הלאומי והמטה הלאומי לבינה מלאכותית.
כנסים אלו נערכים כבר 16 שנה, מאז יצאה ישראל להגשמת התוכנית הלאומית, שנבנתה תחת השם "המיזם הקיברנטי הלאומי", והפכו לאחד ממוקדי עליית הרגל המרכזיים בעולם בסייבר ובינה מלאכותית.
השנה יש עניין מיוחד בכנס ומשלחות רבות אמורות להגיע מרחבי העולם, בגלל שאנו נמצאים בשלהי מלחמה שנפתחה בהתקפה הרצחנית של השבעה אוקטובר 2023, ואשר בה הודגמה העליונות הטכנולוגית של ישראל בשטחים רבים ובמיוחד בתחומי הסייבר והבינה המלאכותית.
גם מי שאינו מצוי בסוד האמצעים המיוחדים שהופעלו במלחמה יכול להתרשם מהטכנולוגיה שהופגנה על ידי ישראל במלחמה זו, שכללה אויבים רבים, החל מארגוני טרור כמו החמאס או החיזבאללה וכלה במדינות כמו איראן.
עצם העובדה שעברנו את שלוש השנים האחרונות ללא אירוע ממשי אחד של פגיעה משמעותית בתשתית ישראלית באמצעות סייבר (עם או בלי סוכני AI), מדברת בעד עצמה.
עם ישראל מכיר ומוקיר את לוחמי צה"ל (ושירותי הביטחון) השומרים על ביטחונו מיום הקמת המדינה. מקומם של הפועלים במערכי אבטחת הסייבר (כולל במערכים לא צבאיים כמו מערך הסייבר הלאומי) צריך להיכלל ברשימת הגורמים להם אנו חייבים את חיינו התקינים.
הכותב הוא ראש סדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון באוניברסיטת תל אביב, ולשעבר ראש מפא"ת ויו"ר סוכנות החלל הישראלית
