אילו מצוקות רגשיות ונפשיות ניצבות בפני בני משפחה של מתמודד נפש?
חיי המשפחה המטפלת בבן משפחה או בבת משפחה מתמודדי נפש משתנים בבת אחת עם התפרצות המחלה. סדר היום, חלוקת המשאבים והכוחות משתנים, ועיקר הקושי הוא לקבל את עובדת ההתמודדות עם מחלה נפשית. המשפחה הופכת לדאוגה, עצובה ולעתים חסרת אונים.
הדבר בא לידי ביטוי, למשל, בפגישות תכופות עם צוותים רפואיים וחיפוש אחר טיפול. בנוסף מתמודדת המשפחה עם שינוי התנהגותו של בן המשפחה. הוא כבר אינו אותו אדם שהיה בעבר. במקרים רבים יש להשגיח עליו כל שעות היממה. הדבר משפיע כמובן על שגרת החיים. אם יש עוד ילדים בבית, היכולת להקדיש להם תשומת לב פוחתת. בנוסף מתעורר צורך להסביר לסביבה מה קורה. קיים חשש מסטיגמה ומתיוג המשפחה כפגועה נפשית.
אילו רגשות עשויים להציף את המטפלים העיקריים?
זה מתחיל בהתעלמות ולאחר זיהוי המחלה כמחלה נפשית התגובה היא הכחשה. בהמשך מתערבבים מגוון רגשות: בושה, כעס, אשמה, חרדה, דאגה, בדידות, אכזבה ועצב.
כיצד ניתן לזהות מצוקה נפשית בקרב בן המשפחה שמשמש כמטפל עיקרי?
המצוקה הנפשית עשויה לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות. אדם אחד ידבר ללא הרף על מצוקתו, אחר ישתוק, יתכנס בתוך עצמו ויימנע מסיטואציות חברתיות. יש מי שיכול להתפרץ בזעם כשדברים אינם מניחים את דעתו, והשני יבליג על הכול או יימנע מעימותים וישדר חוסר אכפתיות. אם מדובר על מקום עבודה, לעתים איכות העבודה נפגעת בגלל חוסר ריכוז, טעויות חוזרות והיעדרויות מרובות.
ההופעה החיצונית תפגין מצב של חוסר שינה. ייתכנו גם סממנים של לבוש מרושל, חוסר טיפוח או ריח רע מהגוף. לעתים ניתן להבחין בשינויי התנהגות הקשורים להתמכרות לעישון, שתיית אלכוהול, צריכת סמים או התנהגויות מסוכנות, כמו נהיגה לא זהירה.
כיצד ניתן לסייע להם בעת הצורך?
כשמזהים אדם במצוקה בסביבתנו חשוב להגיב לכך ברגישות, להפגין אכפתיות ולהעביר מסרים שמביעים שהוא נראה וחשוב לנו. אם הוא דוחה את תשומת הלב, רצוי לא להעיק עליו. לאט ובעקביות להפגין אכפתיות, גם אם הוא אינו משתף במתרחש בעולמו. אפשר, למשל, להציע לשתות קפה יחד, ובשום אופן לא לדחות את נוכחותו. אם בן המשפחה החולה בנפשו משתף במצוקתו, חשוב להגיב מעמדה אמפתית ובלתי שיפוטית ולא לחקור על פרטים הקשורים למחלה או לטיפול בבן המשפחה. יש להימנע מ"עצות חכמות" על פסיכיאטר חדש שעליו שמעתם טובות, או על מרפאה לטיפול בפוסט־טראומה. לא לספר על עצמכם ואיך התמודדתם עם מצב שנראה לכם בר השוואה. במקום זה התעניינו בו ובאתגרים שעמם הוא מתמודד. היו שם בשבילו בהקשבה ובנוכחות לא שיפוטית ואוהבת. פשוט תהיו שם בידיים מושטות ותציעו הבנה ואכפתיות למצוקתו, שלא יהיה שם לבד.
הכותבת היא רחל מאיר, מנהלת סניף ער"ן ירושלים, פסיכותרפיסטית, פסיכודרמטיסטית, מנחת קבוצות, בעלת ניסיון רב בבריאות הנפש, בטיפול במחלקה פסיכיאטרית, במערכת החינוך, בהנחיית קבוצות תהליכיות ובטיפול בקליניקה פרטית. עמותת ער"ן מספקת עזרה ראשונה נפשית 24/7 בקו הסיוע 1201 וברשת בצ'אט ובווטסאפ בצורה אנונימית.
עמותת ער"ן
טלפון: 1201
למעבר לאתר >>
בשיתוף עמותת ער"ן
