מהן המצוקות שאיתן מתמודדים מנהלים במציאות של עובדים במילואים?
הדיסוננס בין הצורך של מנהלים להשיב את העסק למסלולו מתנגש בהכרה של המציאות הביטחונית ובהבנה שאנשי מילואים, בני זוגם ובנות זוגם אינם יכולים לספק את המענה הזה במלואו. החזרה הפיזית אינה אומרת כלום על יכולותיהם הנפשיות של אנשי המילואים לשוב ולתפקד כפי שהיה טרם השירות הצבאי. במקרים רבים המנהלים אינם יודעים איך לגשת לעובד שהיה במצב לחימה: האם לשאול שאלות או להניח לו לנפשו?
מהם הסימנים שיכולים להצביע על מצוקה שחווים עובדים שחזרו ממילואים?
אנשים ששירתו באזורי לחימה התמודדו עם מציאות שונה ללא הכר. חלקם איבדו חבר לצוות, נפצעו או נתקלו בפציעות של חבריהם. בזמן הלחימה מתרחש תהליך של השהיית האבל ועיבוד ההתמודדויות, והם דוחקים את העיסוק בכך הצדה כדי להתמקד בלחימה. בנוסף, מצב לחימה משפיע על המתח והדריכות של מערכת העצבים, והחזרה לשגרה מעמתת אותם עם צורך להתרגל שוב להאטה שנעדרה מחייהם חודשים ארוכים. הסימנים שיכולים להיראות כלפי חוץ הם חוסר שקט, דריכות גבוהה מאוד וקפיציות, חוסר ריכוז, ולעתים יופיעו התקפי זעם או סימפטום לא שגרתי של היעדרויות רבות ואף תשישות וחולשה פיזית, עייפות ניכרת ושינוי בהרגלים. החזרה משדה הקרב מעוררת לעתים תחושה של חוסר משמעות. הרבה פעמים יישמעו דיבורים על הריקנות שהם חשים מהעשייה ומחשבות לעשות שינוי.
כיצד כדאי לגשת לשיחה עם עובד שנראה במצוקה?
התשובה שונה מאוד ממקרה למקרה ותלויה באינספור גורמים. אחד המרכיבים נשען על היכולת של המנהל לנהל שיחה עם גוון אישי ורגשי, לצד יכולת הכלה של מטען הרגשות שייתכן שיציף העובד. מרכיב נוסף הוא טיב הקשר והקִרבה בין המנהל לעובד. ככלל רצוי שהמנהל האישי יקיים את השיחה, אבל כשהוא אינו מסוגל לכך יש לבחון אפשרות שגורם במחלקת כוח אדם ייתן את המענה.
בשיחה חשוב לתת לעובד תחושת הערכה על התרומה שלו. אין לדחוק בו לדבר ולספר על האירועים שחווה. אין לשאול שאלות ישירות, כמו מה ראה, האם מישהו מחבריו נהרג או נפצע וכדומה. השאלות הללו עלולות להעיר טריגרים בלתי רצויים. השיחה צריכה לספק לעובד הרגשה בטוחה, ולהשאיר לו פתח לפנות למנהל בהמשך, על פי הצורך.
באילו דרכים ניתן לסייע לעובד ולעובדת?
חשוב לאפשר להם זמן ולהפגין כלפיהם אמפתיה ורגישות. השכר במילואים לעתים נמוך מהשכר ממקום העבודה, וייתכן שהעובדים גוררים חוב שמעמיס עוד על המתח שקיים ממילא. אם הדבר אפשרי, מנהלים יכולים להציע מענק או הלוואה. אם מזהים סימני מצוקה ניתן להציע בזהירות רבה להיעזר בטיפול מקצועי או פנייה לשירות סיוע אנונימי בער"ן. אפשר לשאול, למשל, "חשבת לפנות למטפל?" צורת השאלה הזו תאפשר לו לחמוק מהשיחה על כך, אם אינו מרגיש נוח עם הפנייה.
הכותב הוא יגאל בן אהרון, מנהל סניף ער"ן כפר סבא, פסיכותרפיסט אינטגרטיבי, מטפל בפסיכודרמה MA, מנחה סדנאות מיינדפולנס MBCT ו-MBSR, מנחה קבוצות ותהליכים פרטניים עם ניסיון רב בקהלים שונים. עמותת ער"ן מספקת עזרה ראשונה נפשית אנונימית 24/7 בקו הסיוע 1201 וברשת בצ'אט ובווטסאפ, וכן מעניקה הכשרות וסדנאות למנהלים לקבלת כלים לעזרה ראשונה נפשית.
אנשי מילואים ובני משפחותיהם יכולים לפנות 24/7 לשירות הסיוע האנונימי של עמותת ער"ן בטלפון 2201* או בווטסאפ 052-8451201, או לקווי הסיוע של משרד הביטחון: היחידה לתגובות קרב 03-6401400, ומוקד בריאות הנפש של הצבא שמספק מענה 24/7 — 6690* שלוחה 3. www.eran.org.il | 1201
בשיתוף עמותת ער"ן
