כבד שומני נחשב לגורם תחלואה נפוץ בעולם המערבי, אבל אף שישנו טיפול תרופתי חדש ולמרות התגברות התופעה והתחלואה שהיא מביאה עמה, רבים אינם מודעים לסכנות הטמונות בו ועל הקשר בינו למחלות לב וכלי דם.
כך עלה מפאנל בנושא כבד שומני בוועידת ההשמנה של TheMarker Lables, בהנחיית יונה לייבזון, חדשות 12.
פרופ' זיו בן ארי, מנהלת מרכז מצוינות לרפואת הכבד, אסותא מרכזים רפואיים, מומחית במחלות כבד, יו"ר ועדת הכבד של המועצה הלאומית לגסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד, פתחה את הפאנל והסבירה מדוע התרופות עדיין אינן נגישות לציבור הרחב.
"ראשית, ארגון הבריאות העולמי מדווח כיום על כ–1.7 מיליארד בני אדם בעולם הסובלים מכבד שומני. עם זאת, חשוב להרגיע ולדייק: אצל רוב האנשים המחלה לא תתקדם למצב מסוכן ורק כחמישה מכל 100 חולים יפתחו הצטלקות משמעותית ושחמת כבד — מצב שקשור בסיכון מוגבר לתמותה ולפגיעה קשה בתפקוד הכבד. המטרה המרכזית שלנו היא לאתר באופן בלתי פולשני את אותה קבוצת סיכון ולהציע לה טיפול מותאם אישית".
בן ארי הוסיפה כי אחת הבעיות המרכזיות במאבק במחלה היא היותה נטולת סימפטומים בשלביה הראשונים, לצד תת־דיווח במערכות הבריאות. "נתונים של קופת חולים כללית מצביעים על כך שרק כ–8% מהמבוטחים מדווחים כסובלים מכבד שומני, בעוד השכיחות בפועל באוכלוסייה מוערכת ב–30%–40%", ציינה.
"יתרה מכך, עד היום אני רואה בקליניקה מטופלים שמגיעים מאובחנים עם כבד שומני ואומרים לי: 'אנחנו נחיה עם זה עד גיל 120, מה את רוצה מאיתנו?' התפיסה הזאת חייבת להשתנות. במקביל, אישורי FDA לתרופות החדשות שניתנו ב–2024–2025 והכנסתן המיועדת לסל הבריאות ב–2027 הם בשורה חיונית לחולים".
לכלים העומדים כיום לרשות רופאי המשפחה, שלמעשה נמצאים בקו הראשון מול המטופלים, התייחסה ד"ר לידיה מילר, מומחית ברפואת המשפחה, סוכרת והשמנה, רכזת תחום רפואה במרפאות לטיפול בהשמנה בשרותי בריאות כללית מחוז דן — פתח תקווה. לדבריה, "יש כיום הרבה יותר כלים מבעבר, אבל קיים פער בין הימצאות הכלים האלה לשימוש בהם. אנחנו מוגבלים בזמן ומתקשים לאתר את המטופלים שהם בסיכון. לכן המערכת צריכה להעמיד לרשות רופאי המשפחה כלים חישוביים שיעזרו להם בכך. למשל, כלי פשוט כמו מדד FIB-4, המחשב את הסיכון לפי גיל, טסיות דם ואנזימי כבד. המערכת יכולה לחשב אותו אוטומטית, להציג לרופא את התוצאה ואת המשמעות הקלינית, ולהתריע על מטופל בסיכון.
"בנוסף, חייבים להעמיק את הכשרת הרופאים ולהנגיש בדיקות מתקדמות כמו פיברוסקאן בקהילה, כדי שמטופל בסיכון יוכל להשלים את הבירור ללא חסמים".
מילר הבהירה את המסר שצריך לעבור לחולים: "זוהי מחלה ממשית שעלולה להסתבך ולא שינוי קל באורח חיים. אך בצד זה יש להבהיר לחולים כי יש לנו כיום דרכים לזיהוי ולתיקון, וככל שנטפל מוקדם יותר, כך נמנע את הסיבוכים העתידיים".
למקומן של קופות החולים באבחון ובמניעה התייחסה גם ד"ר נעמי סיגל, ראש האגף לטכנולוגיות רפואיות בחטיבת הבריאות של מכבי: "אנחנו מפעילים רשמים ממוחשבים (רשמי לב וסוכרת) המאגדים חולים בסיכון ומקפיצים לרופאי המשפחה הנחיות קליניות ממוקדות. במקביל אנו מפעילים את אפליקציית UpApp המודדת ומעודדת אורח חיים בריא ופעילות גופנית. פרויקט נוסף מופעל מול יותר מ–20 רשויות מקומיות, שאנו מספקים להן מפות המראות היכן מרוכזת אוכלוסייה בסיכון לפי שכונות, והרשות בוחרת סל פעילויות עירוני לעידוד אורח חיים תקין".
לדברי סיגל, הצעד הבא ממוקד בייעול עבודת הרופא ובתוחלת חיים בריאה (Longevity). "אנחנו מפתחים כעת בדיקת חישוב אוטומטית יזומה למטופלים, ומגישים לרופאים ערכות Smart Sets שמציעות סט פעולות קליני בלחיצת כפתור. בעוד פחות מחודש נשיק פלטפורמה דיגיטלית ייעודית לתחום ה-Longevity, כי מניעה היא מסע מתמשך שמקיף את כל אורח החיים".
ד"ר אורלי סנה ארביב, מנהלת מערך לגסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד, שירותי בריאות כללית, מחוז ירושלים, תיארה בפאנל את שינוי הפרדיגמה העמוק שהתרחש בעשור האחרון. "לפני עשר שנים, כשמטופל היה אומר לרופא המשפחה 'יש לי כבד שומני', הרופא היה משיב: 'לא נורא'. היום אנחנו מבינים את המציאות אחרת לגמרי. כשמסתכלים על רשימת המועמדים להשתלת כבד בישראל, חלק ניכר מהמטופלים מגיעים לשם בגלל סיבוכי כבד שומני".
לצד האזהרה, סנה ארביב הציגה בשורה אופטימית לחולים. "יש פה נקודה קריטית שלא תמיד מודגשת: המחלה הזאת היא הפיכה ואם אנחנו תופסים את המטופלים בזמן, כשיש פיברוזיס קל או תהליך הצטלקות ראשוני, אנחנו יכולים להפוך את המחלה, למנוע את ההידרדרות ולחזור אחורה למצב של הצטברות שומן קלה בלבד. פה טמונה החשיבות העצומה של גילוי מוקדם ושימוש בכלים האבחוניים העומדים לרשותנו".
במסגרת הפאנל נידון הקשר הישיר וההדוק בין כבד שומני למחלות לב. פרופ' סער מנחה, מנהל היחידה לקרדיולוגיה פולשנית, שמיר – אסף הרופא, הסביר: "הכל מתחבר דרך רקמת השומן. השמנה היא מחלה של רקמת שומן חולה וככל שיש יותר שומן, הרקמה הופכת לרקמה דלקתית. הדלקת הזאת משפיעה ישירות על העורקים שלנו, גורמת לדלקת בעורקים, מגבירה את העמידות לאינסולין ומשנה את פרופיל הליפידים. בסוף התהליך הדבר מוביל לטרשת עורקים מואצת, התקפי לב, שבץ מוחי ואי־ספיקת לב".
לדבריו, "כבד חולה ועתיר שומן מייצר דלקת ועמידות לאינסולין בעצמו. מטופלים עם כבד שומני ימותו, לצערנו הרב, ממחלות לב ואירועים קרדיווסקולריים, ולא בהכרח ממחלת הכבד. כלומר, עצם המחלה בכבד מהווה גורם סיכון עצמאי לאירועי לב, ללא קשר לשאלה אם המטופל סובל גם מסוכרת".
מנחה תיאר את פריצת הדרך הטיפולית הדרמטית של השנים האחרונות. "נכנסנו לעידן חדש. תרופות שהתחילו כטיפול בסוכרת ועברו להשמנה, הוכחו במחקר ענק של יותר מ–17 אלף נבדקים כמפחיתות ב–20% את הסיכון לאירועי לב. כעת, מחקרים חדישים בודקים את השפעתן על הכבד השומני והראו נסיגה דרמטית במדדי המחלה הכבדית והפיברוזיס. האיגוד הקרדיולוגי חייב להירתם לאיתור המחלה ולסייע לרופאי המשפחה, כדי שהציבור ידרוש את הטיפולים מצילי החיים הללו".
מנחה: יונה לייבזון. משתתפים: פרופ' זיו בן ארי, מנהלת מרכז מצוינות לרפואת הכבד, אסותא מרכזים רפואיים. מומחית במחלות כבד, יו"ר ועדת הכבד של המועצה הלאומית לגסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד; ד"ר אורלי סנה ארביב, מנהלת מערך לגסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד, שירותי בריאות כללית, מחוז ירושלים; פרופ' סער מנחה, מנהל היחידה לקרדיולוגיה פולשנית, שמיר — אסף הרופא; ד"ר נעמי סיגל, ראש האגף לטכנולוגיות רפואיות בחטיבת הבריאות של מכבי; ד"ר לידיה מילר, מומחית ברפואת המשפחה סוכרת והשמנה. רכזת תחום רפואה במרפאות לטיפול בהשמנה בשירותי בריאות כללית מחוז דן — פתח תקווה
הוועידה, בשיתוף החברות נובו, ג'ונסון&ג'ונסון מדטק, באייר, אלטמן, מוגשת כשירות לציבור באופן בלתי תלוי וללא השפעה על התכנים. האמור אינו המלצה, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי מוסמך.
בשיתוף נובו, ג'ונסון&ג'ונסון, באייר ואלטמן
