"יש המון צעדים שהמדינה יכולה ליזום כדי לאפשר הנגשה של טיפולים. מחירי התרופות בישראל הם מהזולים בעולם, אבל עדיין קיים פער שדורש פעולה", כך אמר קובי צורף, מנכ"ל פארמה ישראל, בפאנל שעסק בהנגשת הטיפולים החדשניים במסגרת ועידת ההשמנה של TheMarker Labels. בדיון, בהנחיית יונה לייבזון מחדשות 12, צורף הצביע על עיכוב של כארבע שנים מרגע שהתרופה מאושרת ועד שהיא מונגשת למטופלים בישראל, והוסיף כי סל הבריאות במתכונתו הנוכחית דורש עדכון, "במיוחד על רקע המשבר העולמי שאנו חווים ועלול להשאיר את ישראל מאחור לא רק בתרופות, אלא גם במחקרים".
"כשהמדינה רוצה למגר או להתמודד עם תופעה — היא יודעת לעשות זאת", הוסיף פרופ' איל שורצברג, יו"ר ארגון הרוקחות בישראל.
המשתתפים בדיון הסכימו כי פחות מעשור מאז שההסתדרות הרפואית בישראל הכריזה על השמנה כעל מחלה כרונית, וכשנתיים לאחר שמשרד הבריאות הכיר גם הוא בכך, נותרו פערים משמעותיים באופן הטיפול וצורך משמעותי להנגיש טיפולים חדשניים למטופלים. "מערך הרפואה לא תמיד מצליח להיות בקו הראשון במאבק בהשמנה, וטכנולוגיות חדשניות לא נכנסות לפעולה בקצב שהיינו רוצים לראות", אמר פרופ' דב אלבוקרק, סמנכ''ל וראש חטיבת הרפואה במאוחדת. "הסכום שמוקצה כיום בסל הבריאות להשמנה אמנם גבוה יחסית, אבל מדובר עדיין רק בכשליש או ברבע ממה שנדרש".
לדברי אלבוקרק, נתוני תוחלת החיים המצוינים בישראל מסתירים בעיות. "ממוצע הגיל שעומד על 84 הוא פנומנלי, אבל העשור האחרון בחיים נותר עדיין קשה ומורכב", הסביר. "משרד הבריאות חרת על דגלו לקצר את אותן שנים רעות, אבל כדי לעשות זאת, עלינו להפוך את הקערה, ולהשקיע את מירב המשאבים בטיפול מוקדם ובמניעה כבר מילדות. מערכת הבריאות לא יכולה להסתפק רק בטיפול ובאבחון מחלות. נדרשת תוכנית לאומית אמיתית בשיתוף הרשויות ומשרדי הממשלה להרחבת המענים".
ד"ר כרמיל עזרן, מנהלת מחלק טכנולוגיות רפואיות במכבי שירותי בריאות, התייחסה לשינויים המשמעותיים שחלו בטיפול במגמת ההשמנה. "אם יש מחלה שההסתכלות עליה השתנתה בעשור האחרון היא מחלת ההשמנה, וישראל היא אחת מהמדינות המובילות בנושא הזה", אמרה. "צריך לזכור שעד לפני עשור הטיפול היחיד שהיה זמין היה ניתוחים בריאטריים. כמות התרופות והטיפולים הרפואיים שנכנסו במהלך התקופה הזו הוא יוצא דופן, יחד עם העלאת המודעות ושימוש בטיפולים מבוססי הורמונים שמוכיחים את עצמם".
עזרן הדגישה כי נותרו גם כעת מטופלים שלא נהנים מהשירותים החדשניים. "יש לא מעט מטופלים שלא מקבלים את הטיפול הנכון. הנפגעים העיקריים הם אנשי המעמד הסוציו־אקונומי הנמוך — ולכן יש צורך לחשוב בדרך יצירתית איך נוכל לעזור להם לטפל בעצמם".
בהמשך הדיון שורצברג התייחס לקשר המשמעותי שבין המטופלים והרוקחים, וציין: "הרוקחים הם חוליה מקשרת מרכזית ונגישה, וחלק משמעותי מהטיפול התרופתי. הרוקחים הם אלה שפוגשים את המטופלים מדי חודש. הם מספקים מענה לתופעות לוואי ולתחושה של 'תקיעות' שלפעמים מאפיינת את המתמודדים עם השמנה ונמצאים תחת טיפול תרופתי. התפקיד הנוסף של הרוקח טמון בחינוך, בהעברת מסרים ומתן תזכורות".
"לצערי גם היום עדיין לא מתייחסים להשמנה כמחלה", הוסיף. "אנחנו מוכרים לעצמנו את מה שאנחנו רוצים לשמוע, אבל בפועל זה לא באמת קורה. אין סיבה שרוקחים לא יוכלו לחדש מרשמים לטיפול בהשמנה".
"נוצר מצב שמערכת הבריאות מטפלת במיליוני מטופלים בניתוחים, תרופות, אשפוזים ואנחנו מדברים על השנים הבריאות. תוחלת החיים בישראל מדהימה אפילו פנומנלית. אנו שיאני העולם, אבל יש לנו 1–11 שנים רעות בסוף החיים. צריך מהילדות לדבר על נושא התזונה ולהחליט שבזה אנו מטפלים. עלינו להפוך את הקערה, כי כיום הטיפול מתרכז ב–80%–90% במחלות ו–10%–20% במניעה", סיכם אלבוקרק.
פרופ' דב אלבוקרק, סמנכ"ל וראש חטיבת הרפואה, מאוחדת; ד"ר כרמיל עזרן, מנהלת מחלק טכנולוגיות רפואיות, מכבי שירותי בריאות. מרצה בכירה, האוניברסיטה העברית בירושלים; קובי צורף, מנכ"ל פארמה ישראל; פרופ' איל שורצברג, יו"ר ארגון הרוקחות בישראל
הוועידה, בשיתוף החברות נובו, ג'ונסון&ג'ונסון מדטק, באייר, אלטמן, מוגשת כשירות לציבור באופן בלתי תלוי וללא השפעה על התכנים. האמור אינו המלצה, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי מוסמך.
בשיתוף נובו, ג'ונסון&ג'ונסון, באייר ואלטמן
