יותר ויותר משפחות ממעמד הביניים בישראל מגלות שהבעיה היא לא בהכרח גובה ההכנסה, אלא עומס ההתחייבויות שנבנה לאורך השנים – הלוואה על הרכב, פריסות בכרטיסי אשראי, מינוס קבוע והחזרים שהולכים ותופסים חלק גדול יותר מהמשכורת.
לדברי אנשי מקצוע בתחום, אחת הבעיות המרכזיות היא שהחובות לא נוצרים ביום אחד, אלא מצטברים בהדרגה. "הרבה משפחות לא מרגישות את ההידרדרות בזמן אמת", מסביר רו"ח יוסי מזור, לשעבר כלכלן במשרד האוצר ובבנק ישראל, והיום יועץ משכנתאות מומחה לאיחוד הלוואות והבראה פיננסית. "זה מתחיל מהלוואה קטנה או פריסה בכרטיס אשראי, ממשיך לעוד פתרון זמני, ובשלב מסוים חלק משמעותי מהמשכורת כבר הולך להחזרים".
מזור מספר על מקרה של זוג מאזור המרכז שהגיע עם התחייבויות של כ-370 אלף שקל, לצד משכנתא קיימת. חלק גדול מההחזרים נבע מהלוואות בריביות דו-ספרתיות ומפריסות בכרטיסי אשראי. לדבריהם, כבר הגיעו למצב שבו כמעט 10,000 שקל ירדו מחשבונם מדי חודש בהחזרים שונים. לאחר בחינה מחדש של מבנה ההתחייבויות והחלפת חלק מהאשראי היקר במסגרת מימון ארוכת טווח יותר, ההחזר החודשי ירד משמעותית.
מהלוואה קטנה לבעיה הגדולה
משפחות רבות נוטות להתייחס בעיקר להלוואות הגדולות: המשכנתא או ההלוואה המרכזית, אבל בפועל דווקא ההתחייבויות הקטנות והמפוזרות הן אלה שעלולות לשחוק את התזרים לאורך זמן. "פריסות בכרטיסי אשראי, מסגרות מנוצלות והלוואות 'זמניות' שנלקחו כדי לעבור את החודש, מייצרות אצל לא מעט משפחות מצב שבו חלק משמעותי מההכנסה כבר משועבד מראש", מסביר מזור.
למה אנשים מרגישים שהם "מרוויחים יפה" ועדיין לא מצליחים להתקדם?
"אחת התופעות שמתחזקות בשנים האחרונות היא שחיקה של משפחות ממעמד הביניים, גם כאשר רמת ההכנסה נחשבת גבוהה יחסית. הרבה משפחות מסתכלות על גובה המשכורת, אבל פחות על כמה כסף כבר יוצא אוטומטית בכל חודש לפני שהחיים עצמם בכלל מתחילים".
דחיינות פיננסית וחלופות
אחת הבעיות המרכזיות בהתנהלות כלכלית היא שהרבה משפחות מטפלות בלחץ התזרימי רק כשהוא כבר הופך למשבר. בשלב הראשון לוקחים הלוואה קטנה "כדי לסגור את החודש", אחר כך פורסים תשלומים, ורק כשההחזרים כבר מכבידים באמת – מתחילים לבדוק פתרונות ארוכי טווח. לפי מזור, טיפול מוקדם יותר מאפשר בדרך כלל יותר גמישות ויותר אפשרויות מול הגופים הפיננסיים.
בנוסף, רבים אינם מודעים לכך שלא כל ההתחייבויות חייבות להישאר באותו מבנה שבו נלקחו. במקרים מסוימים, ניתן לבחון מחדש את מבנה ההחזרים ולהחליף אשראי יקר וקצר טווח במסגרת מימון ארוכה וזולה יותר. "הבעיה היא שלא מעט אנשים חיים שנים עם הלוואות בריביות גבוהות, בלי לעצור לבדוק אם קיימת חלופה טובה יותר", אומר מזור.
"חלק מהמשפחות שפונות לבד לבנק ומקבלות סירוב, מניחות שאין להן פתרון. בפועל, עולם המימון כולל מגוון רחב של גופים, מסלולים ואפשרויות, בנקאיות וחוץ בנקאיות, שלא תמיד נבחנות בפנייה הראשונית. פעמים רבות אופן הצגת הבקשה, מבנה ההתחייבויות או התאמת הגוף המממן, יכולים להשפיע משמעותית על סיכויי האישור".
המשמעויות והטעויות
ההתמודדות עם עומס הלוואות לא מסתכמת רק בגובה ההחזר החודשי, אלא גם בהחלטות שמקבלים בדרך. רבים פועלים מתוך לחץ, דוחים טיפול במצב או מניחים שסירוב מהבנק הוא סוף הדרך, מבלי לבדוק חלופות נוספות. בשלב הזה חשוב להבין לא רק אילו פתרונות קיימים, אלא גם מהן המשמעויות של כל החלטה ואילו טעויות עלולות להחמיר את המצב הכלכלי לאורך זמן.
אם הבנק כבר סירב לבקשה, האם המשמעות שאין מה לעשות?
"לא בהכרח. סירוב של בנק אחד אינו מעיד תמיד על היעדר פתרון, אלא לעיתים על התאמה לא נכונה של הבקשה או של הגוף המממן. במקרים מסוימים קיימות חלופות נוספות, כולל גופים חוץ בנקאיים או מסלולי מימון שונים".
האם איחוד הלוואות מתאים לכל אחד?
"לא. כל מקרה צריך להיבחן לגופו, בהתאם להכנסות, חובות, נכסים ודירוג אשראי. במקרים מסוימים הפתרון הנכון יהיה דווקא שינוי התנהלות פיננסית – ולא בהכרח איחוד הלוואות".
האם המשמעות היא לפרוס את החוב ליותר שנים ולשלם יותר?
"לעיתים פריסה ארוכה יותר אכן מגדילה את סך הריבית לאורך זמן, ולכן חשוב לבחון כל מקרה באופן מלא.
עם זאת, השאלה המרכזית היא לא רק העלות הכוללת, אלא היכולת לייצר תזרים חודשי יציב שניתן לעמוד בו לאורך שנים, ולצאת ממעגל הלחץ המתמשך".
מה הטעות הכי גדולה שאנשים עושים?
"הטעות המרכזית היא לחכות. ככל שהעומס גדל, דירוג האשראי נפגע והחזרי הלוואות מתחילים לחזור – האפשרויות מצטמצמות".
אפשר לבדוק אפשרויות בלי להתחייב לתהליך?
"כן. כיום קיימות מערכות בדיקה ראשונית שמאפשרות להבין בתוך דקות האם בכלל קיימות אפשרויות להפחתת החזרים או לארגון מחדש של התחייבויות".
למה יותר משפחות מגיעות למצב הזה דווקא עכשיו?
"בענף מצביעים בעיקר על השילוב בין עליית הריבית, יוקר המחיה והשימוש הגובר באשראי צרכני בשנים האחרונות. משפחות רבות שהצליחו 'להסתדר' בעבר, גילו שההחזרים החודשיים הפכו כבדים משמעותית".
איך יודעים אם באמת קיימת אפשרות לשפר את המצב?
"הצעד הראשון הוא להבין את התמונה המלאה: כמה כסף באמת יוצא בכל חודש, אילו חובות קיימים, מה גובה הריביות, והאם קיימים מסלולים חלופיים שיכולים להתאים יותר למצב הנוכחי".
אין האמור לעיל מהווה משום ייעוץ השקעות, המלצה או חוות דעת באשר לכדאיות השקעה ואין בו משום תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכיו האישיים של כל אדם.
יוסי מזור
טלפון: 0505595498
לשליחת הודעה ישירות לוואטסאפ >>
לפנייה במייל >>
לבדיקה ללא עלות >>
למעבר לעמוד הפייסבוק >>
למעבר לעמוד האינסטגרם >>
בשיתוף יוסי מזור
