הניגוד המובהק בתחום ההסדרה הבין-דורית טמון בפער שבין מי שמסדיר את הדברים לבין מי שיושפע מהם בפועל. רוב האנשים, כשהם בשיא כוחם ובריאותם, לא עוצרים לחשוב על אובדן כשירות או על היום שלאחר לכתם. העיסוק בכך נדחק לשוליים דווקא בשלב שבו יש להם את היכולת לעצב את העתיד.
עו"ד רחל גרנות, המתמחה בדיני משפחה ותכנון בין-דורי, מדגישה את חשיבות הטיפול בנושא כבר בשלב מוקדם. "לא חייבים להסדיר בגיל 50 פלוס, גם לא צריך להיות בעל הון כדי לרצות שהדור הבא שלך יהיה מסודר", היא מסבירה. "החיים שבירים ועלולות לקרות 'הפתעות' שלא היינו מוכנים להן. תכנון נכון מאפשר חופש החלטה, ומשאיר אותה בידיים שלכם, מתוך הבנה שאתם יודעים מהי הדרך הנכונה והאחראית לניהול הנכסים, גם כשלא תוכלו לעשות זאת".
מהלכים ליצירת ודאות
מתוך הגישה הזו עו"ד גרנות מצביעה על שלושה מהלכים מרכזיים שמייצרים ודאות: ייפוי כוח מתמשך, צוואה ותכנון בין-דורי מתואם.
ייפוי כוח מתמשך: בעבר, בהיעדר חלופה, משפחתו של אדם שאיבד את כשירותו נאלצה לפנות לבית המשפט לצורך מינוי אפוטרופוס. מדובר בתהליך בירוקרטי מורכב, שבו ההכרעות לגבי חייו של האדם מתקבלות על ידי המערכת המשפטית וגורמים חיצוניים, במקום על ידו. כיום ניתן להסדיר את הסמכויות מבעוד מועד בעזרת מסמך ייפוי כוח מתמשך.
"מסמך זה מגדיר מנגנון ברור למצבי אי כשירות. אתה קובע מי יטפל בך כשלא תוכל לטפל בעצמך: בנושאים האישיים, הרפואיים והרכושיים", מתארת עו"ד גרנות. מעבר ליעילות, היא מדגישה את חשיבות הכבוד: "זה שומר על הכבוד האישי של האדם ומאפשר לו להשאיר גם 'הנחיות מקדימות' כיצד ייראו חייו. בכך נמנעים מצבים שבהם עושים דברים שלא היית רוצה שייעשו לך".
צוואה: בעוד חוק הירושה קובע מנגנון חלוקה בסיסי בין בני זוג וילדים, הוא אינו רואה את המורכבויות של משפחות שונות. היבטים כמו בני זוג בפרק ב', ילדים מנישואים קודמים או נכסים עסקיים ושותפויות עלולים ללכת לאיבוד בחוק היבש.
"צוואה היא למעשה המתנה האחרונה שאתם משאירים למשפחה שלכם. היא מפזרת את הערפל ומשאירה הוראות מדויקות. בהיעדרה, עלולים להיווצר מצבים אבסורדיים שבהם דווקא זכויותיהם של היקרים מכל נפגעות", מתארת עו"ד גרנות.
תכנון בין-דורי: גרנות מסבירה כי הכלי האחרון אינו מסמך בודד, אלא חלק מראייה אסטרטגית רחבה שמטרתה היא העברה מדויקת ובריאה של הנכסים לדור הבא. "תכנון בין-דורי מונע פעולות לא מדויקות ולא מתואמות, שעלולות לגרור "תאונות מס" (בעיקר בתחום המקרקעין), לפגוע בזכויות מגורים או ליצור סתירה בין מסמכים משפטיים למוצרים פנסיוניים. לכן נדרש מבט כולל, שמחבר בין מסמכים משפטיים ועד לרמת המוצרים הפיננסיים", מדגישה עו"ד גרנות.
"ההמלצה שלי היא לא לחכות לרגע האחרון", היא מסכמת. "מסמכים משפטיים יש לערוך כשאנחנו צלולים, רגועים ובשליטה מלאה על קבלת ההחלטות".
עו"ד רחל גרנות
לפנייה במייל >>
בשיתוף עו"ד רחל גרנות
