"הצורך מצד נפגעי פוסט-טראומה לזכות בהכרה והסיוע המגיע להם על פי החוק במהירות האפשרית, קיבל מענה בזכות ה'מסלול הירוק' של משרד הביטחון - להכרה מהירה בנפגעי פוסט טראומה", מסביר עו"ד אורון אטיא, שמשרדו מתמקד בייצוג נפגעי משרד הביטחון, ביטוח לאומי וחברות הביטוח. "אלא שמדובר במקרים שבהם הקשר לשירות הוא חד משמעי, כאשר יש קריטריונים ברורים לכך. במקרים אחרים ההליך המתמשך נדרש, וככל הנראה בצדק. לכן הדיוק של מהלכי התביעה והניסיון בזירת התביעות הספציפית והייחודית – חשובים מאין כמוהם".
ההליך: מנוהל בדיוק למטרת מיצוי הזכויות המקסימלי
לב העניין בהליך התביעה מול משרד הביטחון הינו "להוכיח קשר סיבתי בין השירות הצבאי או הביטחוני, לבין התפרצות הפוסט-טראומה", מסביר עו"ד אטיא, ומדגיש שאין די בהוכחה שהאירוע קרה בזמן השירות, אלא להוכיח שהשירות הינו גורם ישיר לפגיעה הנפשית.
שרשרת המהלכים בתביעה מתבצעת מול קצין תגמולים באגף השיקום, ומחייבת ידע בדקויות הדרישות מטעמו, וכוללת תיעוד רחב, שכולל בין השאר: איסוף של אישורים רפואיים, אישורים על השתתפות באירוע מבצעי מסוים, פרטיהם של העדים, דוחות פציעה, ותיעוד רפואי המצביע על רצף טיפולי או על תסמיני האירוע. "ההליך להכרה בפציעה מול משרד הביטחון הוא מלחמה על עובדות, ומכאן שחשוב שכל מידע שנאסף או הומצא בהתאם לדרישה, יפיק את התוצאה הנדרשת לתובע". אחת מהמלצות הזהב של עו"ד אטיא היא לתעד את המתרחש מרגע התהוותו והלאה. "אין טעם להמתין שהתסמינים ייעלמו, וגם אם אחרי האירוע הטראומתי יש תחושה שיהיה בסדר, אסור להישאב לאמונה הזו. אני ממליץ לפנות לגורם רפואי או נפשי במסגרת מערכת הביטחון ולתאר בפניו את ההתרחשות. מכאן והלאה, לתעד כל ביקור במרפאה, אצל הקב"ן או כל מהלך שקשור לאירוע, גם אם הדבר נראה תחילה שולי. הראיות הללו עשויות להפוך לנכס קריטי בהמשך - בהליך הגשת התביעה".
התהליך להכרה בפוסט-טראומה ממשיך בהעברת המסמכים שנאספו אצל קצין התגמולים, שמעבירם לרוב ליועץ רפואי חיצוני מטעמו. לאחר ההכרה בפציעה בנסיבות השירות הביטחוני או הצבאי, יועבר התיק לדיון בוועדה הרפואית לקביעת אחוזי הנכות.
האנשים מאחורי "הפציעה השקופה"
אסור לשכוח את הצד האנושי שבגינו מתנהל ההליך, כך מדגיש עו"ד אורון אטיא. לדבריו: "במדינת ישראל, ולאור אירועי השנים האחרונות, השירות במערכת הביטחון כרוך לא פעם בחשיפה לאירועים מסכני חיים וקשים במיוחד. אם בעבר אירועים אלו היו רחוקים מהתייחסות, כיום קיימת מודעת והבנה בכך שמדובר בחוויות הנחרטות בנפשם של משרתי מערכות הביטחון, וממשיכות להדהד זמן רב לאחר שחרורם. הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) היא תגובה נפשית מתמשכת לאירוע טראומטי הגורמת לתחושות חרדה, חוסר אונים ואימה. מדובר ב'פציעה שקופה' שמשפיעה על התפקוד בעבודה ועל מערכות היחסים".
על אף שעיקר השיח על הפרעת דחק פוסט- טראומתית בשנים אלו ממוקדת באנשי הביטחון והצבא, מביא עו"ד אורון אטיא אל קדמת הבמה מצבים קשים מחיי היום-יום שהובילו לתוצאה דומה. במקרים כאלה התביעה תתנהל מול המוסד לביטוח לאומי. "לאחרונה הכיר ביטוח לאומי כי לקוחה שלנו סובלת מפוסט טראומה בעקבות אירוע תקיפה מינית שארע לבתה". הוא מסכם: "אסור לעבור לסדר היום במקרים כאלה, בין שהתרחשו באזרחות או בין שהתרחשו במסגרת שירות צבאי או ביטחוני. ההתמודדות מול המערכת עבור אנשים הסובלים מהתסמינים או עבור בני המשפחה המלווים את הנפגע – הינו קשה מנשוא עד כמעט בלתי אפשרי. הליווי מצד עורך דין בתחומים רגישים אלו אינה מותרות אלא הכרח, שכן טעויות בדרך עלולות להוביל לאובדן בזכויות".
בשיתוף עו"ד אורון אטיא
