בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה, בראשות השופט אורן אליעז, נתן לאחרונה החלטה משמעותית העוסקת בסוגיה עקרונית ומהותית: האם ניתן להגיש לבית המשפט חוות דעת מומחה שהוכנה במסגרת הליך גישור – חרף התנגדות אחד הצדדים.
ההחלטה ניתנה לנוכח בקשת הבעל, שיוצג על ידי עו"ד אור גל-און ועו"ד שיר אדלמן-מנחם, להגיש במסגרת ההליך השיפוטי חוות דעת כלכלית שנערכה עבור הצדדים במסגרת הליך גישור שלא צלח.
הגישור והמחלוקת
הצדדים, המצויים כיום בהליך גירושין, פנו לפני כשנה להליך גישור בפני מגשרת (עורכת דין) שנבחרה ומונתה על ידם. במסגרת הליך הגישור פנתה אותה מגשרת לרואה חשבון, מומחה בעל ניסיון רב, לצורך עריכת חוות דעת כלכלית מקיפה, הכוללת הערכת שווי של העסק של הבעל, קביעת הכנסות הצדדים ובדיקת הזכויות הסוציאליות של הצדדים, ואיזון המשאבים שיש לערוך בין בני הזוג.
חוות הדעת הכלכלית ניתנה במסגרת הגישור, אולם לאחריה הגישור לא צלח, והצדדים פנו לניהול הליכים משפטיים בבית המשפט לענייני משפחה. במסגרת ההליכים המשפטיים, הבעל ביקש לעשות שימוש בחוות הדעת שנערכה עבורם, אולם האישה התנגדה לכך, וטענה כי מדובר בחוות דעת שניתנה במסגרת הליך גישור חסוי, ולכן אין לעשות בה שימוש.
לפי ממצאיו של בית המשפט, המגשרת ביקשה במפורש את הסכמת שני הצדדים מראש לכך שחוות הדעת לא תהיה חסויה, וכי תוגש לערכאה משפטית ככל שהגישור ייכשל. בית המשפט מצא את התכתבויות המייל בין המגשרת לשני בני הזוג כאישור הצדדים. ואולם כאמור, חרף הסכמה זו, לאחר שטיוטת חוות הדעת הועברה לצדדים, התנגדה האישה להגשתה וטענה כי הסכמתה ניתנה בחופזה, ללא ייצוג, וכי לא הבינה את משמעות הדברים. עוד טענה, כי המומחה פעל בחוסר שקיפות ונפגש עם הבעל בעסקו ללא ידיעתה.
הסכמה מפורשת גוברת
בית המשפט קבע בהחלטה מפורטת כי טענות האישה נדחות. עוד קבע כי: הצדדים נתנו הסכמה מפורשת ומראש לכך שחוות הדעת תהיה גלויה ותוגש לבית המשפט, ככל והליך הגישור לא יצלח; חוות הדעת הוזמנה במטרה לחסוך עלויות כפולות, במקרה והליך הגישור לא יוביל להסדר; וכי טענות האישה בדבר חוסר שקיפות מצד המומחה אינן מבוססות.
בית המשפט אף הפנה לפסיקה עדכנית של בית המשפט העליון, המבהירה כי החרגת חסיון או אי-קבילות של מסמכים מתוך הליך גישור דורשת הסכמה מפורשת –הסכמה שהייתה קיימת במקרה זה.
זאת ועוד, בחקירתו של המומחה הכלכלי בפני בית המשפט (חקירה שנערכה טרם מתן ההחלטה), העיד המומחה על ניסיונו, מקצועיותו ושיטת עבודתו. בית המשפט מצא את עדותו מהימנה, עקבית וקוהרנטית, ודחה את כל טענות האישה ביחס להתנהלותו. נקבע כי ביקורו בעסק היה חלק אינהרנטי ומתבקש בתהליך הערכת שווי, וכי האישה ידעה על כך עוד בטרם קיבלה את טיוטת חוות הדעת.
סופו של דבר, בית המשפט הורה למומחה להשלים את חוות דעתו הכלכלית ולהגישה כחוות דעת סופית לתיק ביהמ"ש.
"ניהול הליך הגון"
"ההחלטה מבטאת עמדה משפטית ברורה: כאשר הצדדים מסכימים מראש ובמפורש להסרת חסיון מגישור – בית המשפט יאכוף הסכמה זו, גם אם אחד מהם יתחרט בדיעבד", מסביר עו"ד אור גל-און. "הדבר מהווה חיזוק משמעותי לעיקרון ההסתמכות, ליעילות ההליך השיפוטי ולמעמדם של מומחים הפועלים במסגרת הליכי גישור.
"במקרה זה נקט בית המשפט בגישה משפטית וערכית כאחד, במטרה לממש את הסכמות האמת בין הצדדים, ולהביא לניהול הליך יעיל עבור שני הצדדים, ובעיקר ניהול הליך הגון, זאת משלא ניתן לאפשר למי מהצדדים לפסול חוות דעת שניתנה בעניינם, רק משום שתוצאותיה אינן נוחות לו".
בשיתוף משרד עורכי דין אור גל-און
