יש רגעים בחיים שבהם כסף מפסיק להיות מספר ומתחיל להיות סיפור. בסכסוכי ירושה, הסיפור הזה כמעט תמיד כואב יותר. "ברוב המקרים, הסכסוך לא מתחיל בכוונה תחילה", אומר עו"ד יוסף גביזון. "זה מתחיל מהפתעה, תחושת קיפוח, ומהשאלה 'איך יכול להיות שאחרי כל מה שעשיתי, זה מה שנשאר לי מהירושה'? משם הדרך להסלמה קצרה מאוד", הוא מדגיש.
עו"ד גביזון עומד בראש מחלקת ירושה ומשפחה במשרד עורכי הדין משה גביזון ושות'. מאחורי המשרד יותר מ-40 שנות ניסיון, והוא מדורג בדנס100 וב-BDI כאחד המשרדים המובילים בישראל. לאורך שנות פעילותו ליווה עו"ד גביזון מאות משפחות בהליכי ירושה מורכבים, לרבות התנגדויות לצוואות, סכסוכים בין יורשים והליכים רגישים בבתי המשפט לענייני משפחה, והוא נחשב לאחד הקולות הבולטים בישראל בתחום זה.
במקביל לפעילותו המשפטית, עו"ד גביזון עומד בראש פורטל ירושה צודקת, פלטפורמה מקצועית העוסקת בהנגשת ידע מעשי בתחום דיני הירושה ומתבססת על ניסיון מצטבר בטיפול בסכסוכי ירושה מורכבים. לדבריו, זיהוי מוקדם של דפוסי הסלמה מאפשר לעיתים לבלום סכסוך עוד לפני שהוא מגיע להליך משפטי מלא, אך הדבר מחייב ליווי של עורך דין שמכיר לעומק את הדינמיקה הייחודית של סכסוכי ירושה.
עו"ד גביזון פגש בעבודתו את כל התרחישים הקלאסיים של סכסוכי ירושה. מצוואות שמנשלות ילד אחד או מחלקות רכוש בצורה לא שוויונית, ועד סכסוכים הקשורים בבני ובנות זוג פרק ב', שטוענים לזכויות רחבות ברכוש, גם אם אלה לא הוסדרו מראש בהסכם ממון או בצוואה. הניסיון המצטבר שלו בתיקים מסוג זה מאפשר לו לזהות כבר בשלבים מוקדמים אם מדובר במחלוקת שניתנת לפתרון בהסכמה או בהליך שמחייב הכרעה שיפוטית ברורה.
אבל מתחת לכל אלה, הוא מחדד, יש חומר דליק שנוטה להצית את הסכסוכים המורכבים האלה. "ירושה נוגעת בנושא עמוק יותר מהכסף. היא נוגעת בהכרה, בשייכות, ובהרגשה שאבא או אמא ראו אותי, הבינו אותי, והעריכו אותי", מסביר עו"ד גביזון, "כשמישהו מרגיש שלא ראו אותו, הוא מוכן להילחם גם על עיקרון וכבוד ואז המשפחה משלמת מחיר גבוה בהרבה מהירושה עצמה".
תובנות אלה, לדבריו, עולות שוב ושוב גם מהעיסוק השוטף בפורטל ירושה צודקת, שבו נחשף גביזון למאות פניות של יורשים ובני משפחה המתמודדים עם סכסוכי ירושה, עוד לפני שההליך המשפטי מתחיל בפועל.
הסכסוכים מתפוצצים אחרי שההורים הולכים לעולמם
בעיני עו"ד גביזון, המקור לסכסוכים משפטיים כאלו מתגבש שנים רבות לפני שהמוריש בכלל הולך לעולמו. "רוב ההורים לא מדברים עם הילדים שלהם על מה שהם מתכוונים לעשות בצוואה", הוא אומר, "הם חושבים שהם מגנים עליהם או מונעים מתחים. בפועל, השתיקה מייצרת הפתעה והפתעה מייצרת חיכוכים. כל סעיף בצוואה הופך לשאלה מי השפיע על ההורה או מי לחץ עליו"?
לדבריו, אחת הדרכים היעילות להפחית את הסיכון היא שיח פתוח כשההורים עדיין בחיים. הכוונה היא לשיחה שאינה משפטית, אלא משפחתית. "אם הורה רוצה לחלק את הרכוש שלו בצורה לא שווה לפעמים יש לזה סיבה טובה, אבל כשהילדים שומעים את זה אחרי הפטירה, זה נשמע כמו גזר דין", מדגיש עו"ד גביזון, "כששומעים את זה לפני, זה יכול להוביל לשיח ולהבנות".
עו"ד גביזון מוסיף שגם לאחר קריאת הצוואה, שווה לנסות לייצר דיאלוג לפני שנכנסים למאבק. "לפעמים אנשים צריכים שמישהו מבחוץ ישקף להם את התמונה כמו שהיא", הוא מסביר, "במקרים מסוימים, עצם זה ששופט או מגשר אומר משהו שלא ציפינו לשמוע, זה כבר מערער את הוודאות של שני הצדדים ומייצר פתח לשיח אמיתי. זה קורה לא כי האמת השתנתה, אלא מכיוון שהסיפור כבר לא נראה שחור על גבי לבן".
פשרה או מלחמה
בהליכים מורכבים אלה, עו"ד גביזון מסמן כמה טעויות קלאסיות שחוזרות אצל רבים וכדאי לזהות אותן ולהימנע מהן. הראשונה היא ניהול הסכסוך לבד בלי אסטרטגיה סדורה. "סכסוכי ירושה אינם רק עניין משפטי אלא מהלך אסטרטגי ארוך טווח", מסביר גביזון. "ניהול נכון של ההליך דורש ניסיון מצטבר, היכרות עם הפסיקה ויכולת לקבל החלטות שקולות גם ברגעים רגשיים במיוחד. הרבה פעמים אנשים מובילים מהלכים מתוך כעס. הם שולחים הודעות, מקליטים, מאיימים, מציגים ראיות בצורה לא נכונה. אחר כך, כשהדברים מגיעים לבית המשפט, מתברר שחלק מהמהלכים האלו דווקא פגעו בהם".
טעות נפוצה נוספת טמונה בעצם ההגדרה של ההליך כ"מלחמה" או "מאבק". "גם אם אתה צודק וגם אם מגיע לך, לא בטוח ששווה לאבד את המשפחה בשביל זה", מקפיד עו"ד גביזון להגיד ללקוחותיו, "הליכים משפטיים יכולים להימשך כמה שנים והם לא רק עולים בכסף ובבריאות, אלא גם גובים מחיר נפשי של התעסקות בלתי פוסקת בנושא הטעון הזה".
ועדיין, הוא מדגיש שבהחלט יש מקרים שבהם אין ברירה אלא לגשת להליך משפטי. "אני בעד להגיע להסכמות כשזה מתאפשר, אבל אם אין דרך לעשות זאת, בשביל זה קיים בית המשפט", הוא אומר, "אם אתם יכולים לקבל החלטה בוגרת בהליכי גישור כמובן שזה עדיף. אם לא, בית המשפט יפסוק בנושא וזה מטבע הדברים כבר לא יהיה בשליטתכם".
הליך פסילת צוואה
בניגוד למה שנהוג לחשוב, לא כל תחושת אי צדק היא עילה משפטית לתביעה. "בחוק יש רשימה סגורה של עילות התנגדות לצוואה", אומר עו"ד גביזון, "בסופו של דבר, השאלה היא אם הצוואה משקפת את הרצון האמיתי של המוריש. אם יש ראיות שמערערות על כך, אז ייתכן שיש עילה לתביעה ולהגשת התנגדות לצוואה". לדבריו, במקרים רבים רק עורך דין העוסק דרך קבע בהתנגדויות לצוואה יודע להבחין בין תחושת קיפוח אישית לבין עילה משפטית שיש לה סיכוי ממשי להתקבל בבית המשפט.
העילות המרכזיות, לדבריו, כוללות השפעה בלתי הוגנת, זיוף, היעדר כשירות רפואית, למשל במצב של דמנציה, או פגמים מהותיים בהליך עריכת הצוואה. במקרים אחרים, דווקא תוך כדי ההליך, ייתכן שיתגלו פרטים שמשנים את התמונה. "לפעמים רק כשמגישים התנגדות, מקבלים צווים שמספקים גישה למסמכים רפואיים או פיננסיים שמסייעים להבין מה באמת קרה מתחת לפני השטח", אומר עו"ד גביזון.
בהקשר הזה הוא מספר על מקרה שבו בעת הגשת התנגדות לצוואה התברר כי המנוחה לא ידעה עברית וכי מי שחתום כמתורגמן בצוואה כלל לא תרגם אותה בפועל. "זה מסוג הדברים שיכולים לשנות את כל התיק, אבל ניתן לגלות אותם רק כשמתנהלים כמו שצריך בתוך ההליך הזה", הוא מדגיש.
לא רק לנהל תיק
עו"ד גביזון מסביר שה"אני מאמין" שלו נוגע פחות למאבק המשפטי ויותר לשיקום המשפחתי. "מי שפונה אליי מצפה לא רק לניהול תיק, אלא להבנה עמוקה של המצב המשפחתי והמשפטי גם יחד", הוא אומר "זה מה שמאפשר לקבל החלטות נכונות ולא רק צודקות. אני חושב שבסוף אנחנו עוסקים בריפוי של משפחה. רוב הסכסוכים הם בין אחים. אלה סכסוכים עצובים שאם כבר מנהלים אותם, צריך לעשות את זה בצורה עניינית, בלי טענות 'צהובות' ובלי לשרוף גשרים".
עו"ד גביזון מדגיש שגם כשמגישים התנגדות, אפשר לנהל את ההליך בכבוד, בלי 'להשחיר' את הצד השני ובלי להפוך את הדיון למסע נקמה. "אני בטוח שזאת הצוואה האמיתית שההורים היו רוצים להשאיר לילדים שלהם - משפחה בריאה ושמחה", מסכם עו"ד גביזון, "לפעמים הדרך לשם עוברת דרך בית המשפט, אבל המטרה צריכה להיות הרבה יותר גדולה מהתיק עצמו".
עו"ד יוסף גביזון
למעבר לאתר >>
בשיתוף עו"ד יוסף גביזון
