פציעות ספורט הן חלק מחייהם של רבים, ולא רק של ספורטאים מקצועיים. הריצה בערב, אימון הפילאטיס או משחק הכדורגל השכונתי בסוף השבוע עשויים לחשוף גם מתאמנים "רגילים" לעומסים פיזיים שבעבר היו נחלתם של מקצוענים בלבד. כאשר הכאב מופיע, אנחנו שואלים בדרך כלל איך מעלימים אותו, אבל השאלה שאולי נכון יותר לשאול היא - האם ואיך חוזרים לפעילות?
ד"ר תומר כהן, מומחה לכירורגיה אורתופדית ופציעות ספורט ורופא קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים, מכיר את הנושא הזה היטב לא רק מהמרפאה או מחדר הניתוח, אלא גם בזכות אורח החיים שלו עצמו. כמרתוניסט וטריאתלט פעיל, הוא מבין ש"להפסיק לזוז" זה לא באמת אופציה. "המטופלים שלי לא ישמעו ממני את המשפט 'תפסיק לעשות ספורט'", אומר ד"ר כהן. למעשה, הגישה שלו הפוכה לחלוטין: "התנועה היא חלק מההחלמה, והמטרה היא להחזיר את המטופל – בין שהוא חלוץ נבחרת ובין שהוא רץ חובב בחוף הים – לעשות את מה שהוא אוהב".
ד"ר כהן מסביר שההתייחסות הרפואית אל מטופל שהוא שחקן מקצועי אינה שונה מזו שמוקדשת למטופל שעוסק בפעילות גופנית בשעות הפנאי שלו. "בהגדרה שלי כל מי שעוסק בספורט הוא ספורטאי. האדם שיוצא לריצה בפארק יכול להיפצע בדיוק כמו ספורטאי עלית, ולעתים אפילו יותר, כי הוא פחות מקפיד על חימום או חיזוק שרירים. נכון, לשחקן מקצועי יש לחצים כמו חוזה או גמר גביע, אבל הכאב של רץ חובב שמושבת מהתחביב שלו הוא אותו כאב".
לבחון את כל האפשרויות
ד"ר כהן מתמחה בארתרוסקופיות של הברך, שהן ניתוחים זעיר-פולשניים המבוצעים דרך חתכים זעירים באמצעות מצלמות HD וכלים עדינים. טכניקה זו, אותה שכלל במהלך התמחות-על באיטליה אצל פרופ' אדרוונטי, מאפשרת טיפול במניסקוסים, בסחוסים וברצועות צולבות, תוך שאיפה לפגיעה מינימלית ברקמות הסובבות ושיקום מהיר.
אולם לדבריו לא כל מקרה מחייב שימוש בסכין המנתחים. "קיימות כיום אפשרויות טיפול שונות, בהן גם טיפולים ביולוגיים דוגמת טיפול PRP (פלזמה עשירה בטסיות), המבוסס על לקיחת דם מהמטופל, זיקוקו בצנטריפוגה והזרקת ריכוז גבוה של טסיות דם ישירות לאזור הפגוע", הוא מסביר. "בשיטות הנפוצות נהוג לבצע סדרה של שלוש זריקות כדי להגיע לאפקט הרצוי. אני משתמש בטכנולוגיה מדור חדש, כך שנדרשת זריקה אחת בלבד. מטרת הטיפול היא לעודד החלמה של רקמות רכות כמו שרירים וגידים, ונעשה בו שימוש גם במקרים של שחיקת סחוס אצל מבוגרים".
לצד זאת, ד"ר כהן מדגיש כי הטיפול הביולוגי אינו "קסם" שעומד בפני עצמו - וחשוב להקפיד לשלב את הטיפול עם פיזיותרפיה ושיקום אקטיבי מתוך ראיית מכלול הטיפול. השילוב הזה, הוא מסביר, קריטי במיוחד עבור שתי אוכלוסיות עיקריות: צעירים וספורטאים הסובלים מפציעות ספורט חריפות, ומבוגרים המתמודדים עם שחיקת סחוס וכאבי ברכיים כרוניים.
ולמרות זאת, מסביר ד"ר כהן, לעתים דרך הטיפול חייבת לעבור בשולחן הניתוחים. "אחרי מיצוי הטיפול השמרני או כשיש פגיעה מכנית שאין לה פתרון אחר - כמו קרע משמעותי ברצועה הצולבת או מניסקוס שתוקע את הברך - נעבור לשקול את אופציית הטיפול הפולשנית. עם זאת, חשוב לי שהמטופל יבין שהניתוח הוא רק חלק קטן מתהליך ההחלמה. הכירורג יכול לעשות עבודה מושלמת בחדר הניתוח, אבל ההצלחה האמיתית תלויה בשיקום שאחרי". כך, מעטפת הטיפול של ד"ר כהן כוללת הנחיות לפיזיותרפיה, תזונה והתאוששות נכונה, "כי הגוף הוא מכונה מופלאה שצריך לדעת איך לתפעל אותה".
עבור ד"ר כהן, הסיפוק הגדול ביותר מגיע כשהמטופל חוזר למסלול. "פציעה אינה סוף העולם", הוא מסכם, "אלא מכשול שאפשר וצריך לדעתי לעבור אותו בתנועה".
בחירת טיפול היא בהתאם להחלטת רופא מוסמך והתייעצות עמו. האמור אינו מהווה משום המלצה, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי מוסמך.
בשיתוף ד"ר תומר כהן
