האם ניתן להוציא אזרחות סלובקית וצ'כית במקביל?
באופן עקרוני, ניתן להחזיק גם באזרחות סלובקית וגם באזרחות צ'כית, אך בפועל רוב הישראלים הפונים להליך זכאים רק לאחת מהן. הזכאות נקבעת על פי קריטריונים ברורים בחוק, ובהם מקום הלידה של ההורה או הסב ומקום מגוריהם האחרון.
כדאי לציין שאין אפשרות לבחור איזו אזרחות לקבל - צ'כית או סלובקית - שכן ההחלטה נקבעת לפי הנתונים של כל משפחה. בשורה התחתונה, ניתן להחזיק בשתי האזרחויות, אך הבקשה לזכאות יכולה להיות רק לאחת מהן.
האם ניתן להגיש בקשה חוזרת במקרה של סירוב?
ניתן להגיש בקשה חוזרת גם במקרה של סירוב, אך זאת בתנאי שהמבקש מתקן את הבעיות שהובילו לסירוב הקודם. אם הבקשה נדחתה בשל חוסר במסמכים או טעויות בהגשה, יש להשלים את החסר. אם הסירוב נבע ממגבלה חוקית שהיתה בתוקף בעבר, ייתכן שניתן להגיש בקשה מחדש בהתאם לתיקוני חקיקה עדכניים. במילים אחרות, עצם קבלת סירוב אינה שוללת את האפשרות לקבל אזרחות, אך חשוב להבין ולטפל בסיבת הדחייה.
האם יש הבדלים בין גברים לנשים בהליך הוצאת אזרחות?
מבחינת זכאות, אין הבדל. עם זאת, קיים עניין ייחודי לנשים: בסלובקיה ובצ'כיה נהוג להוסיף סיומת "–ובה" (OVA) לשם המשפחה הנשי. למשל, אישה בשם כהן תיקרא במסמכים "כהנובה". רבות מהמבקשות הישראליות אינן מעוניינות בכך, שכן הדרכון הישראלי שלהן כולל את שם המשפחה המקורי ללא סיומת. במקרים אלו נדרשת חתימה על תצהיר מיוחד המאפשר לשמור על השם כפי שהוא מופיע במסמכים הישראליים. מדובר בסוגיה לשונית-מנהלתית בלבד, שאינה פוגעת בזכאות לאזרחות.
מה ההבדל בין החוק הישן לחוק החדש בסלובקיה?
החוק הישן, המתייחס לאזרחות צ'כוסלובקית, חל גם על צאצאים של אזרחי צ'כוסלובקיה, כשקבלת האזרחות אינה מוגבלת לדור מסוים – לעתים אפילו עד הדור השביעי. עם זאת, לפי החוק הישן, הזכאות נקבעה לפי חוקים שהיו בתוקף בתקופות שונות. כך למשל, מי שנולד מחוץ לצ'כוסלובקיה בין השנים 1949 ל-1969 זכאי לאזרחות רק אם שני הוריו היו אזרחי צ'כוסלובקיה. לפני שנת 1949 נדרש שהאב יהיה אזרח (ולא האם). בנוסף, מי שעזב את צ'כוסלובקיה לפני אוקטובר 1939 ולא שב אליה תוך עשר שנים איבד את אזרחותו, ולכן גם צאצאיו אינם זכאים לה.
בשנת 2022 נכנס לתוקף חוק התאזרחות סלובקי, שאינו כולל את צ'כיה, ומאפשר קבלת אזרחות סלובקית לצאצאים של אזרחי צ'כוסלובקיה עד הדור הרביעי, מצד האם או האב. על פי החוק החדש, יש להוכיח שהאב, הסב או הסבא רבא לא רק נולד בשטח סלובקיה של היום, אלא גם היה אזרח צ'כוסלובקי בפועל.
תהליך הוצאת אזרחות על פי החוק הישן, שמבוסס על אזרחות מלידה, הוא קצר יחסית וזול יותר. לכן תחילה נבדקת הזכאות על פי החוק הישן. רק אם אין זכאות, נבדקת האפשרות להוציא אזרחות לפי החוק החדש - תהליך ממושך יותר (כשלוש שנים בממוצע) ויקר יותר. החוק החדש נועד למעשה לכסות על הפערים שהיו בחוק הישן ולהעניק מענה לצאצאים שלא עמדו בתנאים הקודמים או למי שאיבד אזרחות צ'כוסלובקית.
הכותבת היא מומחית לדין הזר הסלובקי והצ'כי, בעלת ניסיון של 14 שנים בהוצאת אזרחות סלובקית וצ'כית כעצמאית. לפני כן עבדה שנתיים במחלקה הקונסולרית בשגרירות סלובקיה בתל אביב. היא נולדה בסלובקיה והתגוררה בצ'כיה והיא בוגרת אוניברסיטת קרלובה בפראג במדעי החברה ויחסים בינלאומיים.
תהילה קוסטובצ'יק
טלפון: 6416699־052
למעבר לאתר >>
בשיתוף תהילה קוסטובצ'יק
