פרופ' מוטי חיים: תסמונת ואזו-וגאלית ודרכי התמודדות

מהם הגורמים לתסמונת ואזו-וגאלית, וכיצד ניתן לזהותה?

מדובר במצב רפואי שכיח שבו הגוף מגיב לעומס רגשי, גירוי מכאיב או עמידה ממושכת, בירידה חדה בלחץ הדם או של הדופק או של שניהם. הדבר עלול להוביל לאובדן הכרה רגעי ואף לפציעות בעקבות נפילה וחבלה. התסמינים, שלרוב יגיעו רגע לפני העילפון, יכולים לכלול סחרחורת, חולשה כללית, שינוי בצבע העור, תחושה של "ראיית שחור בעיניים", ראייה מטושטשת, בחילה, תחושת חום וזיעה קרה.

במקרה שעילפון ואזו-וגאלי מפריע לאיכות החיים ניתן להציע מגוון טיפולים, החל במתן תרופות מכווצות כלי דם או מעלות לחץ דם, דרך תרגול להפחתת הצטברות הדם ברגליים ושימוש בגרבי לחץ, וכלה בהימנעות מעמידה ממושכת ושתייה מרובה. במקרים נדירים שבהם יש ירידת דופק משמעותית כגורם לעילפון זה, ייתכן שיהיה צורך בהחדרת קוצב לב חשמלי לוויסות פעימות הלב.

האם ישנם פתרונות נוספים עבור אלו שאינם מגיבים לטיפול השמרני?

בהחלט כן. מדובר בפתרון חדשני - צריבה נוירו קרדיאלית (Cardioneuroablation) - הליך המבוצע בצנתור לב, על ידי צנתר לצריבה בגלי רדיו המשמש לצריבה של הפרעות קצב, ובו נצרבים אזורים עצביים זעירים בלב שגורמים להאטת הדופק. המטרה: להפחית את הרגישות העצבית ולמנוע את התקפי העילפון, הנגרמים כתוצאה מירידה חדה ומהירה בדופק לדופק אטי מאוד או עד היעדר דופק. בעבר הטיפול הכמעט בלעדי למצבים אלו היה כאמור השתלת קוצב לב, אך כיום מוצע טיפול זה בצריבה, שעשוי לחסוך את הצורך בהשתלת קוצב לב קבוע.

מה חשוב לדעת על ההליך הזה?

צריבה נוירו קרדיאלית מתבצעת בהרדמה מלאה או בטשטוש ואורכת כשעה עד שעתיים, והוכחה במחקרים שונים כיעילה מאוד ועם שיעורי הצלחה של מעל 90% בקרב מטופלים שלא הגיבו לטיפולים אחרים. בנוסף, היא נחשבת להליך בטוח, עם שיעור סיבוכים של פחות מ-1% בפעולה עצמה. תופעת הלוואי השכיחה ביותר היא דופק מהיר (טכיקרדיה), מצב שדורש לעתים טיפול בתרופות להאטה.

ההליך מיועד בעיקר לאנשים צעירים עד גיל 65, עם התעלפויות תכופות מסיבה ואזו-וגאלית שפוגעות באיכות חייהם. למרות שיעורי ההצלחה הטובים, הטיפול עדיין אינו מומלץ כקו ראשון – ויש לשקול אותו לאחר שמוצו פתרונות פשוטים יותר כמו שינוי אורח חיים, תרגול, והימנעות מהתייבשות או מטריגרים שעלולים לגרום להתעלפות. אם מגיעים למחשבה על השתלת קוצב לב כפתרון - הצריבה עשויה לייתר את הצורך בהשתלת קוצב למצב זה.

הכותב הוא מומחה בקרדיולוגיה ומטפל בהפרעות קצב לב, מנהל המערך הקרדיולוגי ומנהל לשעבר של היחידה לאלקטרופיזיולוגיה (הפרעות קצב) וקיצוב במרכז הרפואי סורוקה.בחירת טיפול היא בהתאם להחלטת מטפל מוסמך ולהתייעצות עמו. האמור בכתבה אינו מהווה משום המלצה, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי מוסמך.

טלפון: 2186061־052
סניף רעננה: 9796666־09
סניף באר שבע: 6284747־08

בשיתוף פרופ' מוטי חיים