על פי נתונים מאתר הביטוח הלאומי, נכון ליולי 2025 3.6% מתושבי ישראל מקבלים קצבת נכות כללית ו־0.9% הם נפגעי עבודה המקבלים קצבת נכים ותלויים. מאחורי המספרים מסתתרת אבחנה משפטית ביורוקרטית שחורצת גורלות, עם דגש על עתידם הכלכליים של המבוטחים. עו"ד אורון אטיא, עורך דין המתמחה בסוגיית הביטוח הלאומי, מדגיש כי הגדרה שאינה נכונה משפיעה על הזכאות ועל גובה הקצבה, תנאי השיקום וההטבות הנלוות. מסיבה זו ועוד חשוב לזכות בייעוץ ובליווי משפטי מהרגע הראשון, כולל הכנת המסמכים לוועדות השונות, ייצוג הולם ובמידת הצורך הגשת ערר וכן ערעור לבית הדין.
נכות כללית ונכות עבודה: ההבדלים
למרות הדמיון, בפועל ישנם לא מעט הבדלים שחשוב להכיר, החל מתנאי הסף ושיטת חישוב הנכות והזכאות ועד לגובה הקצבה. "נכות כללית היא קצבה הניתנת למבוטח שמצבו הרפואי, פיזי או נפשי – כדוגמת פסיכיאטריה, מחלות לב, ריאה, מחלות אוטואימוניות, אורתופדיה ועוד – עלול לפגוע ביכולתו להשתכר", מסביר עו"ד אטיא.
"כדי להיות זכאים לקצבה תחילה יש לקבל אחוזי נכות רפואית בהתאם לדין – לדוגמה נכות בשיעור של 40% המורכבת מליקוי רפואי בשיעור 25% ומליקויים נוספים המשלימים ל־40%, או ליקוי אחד שהוא בשיעור 40% או נכות בשיעור 60% ומעלה המורכבת ממספר ליקויים. לאחר שצלחנו את השלב הראשון יש 'לצלוח' ועדת אי כושר – שתפקידה לקבוע אם הליקויים הרפואיים פוגעים ביכולתו של התובע לעבוד ואם כן באיזה שיעור. ועדה זו מבוצעת על ידי פקיד שיקום שבהכשרתו הוא עובד סוציאלי. האחוזים שיכולים להיקבע הם: 60%, 65%, 74%, 75 ו־100% שהם זהים. כל קביעה מזכה בקצבה אחרת. יובהר כי העובדה שנקבעה נכות רפואית 'המעבירה אותנו לשלב השני' אינה בהכרח מחייבת בקצבה. עוד נתון חשוב הוא האם יש לתובע תלויים, קרי ילדים עד גיל 21 המשרתים בצבא או בן/בת זוג ששכרם אינו עובר את מגבלות החוק. במידה שכן, התובע עשוי לקבל גם עבורם השלמה בהתאם לקביעת שיעור אובדן כושר עבודה".
בנוגע לנכות עבודה מסביר עו"ד אטיא: "מבוטח שנפגע במסגרת העבודה או חלה כתוצאה ממנה או במסגרתה, ייתכן שיהיה זכאי למענק או לקצבה חודשית. מענק מקבלים החל מ־10% ועד ל־19% ואילו קצבה מקבלים החל מ־20%. גובה המענק או הקצבה מחושבים בהתאם לשיעור הכנסתו ברבעון האחרון לפני קרות המקרה, אחוזי הנכות שנקבעו ואם יש ירידה בהכנסות בעקבות התאונה. במידה שיש פגיעה בשכר ניתן לבקש תקנה 15".
ההליך מול המוסד לביטוח לאומי
עו"ד אטיא מסביר שבמקרה שהחלטת הוועדה אינה משקפת את המגבלות ניתן להגיש ערר ואף ערעור בשאלה משפטית בלבד. "זו הסיבה שהכרחי לקבל ייעוץ וליווי של עורך דין, המתמחה בתחום ומכיר כל צעד ושלב, כדי להקטין את הסיכויים בהגעה לוועדת ערר ובפרט ערעור. בשלב הראשון יש להכין את כל המסמכים הרפואיים הדרושים, את תיעוד הבדיקות הרלוונטיות ולהכין את המבוטח לקראת מהלך הוועדה עצמה. לאחר בניית התיק מומלץ שעורך הדין גם יתלווה למבוטח בוועדה, ויעביר את המידע בצורה ממוקדת וברורה. הדבר נכון לגבי כל ועדה. כדי שלא יהיו טעויות או חוסר דיוקים, הכרחי ליצור תיק מסודר ובצורת משפך, שישמש תשתית מיטבית לוועדה שהיא בעיקרה עניינית".
טעות נפוצה שעלולה לעלות ביוקר
עו"ד אטיא נזכר במבוטח שביקש את עזרתו המשפטית, מקרה שלדבריו ממחיש את חשיבות הליווי המקצועי של עורך דין מומחה. "הלקוח נפגע מרכב בזמן שתיקן רכב במסגרת העבודה, מצב שהחוק לא מגדיר כתאונת דרכים. כאשר פנה אליי, לאחר שהחל את הטיפול באופן עצמאי לרבות מילוי טפסים לביטוח לאומי והגשתם, איתרתי פסיקה שבה הוכח שהמקרה נחשב כתאונת דרכים במסגרת העבודה בשל נסיבות התיק. בכך דחיתי את טענת חברת הביטוח שטענה כי מקרה זה אינו עונה על ההגדרה של תאונת דרכים. לאחר ליווי משפטי קיבל הלקוח את הפיצוי הכספי שלו היה זכאי וכן זכויות והטבות נוספות. זו רק דוגמה אחת מני רבות", הוא אומר ומונה מצבים נוספים שעלולים למנוע מהמבוטחים לקבל את מה שמגיע להם: חוסר סבלנות של חברי הוועדות, הביורוקרטיה והעדר בקיאות משפטית – מילוי טופס באופן שגוי.
"לצד העובדה שמדובר במקצוע שלי ושבו בחרתי, התחום הזה עוסק גם בהובלת שינוי חברתי וציבורי. יש אנשים שבאמת זקוקים לגורם משפטי־מקצועי שיסייע להם למצות את הזכויות שלהם. הגשת תביעה בליווי עורך דין המתמחה בתחום היא המפתח לקבלת קצבה המתאימה ולשינוי משמעותי בחיים של הנפגע".
מאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי
עו"ד אורון אטיא
טלפונים: 050-2103632 | 04-6919920
למעבר לאתר >>
לפנייה במייל >>
בשיתוף עו"ד אורון אטיא
