מהי תופעת פרפור פרוזדורים ומדוע היא עלולה להיות מסוכנת?
מדובר בהפרעת הקצב השכיחה ביותר, הפוגעת בכ־3% מהאוכלוסייה הבוגרת ובעד 12%־15% מהאוכלוסייה מעל גיל 75. ההפרעה מאופיינת בפעימות מהירות ולא סדירות של העליות, ועקב כך תחושת קצב לב לא סדיר, עייפות, אי סבילות למאמץ, דפיקות לב, קשיי נשימה, סחרחורת ואף עילפון. הסיבוך הקשה ביותר של פרפור פרוזדורים הוא שבץ מוחי עקב היווצרות קרישי דם בלב, וגם סיכון מוגבר לתמותה.
מהי אבלאציה וכיצד שיטה זו יכולה לסייע לשמירה על קצב לב תקין?
אבלאציה היא פעולה שמטרתה להחזיר את קצב הלב התקין על ידי יצירת רקמת צלקת בלב, כדי לחסום את האותות החשמליים הלא תקינים הגורמים לפרפור פרוזדורים. מסורתית, נעשה שימוש באנרגיית חום (גלי רדיו) או קור (קריואבלאציה), על מנת ליצור צלקות זעירות באזור מסוים בלב. הטיפול, המבוצע באמצעות צנתר, יוצר רקמת צלקת ממוקמת החוסמת אותות חשמליים לא תקינים בלב, וכך מונע הפרעות קצב ומחזיר את קצב הלב הסדיר. ההליך אורך 1.5־3 שעות בממוצע ונעשה בהרדמה או טשטוש. הפעולה נחשבת בטוחה, אך ייתכנו סיכונים שמחייבים דיון עם הרופא המטפל לפני הפעולה.
בשנים האחרונות נכנסה לשימוש טכנולוגיית צריבה חדשנית: צריבה בשדה פועם – Pulse Field Ablation) PFA). מדובר באבלאציה לא תרמית (כלומר שאינה גורמת לחימום הרקמה או לקירורה), המתבצעת באמצעות פרצים קצרים של אנרגיה חשמלית במתח גבוה, ולפרקי זמן קצרים מאוד של חלקי שנייה. זאת כדי למקד ולפגוע באופן סלקטיבי ברקמת שריר הלב הגורמת לפרפור פרוזדורים. PFA מאפשרת מיקוד סלקטיבי ברקמות הלב הפגומות, תוך שמירה על מבנים אחרים וללא פגיעה בהם, בניגוד לשיטות הקודמות.
שיטה זו נחשבת על ידי רבים בתחום הקרדיולוגיה ליותר יעילה מתרופות לשמירה על קצב לב תקין (סינוס) ובטוחה יותר בהשוואה לשיטות מסורתיות, גם הודות להפחתת הסיכון לפגיעה באיברים שכנים (עצבים, ושט, כלי דם וורידי הריאה), ותוך הבטחת תוצאות טובות באותה מידה. ישנם מחקרים שבהם אף נצפתה עדיפות על פני השיטות הקודמות, כולל זמן קצר יותר של צריבה.
עד כמה חשובה שמירה על הטיפול כוללני בפרפור פרוזדורים?
מאוד. יש לזכור כי הטיפול בפרפור בנוי ממספר מרכיבים שכל אחד מהם חשוב בפני עצמו, וכולל טיפול בנוגדי קרישה להפחתת סיכוני שבץ, כמו גם טיפול בגורמי סיכון כגון יתר לחץ דם, סוכרת ומשקל עודף. בנוסף חשוב להקפיד במסגרת זו על קיום פעילות גופנית ומתן טיפול מוקדם באמצעות תרופות או צריבה להחזרת קצב הלב לתקנו.
הכותב הוא מומחה בקרדיולוגיה ובהפרעות קצב לב, מנהל המערך הקרדיולוגי והיחידה לאלקטרופיזיולוגיה (הפרעות קצב) וקיצוב במרכז הרפואי סורוקה.בחירת טיפול היא בהתאם להחלטת רופא מוסמך והתייעצות איתו. המובא כאן אינו מהווה המלצה, חוות דעת מקצועית או תחליף להיוועצות עם גורם מקצועי מוסמך.
פרופ' מוטי חיים
טלפונים: 052-2186061
סניף רעננה: 09-9796666
סניף באר שבע: 08-6284747
בשיתוף פרופ' מוטי חיים
