תארו לכם תוסף מזון שיאפשר לתפוקה השנתית שלכם לגדול בכ-9%, יסייע לצריכת הקלוריות שלכם לרדת בכ-50%, ויחסוך לכם בעלויות המחיה, ועל הדרך יתמוך בבריאותכם. נשמע דמיוני? סביר להניח.
אולם זוהי בדיוק המהפכה ש"מעוז", מוצר הדגל של חברת Grace Breeding, מנסה לבצע בשוק החקלאות המסחרית. "הרעיון המקורי היה לייצר מעין תוסף מזון לצמחים", מספר מוריס זילכה, מנכ"ל החברה ואחד ממייסדיה. "בהובלתו של עמית אבידב, מייסד ואבי הרעיון, נבחנו יותר מאלף מרכיבים כימיים טבעיים, מתוכם אותרו חמישה שמתקיימת ביניהם לבין חיידקי הקרקע סינרגיה. סינרגיה זו חוסכת בדשן חנקני, מרכיב הכרחי בתהליך גדילה של צמחים, תוך הקטנת הזיהומים הסביבתיים. זו מעין תערובות של נוגדי חמצון שנותנות יתרונות לצמח".
"פותרים יותר מבעיה אחת"
התוצאות של מעוז הן לכאורה הרבה מעבר להפחתת הזיהום ושיפור תהליך הגדילה של הצמח. נכון לנתונים של החברה, תכשיר המעוז מאפשר חיסכון של עד כמחצית מכמות הדשן הסינתטי הנדרשת לעיבוד שדה חקלאי: מכ-300-450 ק"ג דשן להקטאר (10 דונם) לכ- 150-225 ק"ג בלבד, וכן להגדיל את התוצרת בכ-12%-7%. בעידן שבו חקלאים נמדדים על פי החזר תשואה על כל ק"ג תוצרת שהם מניבים, והרגולטורים "דוחפים" לשימוש בחומרים ידידותיים, מדובר בבשורה של ממש.
"אנחנו פותרים יותר מבעיה אחת בחקלאות העולמית", טוען מוטי מרדכי, סמנכ"ל פיתוח מסחרי של החברה, המלווה את כניסת החברה לשוק החקלאות המסחרי. "הבעיה הראשונה היא שיש צורך להאכיל אוכלוסייה גדולה יותר ולייצר יותר מזון לכל יחידת שטח. הבעיה השנייה היא נושאי אקלים, הבטיחות, הבריאות והסביבה. מדובר בפתרון שמפחית את הזיהום בתהליך ייצור הדשן הסינתטי, השימוש בו ושינועו".
מה ההבדל בין הדרך שבה פועל דשן סינתטי לדרך שלכם?
זילכה: "הדשן הרגיל (הסינתטי) מספק חנקן שאינו זמין לצמח. לעומת זאת, מעוז מצליח לספק לצמח חנקן הדרוש לגדילה באמצעות התמרת חנקן לא זמין בקרקע וחנקן אטמוספרי באופן שיהיה זמין לצמח. השינוי הוא משמעותי מבחינת זיהום הסביבה, שכן 1 ק"ג של מעוז מחליף כ-200 ק"ג של דשן אוראה בתהליך גידול תירס בשיטה המסורתית. יצוין כי כ-60% מהחנקן בדישון הסינתטי נשטף למי התהום ומזהם אותם באופן שהופך אותם ללא ראויים לשתייה וגורם לגידול אצות שפוגעות במערכת האקולוגית של מאגרי מים. מעוז, לעומת זאת, מבוסס על חומרים טבעיים באיכות מזון ואינו מזיק לסביבה.
"המנגנון המאפשר ניצול חנקן אטמוספרי קיים בקטניות באופן טבעי, באמצעות חיידק שוכן קרקע - הריזוביום, מנגנון שאינו קיים בדגניים. אנחנו מצאנו פתרון הפועל באופן דומה עם דגניים, שהם הצרכן הגדול ביותר של אוראה בשנים האחרונות (הדשן הסינתטי המסורתי)".
מרדכי: "צריך להבין את גודל הבעיה שהדשן הסינתטי יוצר. מדובר על שימוש במיליוני טונות של דשן בשנה, שהשינוע והייצור שלהם מזהמים את הסביבה (פליטת פחמן וזיהום קרקע). הייצור של מעוז צורך משמעותית פחות אנרגיה ומורכב מחומרים טבעיים".
הפתרון הביולוגי
עולם האגרו-טק מוכר מאוד לזילכה ולמרדכי. המייסד זילכה, מהנדס כימאי בהכשרתו, ניהל במשך 23 שנים סטארט-אפ ארגוני מבית חברת אדמה, והוא בעל רקע עתיר שנים בחברות מכתשים, כי"ל ו-IOF – חברת דשנים בדרום אפריקה. מנגד, הקריירה העשירה של מרדכי, אגרונום, התמקדה ברובה סביב עולם הכימיקלים לחקלאות. בין השאר כיהן בתפקידי ניהול גלובלי של פיתוח, שיווק, מסחר ומכירות במשך 25 שנים, בחברת אדמה (מכתשים). לאורך השנים השניים ניהלו פרויקטים ושווקים מטעם חברות אלו מעבר לים.
ההתמקדות של גרייס ברידינג היא במדינות שבהן שטחי התירס גדולים במיוחד, כמו ברזיל (22 מיליון הקטאר) וארה"ב (50 מיליון הקטאר). הרווח לחקלאים כתוצאה משימוש בפתרון זה הוא בעל פוטנציאל אדיר. "החיסכון שמעוז מספק לחקלאי נכון להיום מוערך ב-100 דולר להקטאר (ללא עלות המעוז והתמורה מתוספת היבול), כשהחיסכון הסופי צפוי אף לגדול וייגזר מתוצאות היבול", טוען זילכה. "ייחודיות נוספת של הטכנולוגיה של גרייס, שמוגנת בפטנט בברזיל ובמדינות אחרות, היא שאין צורך בבניית מתקני ייצור. הפתרון מבוסס על חומרים טבעיים הקיימים בשוק, שרוכשים ומפרמלים (עיבוד החומר לשחרור מבוקר לצמח) בהתאם לדרישה.
איך אתם מתמודדים עם המסורתיות בשוק החקלאות?
זילכה: "זה לוקח זמן. יש חקלאים שעובדים כבר 80 שנה עם דשן חנקני סינתטי. עם זאת, הפתרון הביולוגי חוסך לא רק בעלויות ייצור, אלא גם בעבודה. במקום שניים-שלושה פיזורי דשן סינתטי, יישום המעוז מתבצע פעם אחת בשלב הזריעה ובכמות קטנה משמעותית".
מרדכי: "מעוז תוכנן באופן שהיישום שלו לא מצריך מהחקלאי כל שינוי בפרקטיקה הקיימת אצלו. לא מכונות חדשות ולא טיפול נוסף. כן יש פה צורך של השקעה בהדרכה, הוכחה והדגמה. לכך מתווספת העובדה שמדובר בגידולים חד-שנתיים. כלומר, קיימת הזדמנות אחת בשנה להוכיח שהמוצר עובד. קיים צורך להתאים את המוצר לסוגים שונים של אדמות ואקלים ולבצע אדפטציה מקומית".
התחלתם בברזיל - למה דווקא שם?
מרדכי: "ברזיל היא יבואן האוראה הגדול בעולם (5.5–6.5 מיליון טון בשנה), כך שיש שם תלות כבדה במחירים משתנים, זמינות, תובלה ופוליטיקה עולמית. מנגד, ברזיל מובילה באימוץ טכנולוגיות מתקדמות על ידי חקלאים ונהנית מתמיכה ממשלתית בפתרונות ביולוגיים בחקלאות.
לאן אתם שואפים להגיע עם החברה?
זילכה: "למעוז קיים רישיון שימוש בברזיל ופותחו שימושים נוספים. המוצר השני שנבדק, פרומגן, משלב הרכב דומה של חומרים עם סוג שונה של פרוביוטיקה, המאפשרת שיפור המערכת החיסונית של הצמח, וגם לו יש רישויים באירופה. השאיפה היא להתמקד תחילה בגידולים העיקריים של דגנים, שם היכולות של הטכנולוגיה שלנו ייחודית בהשוואה לקיים בשוק".
גרייס ברידינג
לפנייה במייל >>
בשיתוף גרייס ברידינג
