מי זכאי להיחשב אזרח ליטאי?
בהקשר הישראלי, ברוב המקרים הזכאות לאזרחות ליטאית מגיעה מהסב או מהסבא רבא שהגיעו ארצה מליטא — לא כולל וילנה. אם אכן כך, יכול להיות שאתם זכאים לאזרחות ליטאית, שמועברת עד הדור הרביעי, כלומר עד הנינים של יוצאי ליטא. יש כמובן תנאים: בתהליך צריך להציג מסמכים מתקופת ליטא העצמאית — בין השנים 1920 ל–1940 — ממקומות שהיו חלק מליטא של אז. תנאי נוסף לקבלת האזרחות הוא שאותו ליטאי שיצא מליטא לא איבד את אזרחותו לפני 1940, למשל דרך התאזרחות במדינה אחרת, כולל פלשתינה־ארץ ישראל. פעמים רבות, רישום ההתאזרחות במדינה זרה (פלשתינה־ארץ ישראל) קיים בארכיונים הליטאיים, ופירושו שאותו אדם ויתר על אזרחותו הליטאית ולכן אי אפשר להחזיר אותה היום. אם זה לא המצב, ואם אפשר להוכיח את הגעת המשפחה מליטא של אותן שנים — אתם ככל הנראה זכאים לאזרחות הליטאית, שמזכה את מחזיקיה בכל ההטבות של אזרחות אירופית, כולל הזכות להתגורר וללמוד או לעבוד בכל אחת מ–27 מדינות האיחוד. בשנים האחרונות ליטא הסירה הגבלות אחרות, מה שהופך את התהליך לאפשרי ונגיש יותר מאי פעם.
האם מי שהתגורר בעברו בווילנה, כשעוד היתה חלק מפולין, זכאי לאזרחות ליטאית?
כיום וילנה (או בשמה הליטאי וילניוס) היא בירתה של ליטא ומזוהה בכל העולם כבירת המדינה האירופית הזו, אך זה לא תמיד היה המצב. בין 1918 ל–1939 וילנה היתה חלק מפולין ותושביה נחשבו לפולנים. בירת המדינה היתה אז קובנה. וילנה עברה לשליטת ליטא העצמאית לזמן קצר בהסכם ריבנטרופ־מולוטוב משנת 1939. במילים אחרות, למרות שווילנה היא כיום בירת ליטא — מי שהתגורר בה בשנות ה–20 וה–30 של המאה הקודמת היה נחשב פולני. באופן מפתיע, בווילנה נשמרו המון מסמכים פולניים, ולכן אפשר לבדוק אם סבא או סבתא נחשבו אז פולנים ומזכים אתכם באזרחות פולנית של ימינו.
האם מי שהתגורר בעברו בליטא, כשעוד היתה תחת ברית המועצות, זכאי לאזרחות ליטאית?
הליטאים מבחינים בין מי שהוא ליטאי מקורי לבין מהגרים שהגיעו בזמן השלטון הסובייטי, המכונה כיבוש. חשוב לבדוק תמיד איפה היתה המשפחה בזמן שליטא היתה עצמאית, וצריך לבדוק גם מהן נסיבות היציאה מליטא. בעיקרון, אם אדם החליט לעזוב בזמן השלטון הסובייטי ואין לו שורשים ליטאיים מלפני התקופה הזו, יש סיכוי שהוא לא יוכל לשחזר את האזרחות הליטאית של ימינו. כדאי לבדוק כל מקרה לגופו.
מה עושים כשאין מסמכים רלוונטיים, אלא רק ידע כללי?
נתחיל מהסוף: הזכאות נקבעת לפי המסמכים שנמצאים כיום בארכיונים בליטא, אז זה לא כל כך משנה אם יש לכם מסמכים או לא. אם לא יימצאו מסמכים רלוונטיים, עם כל הצער שבדבר, המשפחה לא תוכל לקבל אזרחות ליטאית. אבל גם אם אין לכם מסמכים בבית, אל תאמרו נואש. אפשר ורצוי לחפש מסמכים בארכיונים בליטא, ופעמים רבות ניתן למצוא שם אוצרות של ממש. אם וכאשר נמצאים מסמכים רלוונטיים, ניתן להתקדם בהגשת הבקשה לאזרחות יחד עם המסמכים מכל הדורות של המשפחה.
הכותב הינו מלווה הליכי התאזרחות בגרמניה, פולין וליטא, עיתונאי לשעבר, בעל ניסיון רב בחיפוש חומר ארכיוני במדינות אלה. צוות משרדו מורכב מדוברי עברית, אנגלית, גרמנית, פולנית, רוסית, רומנית, ספרדית, פורטוגזית, צרפתית וערבית.
יואב שטרן
טלפון: 058-6419482
למעבר לאתר >>
בשיתוף יואב שטרן
