בשנים האחרונות זינק מספר הילדים המאובחנים כעל הרצף. במקביל גם שיטות הטיפול השתנו, במטרה להעניק תמיכה מלאה לילדים וארגז כלים שעשוי לאפשר להם לבנות חיים מלאים.
מהו ספקטרום (רצף) האוטיזם?
הספקטרום האוטיסטי (ASD) הוא מצב נוירו-התפתחותי שמאופיין בקשיים בתקשורת חברתית ובתבניות התנהגות חזרתיות או מוגבלות.
האם יש כיום יותר ילדים עם אוטיזם?
כן. הנתונים מצביעים על עלייה חדה. לפי מחקר של אוניברסיטת בן גוריון, כללית ומשרד הבריאות שפורסם ב-2024, מספר הילדים בישראל המאובחנים עם ASD בגילאי שנה עד 17 זינק מ-14,914 בשנת 2017 ל-32,222 בשנת 2021 – יותר מפי שניים בתוך ארבע שנים. בקרב פעוטות בני שנתיים-שלוש העלייה היתה דרמטית עוד יותר – פי ארבעה. העלייה מדווחת גם בעולם, כאשר נכון לשנת 2021, 61.8 מיליון איש ברחבי העולם היו מאובחנים על הרצף – שכיחות של כ-1 מכל 127 אנשים. מחקר נוסף מ-2024 מצא עלייה של 175% באבחונים בעשור האחרון – מ-2.3 ל-6.3 מקרים לכל 1,000 איש.
מה גורם לעלייה?
שילוב של כמה גורמים. האחד הוא שינוי הקריטריונים לאבחון. משנת 2013 שינו את ההגדרה כך שגם תסמונות כמו אספרגר, שבעבר היו נפרדות, נכללות תחת רצף האוטיזם. הגורם השני הוא שיפור בכלי האבחון. כמו כן ישנה עלייה במודעות: יותר הורים, אנשי חינוך ורופאים שולחים ילדים לאבחון מוקדם, מתוך הבנה בחשיבות ההתערבות המוקדמת.
האם יש אפשרות שגורמים סביבתיים הובילו לעלייה?
כן, אך הם ככל הנראה מסבירים רק חלק מהעלייה. אף על פי שהנטייה הגנטית אחראית ל-80%-90% מהסיכון, גורמים סביבתיים עשויים "להפעיל" פגיעות גנטית סמויה. מחקר ישראלי מ-2024 מצא כי שילוב של מוטציה בגן CHD8 עם חשיפה לחומרי הדברה הגביר סיכון ל-ASD פי שבעה. בנוסף, מחקרים מצאו השפעה סביבתית גם לגיל הורים מתקדם, לחשיפה טרום-לידתית לזיהום ולחוסר חומצה פולית בתזונת האם טרום ההיריון.
האם יש חידושים בטיפול באוטיזם?
הגישה כיום היא רפואה מותאמת אישית, שבמרכזה הילד ולא רק האבחנה. הטיפול הוא רב-מקצועי שמשלב מכלול של מקצועות פרה-רפואיים ומתן מענה לאחר הערכת צרכים כוללת (חושית, תקשורתית, רגשית). עדיין אין הוכחה מדעית על טיפול תרופתי יעיל שמטפל ברצף האוטיזם עצמו. כיום יש מעבר לגישות מותאמות אישית, שמחברות בין טיפול למשחק ובין למידה לשגרה, ויש גם טכנולוגיות חדשות, כמו אפליקציות ומשקפיים מבוססי בינה מלאכותית, המסייעות לילדים להבין רגשות ולשפר קשרים חברתיים. המפתח הוא מעקב מדויק, מדדים שמראים שינוי אמיתי ושיתוף פעולה עם ההורים. אם אתם מרגישים שיש שיפור בתפקוד היומיומי של הילד, אתם כנראה בכיוון הנכון.
מהו תפקיד ההורה?
אתם לא רק "תומכים", אתם חלק משמעותי מהתהליך. גם חמש דקות ביום של משחק משמעותי, בהנחיה מתאימה, יכולות לעשות פלאים.
איך מאזנים בין קבלה לבין טיפול?
המטרה היא לא לשנות את הילד, אלא לאפשר לו להיות הוא עצמו, עם הכלים שיאפשרו לו לחיות את חייו במלואם. זה טיפול שמבוסס על כבוד, חמלה והבנה.
הכותב הוא ד"ר אבי ברכר, מומחה ברפואת ילדים, רופא ילדים התפתחותי במכון לנוירולוגיה והתפתחות הילד של שירותי בריאות כללית, מפתח גישת "הורות התפתחותית", מאבחן ומעניק ייעוץ מקצועי בהתפתחות הילד כולל רצף האוטיזם והפרעת קשב.בחירת טיפול היא בהתאם להחלטת מטפל מוסמך ולהתייעצות עמו. האמור בכתבה אינו מהווה משום המלצה, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי מוסמך.
ד"ר אבי ברכר
טלפון: 054-9988766
לפנייה במייל >>
למעבר לאתר >>
בשיתוף ד"ר אבי ברכר
