איך המלחמה השפיעה על ענף הבנייה?
7 באוקטובר תפס את כולם לא מוכנים, והבהלה היתה גדולה. ההלם הורגש היטב גם בענף הבנייה. חוסר הוודאות, הפחד ותחושת החירום הכללית יצרו עצירה כמעט מוחלטת של מכרזים ופרויקטים. באופן טבעי אנשים לא הצליחו לחשוב על בנייה כשהמציאות סביבם התערערה. רבים התגייסו למאמץ המלחמתי, ואחרים מצאו את עצמם מתקשים לקבל החלטות כלכליות משמעותיות בתוך מציאות לא יציבה.
מהם האתגרים המרכזיים שענף הבנייה התמודד עמם בעקבות המלחמה?
ענף הבנייה נאלץ להתמודד עם אתגרים משמעותיים. האתגר המרכזי היה שמירה על ביטחון העובדים. לנוכח האזעקות ומתקפת הטילים בעיות מיגון היו בראש סדר העדיפויות, במיוחד בשוק הפרטי.
האתגר השני נגע למחסור בכוח אדם. ענף הבנייה, במיוחד בתחום של בניית שלד, היה תלוי בעובדים מיהודה ושומרון. בעקבות סגירת גבולות השטחים נוצר מחסור חמור בכוח אדם. בנוסף, קבלני משנה, ספקים ונותני שירותים שונים לא היו זמינים בעקבות גיוס המילואים ההמוני. קבלני משנה לא הצליחו להגיע לבצע את העבודה, כי העובדים שלהם והטנדרים שלהם גויסו.
אתגר נוסף היה העיכוב באספקת חומרי הגלם ועליית מחירי השילוח. האספקה המהירה של חומרי גלם, שהיתה קריטית להשלמת פרויקטים בזמן, נפגעה בצורה משמעותית בעקבות שיבושים באספקה הימית והמשבר עם טורקיה, שהפסיקה את מכירת החומרים לישראל באופן ישיר. בנוסף לעיכוב, המחירים השתנו באופן משמעותי. עלויות השילוח עלו ב–30% עד 40%, דבר שהשפיע על כל ענף הבנייה, במיוחד במקרים של פרויקטים שהמחיר שלהם כבר סוכם מראש.
איך בכל זאת אפשר לבצע פרויקטים בתקופה כזו מאתגרת?
לגבי מיגון העובדים, בפרויקטים פרטיים של חפירות לשלד או ביצוע ביסוס, שבהם אין ממ"דים באתרי העבודה, הפתרון הנגיש ביותר היה התקנת מיגונית. פתרון זה היה מתאים בעיקר לפרויקטים גדולים עם תקציב רחב, שכן מדובר בהוצאה משמעותית שדורשת בחינה של עלות מול תועלת.
בנוגע לבנייה המסחרית, החזרה לשגרה היתה מהירה יותר. בתחום זה אנו מבצעים עבודות גמר, ושם שטחי העבודה היו בתוך מבנים קיימים אשר כללו אזורים ממוגנים, כך שהיה אפשר להמשיך בעבודה.
הענף התמודד עם המחסור בעובדים באמצעות העסקת פועלים ישראלים או הבאת עובדים מחו"ל שימלאו את מקומם של הפועלים מיהודה ושומרון. כחברת בוטיק שאינה זקוקה לעשרות עובדים, הצלחנו לגבש צוות של עובדים ישראלים בקלות ולשמור על המשכיות העבודה. בהמשך צירפנו פועלים מהודו ומסרי לנקה והשקענו בקורסים והדרכות מקצועיות עבורם. כך בנינו צוות מיומן בתחומים כמו ריצוף וצביעה, שאיפשר לנו להמשיך בביצוע פרויקטים ללא עצירות ממושכות.
בנוגע להתמודדות עם עיכובים באספקת חומרי הגלם, הפתרונות כללו פנייה ליבוא מקביל או לספקים מקומיים. ההחלטה אם להמתין לאספקת החומרים המקוריים או לבחור בחלופה זמינה יותר היתה בידיהם של הלקוחות והאדריכלים, תוך מעורבות רבה שלהם בתהליך.
לגבי עליית המחירים, נאלצנו לייעל יותר את העבודה ולספוג את עליית המחירים, כך שגם אם רווחיות הפרויקט מעט נפגעת הפרויקט ימשיך להתקדם ויעמוד בלוחות זמנים.
איך המלחמה השפיעה על הלקוחות?
בשוק הפרטי גברה ההבנה לגבי חשיבות השטחים הממוגנים ומיקומם בבית. אם בעבר הממ"ד היה ממוקם במרתפים ובפינות הבית, כיום הלקוחות מעדיפים למקם אותו במקום נגיש יותר, כך שבני הבית יוכלו להגיע אליו במהירות במקרה חירום. מבחינת יחסי העבודה, המלחמה יצרה סולידריות והלקוחות היו יותר מכילים ונכונים לסייע ולהסתגל למציאות החדשה. הבנו שסולידריות והבנה הדדית הן המפתח להתמודדות עם אתגרים.
הכותבים הם אולג קוסטקי, מנכ"ל ויקוס הנדסה, וניני אברמוביץ, מנכ"ל ויקוס אברמוביץ מקבוצת ויקוס. הקבוצה מתמחה בבנייה עילית בשוק הפרטי והמסחרי.
לאתר קבוצת ויקוס >>
לפניה במייל Vikos@vikos-ltd.com >>
בשיתוף קבוצת ויקוס
