חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, נועד לסייע לנפגעי תאונות דרכים להתמודד עם המסע המורכב שמשפיע על חייהם בהיבט הפיזי והנפשי. בין אם מדובר בכלי רכב ממונע, אופנוע, אופניים או בהולך רגל, כל עוד הנהג מבוטח בביטוח חובה - יקבל כל נפגע פיצוי הולם. אך גם אם אין כיסוי של ביטוח חובה, כמו לדוגמה כאשר לא חודש הביטוח, ישנן דרכים לקבלת הפיצויים, ולכן חשובים כל כך הייעוץ והליווי של עורך דין המתמחה בתחום.
עו"ד אריה שילאנסקי המייסד והבעלים של משרד המתמחה בתביעת פיצויים של תאונת דרכים, מבקש להסביר את הדקויות שחשוב כל כך להכיר ושעשויות למקסם את התגמול הכספי. זאת במטרה ליצור בסיס איתן שיאפשר שיקום פיזי ונפשי.
החוק אמר את דברו
"במידה שמתרחשת תאונת דחפור או ציוד מכני הנדסי שעבד לדוגמה באתר בנייה, המשמש כלי רכב מיוחד, ככל שהשימוש בו לא היה למטרות תחבורה והתאונה לא התרחשה מכוחו המכאני, אז הנפגע לא יהיה זכאי לקבל פיצוי על פי חוק הפיצויים", מסביר עו"ד שילאנסקי. "לעומת זאת, נוסע שנפגע כתוצאה מפציעתו בזמן נסיעה באוטובוס, יהיה זכאי לתבוע את פוליסת הביטוח של חברת האוטובוסים, וכך גם נהג רכב שנגרם לו נזק כתוצאה מהתלקחות תוך כדי הנסיעה".
לדבריו מקרים אלה משמשים דוגמה אחת מיני רבות לחשיבות הייעוץ והליווי של עורך דין שמתמחה בנושא ויכול למפות ולבחון לעומק את כלל האלמנטים של כל המקרה, את הצרכים של הלקוח וכך לתת מענה שיכול למנוע טעויות רבות לאורך הדרך. "אחרת עלול הדבר לפגוע בפיצוי הכספי עד העדר פיצוי מוחלט", הוא אומר ומדגים כמה הירידה לפרטים משמעותית וחשובה באמצעות פסק דין של השופטת וילנר (רע"א 8744/18), שהתייחס לנושא עלייה וירידה מהרכב ומתי הן מוגדרות כתאונת דרכים. לדוגמא: "נהג אוטובוס שסיים נסיעה, והחל לנקות את החלק האחורי. בסיום ירד מהאוטובוס, נפל במדרגות ונפצע", הוא מתאר את המקרה ומתייחס לפסיקה. "על פי פסק הדין לא מדובר בתאונת דרכים, שכן פעולת השימוש ברכב לצרכי תחבורה הסתיימה כשהתחיל לנקות, ולכן מה שקרה לאחר מכן כבר לא מהווה תאונת דרכים. לעומת זאת, אם אותו נהג היה מסיים את הנסיעה ומייד יורד מהאוטובוס, ותוך כדי הירידה היה מתגלגל מהמדרגות ונפצע, אז דווקא כן היה מדובר בתאונת דרכים שבמקרה הזה אירעה טרם סיום השימוש באוטובוס. לכן יהיה הנהג זכאי לפיצויים".
הבנת ראשי הנזק
לאחר הבנת חשיבות כל אלמנט ורכיב באירוע תאונת דרכים, מבקש עו"ד שילאנסקי להתייחס לחלק מהמושגים מהם מורכב סכום הפיצויים בגין תאונת דרכים, המסווגים על פי ראשי הנזק. זאת בנוסף לדוגמאות למיקסום הפיצוי.
כך, למשל, הפסד שכר לתקופת העבר, מצריך הוכחה בראיות. במקרה הזה, שכיר יידרש להציג תלושי שכר, תעודות מחלה ועוד. עצמאי אמור להציג שומות מס הכנסה, דיווחים למע"מ, יומן עבודה וחשבוניות. הפסד שכר בתקופת העתיד הוא פיצוי עבור הפסדים עתידיים בהכנסות הניזוק בתקופה שממועד ביצוע החישוב ועד לגיל פרישה. "רכיב אחד בחישוב זה הוא בסיס השכר: ככל שהוא גבוה יותר, כך הפיצוי יגדל בהתאם. במקרה שאין ביטוח חובה והתביעה מתנהלת לפי פקודת הנזיקין, אז כשמדובר בתביעות נזקי גוף שמקורן בתאונות דרכים, בסיס השכר מחושב דווקא לפי הברוטו. זאת לעומת תביעה לפי חוק הפיצויים, בה בסיס השכר מחושב מהברוטו בניכוי מס הכנסה", מסביר עו"ד שילאנסקי ומדגיש כי במקרה הזה ניתן למקסם את הפיצויים על ידי בדיקה יסודית של תלושי השכר, אופי, סוג העבודה והיכולת העתידית להשתכרות גבוהה יותר. "כדי להשיג בסיס שכר גבוה יותר", הוא מבקש להדגיש "לפעמים נעזר בחוות דעת לעניין פוטנציאל השתכרות. מיקסום הפיצויים במקרה הזה מבוסס על בדיקת ההכנסות ליצירת בסיס השכר הגבוה ביותר, בנוסף לבדיקת פוטנציאל ההשתכרות העתידי לפי טיב המקצוע/העיסוק, ולא בהכרח גובה השכר בזמן התאונה".
רכיב נוסף בחישוב הפסד ההשתכרות לעתיד, הוא מספר השנים ממועד החישוב ועד לגיל פנסיה לשכיר. כשמדובר בעצמאי, ניתן להוכיח שיעבוד גם אחרי גיל פרישה, בהתאם לסוג עבודתו. עו"ד שילאנסקי מציג פסק דין שנוי במחלוקת (ע"א 7019/22) שניתן לאחרונה לפיו החישוב לעו"ד יהיה עד לגיל 70 בלבד. רכיב נוסף אליו הוא מתייחס הוא פיצוי בגין הפסדי פנסיה. "עבור עובד שכיר, נקבע גובה הפיצוי לפי אחוז הפרשות המעסיק. במקרה של חוזים מיוחדים, ההפרשות יכולות להיות גבוהות יותר ולהניב פיצוי גבוה יותר", הוא מסביר ומתייחס לגבי עצמאים, שלפי הפסיקה אינם זכאים לפיצוי זה, מאחר שהם מפרישים לעצמם ולא מפסידים.
ובאשר להוצאות רפואיות, יש לדבריו לאסוף ראיות של כלל ההוצאות בתקופה שממועד התאונה ועד למועד החישוב, כדוגמת תרופות, תשלום לרופאים פרטיים ועבור ימי אשפוז, ועוד. "רכיב נזק נוסף הוא 'נזק שאינו ממוני שנקרא כאב וסבל (שכולל עוגמת נפש)'", מסביר עו"ד אריה שילאנסקי ומדגיש כי מדובר בפיצוי לכאב ורגשות שליליים, כמו גם אובדן הנאות החיים" הוא מוסיף ומדגיש כי גובה הפיצוי המקסימלי בתביעה לפי חוק הפיצויים מוגבל לכ-190,000 שקלים נכון להיום, ומבוצע בהתאם לנוסחה שכוללת את אחוזי הנכות הרפואית הצמיתה, ימי האשפוז בבית חולים וגיל הניזוק. "בנוגע למיקסום נזק שאינו ממוני. מאחר שהפיצוי נגזר מאחוזי הנכות, כל תהליך איסוף החומרים, הדגשים הרפואיים והכנת הלקוח לקראת הבדיקה הרפואית של המומחה הרפואי מטעם בית המשפט, קריטיים למיקסום אחוזי הנכות וגובה הפיצוי בגין כאב וסבל", הוא מציין ומדגיש שוב כי בתביעה לפי פקודת הנזיקין, כמו במקרה של היעדר ביטוח חובה, אין תקרה על גובה הפיצוי בגין כאב וסבל, והוא נתון לשיקול דעתו של בית המשפט".
ומה בנוגע לתאונת דרכים המתקיימת בחו"ל?
"במקרה הזה, נקבע גובה הפיצויים לפי הדין במדינה בה קרתה התאונה. מסיבה זו ועוד, ובכל פעם שיוצאים מהמדינה, יש לשקול ולהתייעץ עם סוכן ביטוח האם להרחיב את הפוליסה הסטנדרטית, לנזקי גוף ותאונות אישיות. בנושא זה חשוב לאתר ולהתייעץ עם עורך דין מקומי שמכיר את החוק והתקנות".
עו"ד אריה שילאנסקי
למעבר לאתר >>
טלפון: 077-442-0885
לפנייה במייל >>
למעבר לעמוד הפייסבוק >>
בשיתוף עו"ד אריה שילאנסקי
