מלחמת "חרבות ברזל" עדיין מתנהלת והיום שאחרי לא נראה באופק. המשמעות: הפגיעה בעסקים נמשכת. מאות אלפי עסקים, מענפים שונים ובגדלים שונים, סופגים מתחילת המלחמה נזקים ישירים ועקיפים בהיקפים שלא ידענו. איך מתמודדים?
על שאלה זו משיב מודי קוזלובסקי, מנכ"ל קבוצת הביטוח ק.מ. דנאור, מומחה לביטוח עסקי ולביטוח מפעלים, שמסביר מהם האתגרים שעומדים כעת בפני עסקים בישראל בכלל ומפעלים בפרט.
השאלה הגדולה היא איך מתמודדים?
"בהחלט שאלה גדולה ואין לי ספק שיידרש פה מאמץ לאומי יוצא דופן. מהזווית המקצועית שלי כאיש ביטוח, האתגר של המדינה הוא בכל מה שקשור לנזקים עקיפים. מדובר גם בהקצאות לפיצוי וגם בייעול וזירוז של התהליכים מול העסקים שנפגעו.
"אפשר כבר לראות שהרשויות נוקטות בצעדים כדי להקל על עסקים, למשל בתחום האשראי הבנקאי, הקלות במיסוי, מענקים, פיצויים וכד'. כאמור, צעדים ראשונים וכבר מדובר בסכומים עצומים".
יש כיסוי ממלכתי גם לנזקי רכוש ולנזקים עקיפים?
"באופן כללי – כן. עסקים יכולים לקבל פיצוי לנזקי רכוש, מלאי וציוד וגם לנזקים עקיפים שנגרמו בשל המלחמה. ברוב המקרים זה לא יהיה פיצוי מלא כמובן, והוא תלוי גם במיקום העסק לפי החלוקה של פיקוד העורף, תלוי גם בהתניות למחזורים ולהכנסות, ויש גם 'טופסולוגיה'. אך מדובר בתהליך וכדאי לפעול מהר. אני ממליץ לכל בעל עסק ולכל מנהל חברה לבדוק את הדברים באתר הממשלה - קרן הפיצויים 'חרבות ברזל' – ולהתייעץ עם הסוכן שלו.
"אנחנו מלווים את הלקוחות שלנו, גם פרטיים וכמובן לקוחות עסקיים, בתהליך מול מס רכוש, כמו בכל תביעת ביטוח, למרות שבעצם מדובר בעניין שבין העסק לבין המדינה. אני יודע שהרבה סוכנים עושים את אותו דבר. פורמלית תביעות מס רכוש אינן באחריות הסוכנים, אבל החבר'ה נותנים פה שירות חשוב ועושים כבוד לענף".
האם לעסק מבוטח יש יתרון במצב מלחמה?
"יתרון מסוים, אם בכלל, וגם זה רק בהקשר של אירועי טרור ולא של מלחמה. עסק שדאג לכיסויים לנזקי טרור לא צריך לחכות למדינה כדי להתקדם, הזכויות שמגיעות לו מהמדינה נשמרות במלואן בלי קשר לביטוחים שנרכשו באופן פרטי, והכיסוי שלו מן הסתם יותר מקיף ויותר מותאם לצרכים הספציפיים של עסק.
אבל, וזה באמת משהו שחשוב לדעת, הכיסוי הוא לנזקי טרור ולא לנזקי מלחמה שהם שני מצבים שונים מבחינה חוקית ולפיכך גם שונים ביטוחית. לנזקי מלחמה אין למעשה כיסוי מעבר למס רכוש.
"כלומר, ברגע שמתקפת הטרור הנוראה ב-7 באוקטובר הפכה למלחמה בהיקף מלא, הסטטוס החוקי, וכתוצאה מכך הביטוחי, הוא שונה והכל למעשה מטופל דרך מס רכוש.
"בהקשר זה אפשר לציין שקיים גם כיסוי לנזקי מהומות ופרעות, שהוא מצב דומה מבחינת האזרח אבל שונה מבחינת המדינה והסטטוס הביטוחי. אירועי 'שומר חומות' למשל, בשנת 2021, יכולים לתת דוגמא למצב בו מבחינת האזרחים מדובר באירוע טרור אבל מבחינה חוקית לא.
"בכל הקשור לעניינים אלו ישראל היא כמובן מדינה יוצאת דופן. לכן לעסקים בישראל כדאי להכיר את שלושת המצבים האלה, שלפעמים נתפסים כאחד אך הם, כאמור, שונים".
זה נכון לכל עסק, גם לחנות וגם למפעל?
"לגמרי. כל ביטוח עסק, לכל עסק, הוא בעצם סל של כיסויים המותאם למאפיינים ולסיכונים של העסק הספציפי, בכלל זה נזקי טרור. ההבדל הוא כמובן בתמהיל ובהיקפים, אבל בעיקר במורכבות של הפתרון, כאשר לכל עסק יש דגשים משלו.
"אמרת חנות ומפעל? דוגמה מעולה. גם לחנות קטנה וגם למפעל גדול יש צרכי הגנה על השקעות במלאי. לחנות קיים כיסוי לנזקי מלאי, כולל קריסת מדפים. זה כמובן כיסוי חשוב מאוד שיכול לכלול גם נזקי טרור, וכאמור כדאי לבעלים ולמנהלים של החנות לחשוב על זה. במפעל, לעומת זאת, צריך לחשוב על שלושה סוגי מלאי – מלאי חומרי גלם המשמשים לייצור, מלאי של מוצרים בתהליך הייצור, ומלאי של מוצרים מוגמרים.
הערת אגב, למי שמנהל מלאי – חנות או מפעל - חשוב לדעת שביטוח תכולה וביטוח מלאי אלו שני דברים שונים; ביטוח תכולה מתייחס לרכוש של העסק כגון מחשבים, ביטוח מלאי מתייחס לחומרי גלם ולמוצרים. אני מציין את זה כי קיים בלבול בנושא. עוד משהו שרבים לא יודעים הוא, שביטוח לנזקי טרור מכסה גם נזקים שנגרמו על יד כוחות הביטחון וההצלה שהגיעו לסייע ולחץ. הדברים מורכבים.
"עכשיו, כדי לחדד את העניין הזה של מורכבות, נשווה צרכי ביטוח של שתי חברות עם אותו מספר עובדים, אחת משרד עורכי דין גדול עם כמה קומות משרדים במגדל, והשנייה מפעל כלשהו. נתחיל מהבסיס של כל ביטוח עסק – ביטוח מבנה. מצד אחד יש לנו קומות של משרדים, ומצד שני מפעל שיכול לכלול מספר מבנים שלכל אחד פונקציונאליות אחרת. נקפוץ לעולם של ביטוח רכב: לחברת עורכי הדין יש צי של רכבי חברה, גם למפעל יש צי רכב אבל הוא יכול לכלול משאיות ורכבי תובלה מסוגים שונים. נעבור לביטוח תכולה: לשתי החברות יש ריהוט ומחשבים, למפעל יש גם מכונות, מלגזות ועוד ציוד מסוגים שונים שנדיר לראות במשרדים או בחנויות. נוסיף עוד מורכבות לעניין הציוד; במפעל חלק מהציוד נמצא בחלל סגור, אבל עשוי להיות גם ציוד שמאוחסן תחת כיפת השמיים. כלומר, חשוף יותר לנזקי גניבה ולנזקי מזג אוויר.
"הדוגמאות הבסיסיות האלו ממחישות מדוע ביטוח מפעלים הוא בעצם תחום בפני עצמו בעולם של ביטוח עסקים. אפשר גם להבין שיש שונות בין מפעלים. כל מפעל הוא פאזל ייחודי של סיכונים וכיסויים".
יש דוגמה פחות "בסיסית" בתחום של ביטוח מפעלים? "אני חושב שיש לי דוגמה ממש מעניינת כדי להמחיש את האתגר המקצועי המיוחד של ביטוח מפעלים. אני כמובן לא אכנס לפרטים, אבל נראה לי שהרעיון יהיה מובן גם כך.
מדובר במפעל ישראלי שעוסק – שימו לב - בפיתוח וייצור של כלי נשק מתקדמים עבור כוחות ביטחון בישראל ובמדינות אחרות.
על פניו, לפי תחום הפעילות יוצא הדופן, ברור שיש לנו כאן שורה של ענייני ביטוח יוצאים מן הכלל. נדמה לי שאפילו אין צורך שאפרט, אבל בכל זאת, בואו נחשוב על אתגרי האחסון של מפעל לייצור נשק, שבוודאי מחזיק גם תחמושת,' ואיך הם משפיעים על צרכי הביטוח. אותו דבר יכול להיות גם לגבי אתגרי השינוע של מפעל כזה. אתה לא יכול להוביל סחורה כזאת בטנדר רגיל.
"שוב, אני רוצה להדגיש ולמנוע בלבול: שינוע מתייחס להובלה פנים ארצית. למשל, במשאיות וכלי רכב מסחריים אחרים, ולא להובלה ימית או אווירית בין מדינות. ביטוח ימי הוא עניין נפרד שאפילו דורש רישיון מיוחד. שינוע פנים ארצי מכוסה על ידי ביטוח סחורה בהעברה. אני חושב שהרעיון של מורכבות וייחודיות הפתרונות בתחום של ביטוח מפעלים ברור יותר".
לדעתך צריך שתהיה העדפה בפיצוי למפעלים לעומת עסקים אחרים?
"אני חושב שמפעלים שנפגעו בחזית, כמו דפוס 'בארי' למשל, ראוי שיקבלו עדיפות, ולו מסיבה אחת: שמפעלים קשה מאוד להעביר ולהפעיל ממקום אחר לתקופה זמנית, בניגוד למשרדים".
ק.מ דנאור
למעבר לאתר>>
טלפון: 03-562-6444
בשיתוף ק.מ דנאור
