הסתובבתם בעולם, גרתם בחו"ל, התאהבתם והחלטתם להקים בית בישראל. אלא שאז תגלו, כמו ישראליות וישראלים רבים, שהדרך להסדרת המעמד של בן או בת הזוג הזרים, שאינם אזרחי ישראל ולא זכאים לעלות לישראל מכוח חוק השבות, כרוכה בתהליך סבוך ומורכב שכולל לא פעם מאבק לצורך קבלת הכרה ואפשרות לחיות חיים משותפים בישראל.
עו"ד ארתור בלאייר, בעל משרד עורכי דין המתמחה בדיני מעמד בישראל, אזרחות ישראלית ומשרד הפנים, מכיר לעומק את התהליך המורכב. "כדי להסדיר מעמד בישראל יש להציג בפני פקידי רשות האוכלוסין שורה ארוכה של מסמכים פורמליים והוכחות", הוא אומר. "בנוסף למסמכים שהדרך להשגתם אינה פשוטה כלל, בני הזוג צריכים לעבור בדיקות, תשאולים וראיונות לא פשוטים, כדי להוכיח את כנות הקשר הזוגי ולוודא שלא מדובר ביחסים פיקטיביים שנוצרו לצורך קבלת מעמד באופן מלאכותי".
"רבים מהזוגות אינם עוברים בהצלחה את התשאול בגלל אי דיוקים מינוריים בתשובות", מוסיף עו"ד בלאייר. "אני, שנשוי לאשתי עשר שנים, לא בטוח שהייתי עובר את התשאול בהצלחה. אני, למשל, לא זוכר מה צבע נעלי הבית שלה. מניסיוני, נשים זוכרות יותר פרטים עובדתיים ולגברים יש זיכרון יותר מופשט, אבל עם סיוע מקצועי ונכון, בהנגשה של ההליך ובהכוונה ידידותית, ניתן לצלוח גם את המשוכה הזאת. טיפלנו בהצלחה בעשרות רבות של מקרים שבהם משרד הפנים לא האמין לבני הזוג, ואנחנו הצלחנו לשכנע את הרשות בכנות כוונותיהם. אנחנו מצילים משפחות, פשוטו כמשמעו, ומונעים או מבטלים צווי גירוש אימתניים".
טעות, אדישות או רשלנות?
עו"ד בלאייר מציין כי לעתים מניעת הגירוש מתבצעת על ידי פנייה לבית המשפט, ובמקרים מסוימים משרדו מצליח לשכנע את רשות האוכלוסין בכנות הקשר עוד קודם לכן. בשני המקרים הליווי המשפטי המקצועי עשוי מאוד לסייע.
גם במקרים מורכבים מאוד משרדו של עו"ד בלאייר נותן מענה ומעטפת משפטית מקצועית. כמו למשל מקרה שאותו ליווה באחרונה: "אזרחית רוסיה הגיעה לישראל לפני כמה בשנים בעקבות נישואיה לגבר יהודי", הוא מספר. "בני הזוג הכירו, התאהבו ונישאו ברוסיה. הם תכננו לעלות לישראל יחד, אבל בשל נסיבות רפואיות האשה נאלצה להישאר ברוסיה בזמן שבעלה עלה וקיבל אזרחות ישראלית. כאשר היא כבר הגיעה לארץ, היא נשלחה למסלול התאזרחות ארוך, שיכול להימשך יותר מחמש שנים. למרבה הצער, הבעל נפטר שנים לפני שהאשה היתה זכאית לקבלת אזרחות ישראלית. היא הגיעה אליי כאשר עמדה בפני גירוש. זיהינו את השגיאה החמורה של משרד הפנים, הכנו את התיק מחדש, דרשנו מרשות האוכלוסין להכיר בטעות ולסובב את גלגלי הזמן לאחור. בסופו של דבר, הצלחנו להפוך את ההחלטה: תוך פחות משנה האישה הפכה ממצב של זרה שנדרשה לעזוב את ישראל - לאזרחית המדינה בעלת מעמד של עולה חדשה".
בעניין זה מבהיר עו"ד בלאייר כי המדינה עושה לא פעם טעויות, אך לא בהכרח בזדון. "כאן אני נכנס לתמונה ומאתר פתרונות גם במצבים חריגים, שבהם הפקידים עשו הכל לפי הכללים", הוא אומר.
דוגמה למצב חריג מסוג זה הוא נוהל הורה קשיש ובודד. משרד הפנים מאפשר לאזרח ישראלי להקנות מעמד קבע להורים, בתנאים קשיחים: על ההורה להיות בודד (רווק, אלמן או גרוש), מגיל 62 לנשים ומגיל 64 לגברים, וללא ילדים נוספים המתגוררים במדינה אחרת. אך מה קורה אם לאותו הורה יש בן או בת נוספים שאינם מתפקדים?
"טיפלתי באדם שרצה להקנות מעמד לאמו המבוגרת, למרות שיש לו אח שגר בחו"ל", מספר עו"ד בלאייר. "אבל האח הוא אלכוהוליסט מכור, שלא רק שלא עוזר לאמו, אלא אף תקף אותה וגנב ממנה כספים. נלחמתי על התיק הזה יותר מארבע שנים עד שהצלחתי לשכנע את בית המשפט שלמרות התנאי הקשיח, יש להעלות אותה לישראל ולהקנות לה מעמד".
"מכיר בדיוק כל טופס"
עו"ד בלאייר, שרואה במקצועו שליחות, התגלגל למקצוע במקרה. "רק במהלך הלימודים גיליתי את היופי בעריכת דין והתאהבתי", הוא אומר. לאחר לימודיו עבד כעוזר משפטי לשופטת בכירה בבית המשפט המחוזי בתל אביב והתמחה במשרד עורכי דין גדול. את משרדו פתח לפני 12 שנה, ומאז הוא מסייע לאזרחים זרים, בני זוג וקרובי משפחה ומייצג אותם מול משרד הפנים.
הוא עלה לישראל מרוסיה בגיל 13, ומלבד ההשכלה המשפטית יש לו גם תואר בספרות רוסית. אחד מיתרונותיו הגדולים הוא במענה שהוא נותן ללקוחות בשפה הרוסית, וכן בהבנת המנטליות וההיכרות העמוקה עם התהליכים המשפטיים במדינות זרות. "אני מכיר ויודע להנחות בדיוק מה שמו של כל טופס בכל מדינה, לאן לגשת כדי להשיגו ואיך לאמת מסמכים לפני שהם מגיעים לישראל", אומר עו"ד בלאייר. "אני כל הזמן עוקב אחר שינויים בחוק במדינות הללו, כדי לצמצם את טווח הטעות וכדי שהתהליך יהיה מהיר ויעיל ככל הניתן".
אתה בוודאי נתקל בעוולות מצד הממסד?
"כשמדובר בזרים שאינם זכאים למעמד בישראל מכוח חוק השבות, לעתים אני מזהה מגמה של חשדנות והתנגדות. גישת הרשויות קשוחה, גם במקרים שבהם אין כל צידוק להחמיר עם המבקש. כאשר מדובר בבני זוג – פעמים רבות מדי מתעורר מצד הרשות חשד לזוגיות פיקטיבית, עוד לפני שבודקים את התיק לעומק. במקרים של הורים וילדים, לעתים הפקידים חושדים בהורים שהם מנסים לנצל את מערכת הבריאות הטובה שלנו. לי יש קושי עם תפיסה ודעה קדומה שכזו. אני מבין שבכל מדינה יכול להיות ניצול לרעה של הנהלים, גם בישראל, אבל אסור להסתכל על הרוב דרך הפריזמה של חשדנות, עוינות וחוסר אמון בגלל מקרים מצערים בודדים".
לסיכום הוא אומר כי "יש מצבים שבהם מתגלה שאני מכיר את הנהלים טוב יותר מהפקידים, כמי שבקיא בפסיקה הענפה שיש בתחום. כשאני רואה שפסיקת בית המשפט לא מיושמת, אני נלחם בהחלטה. בתחום הסדרת המעמד בישראל יש לא מעט מקרים מורכבים ועצובים, אבל גם הרבה מאוד שמחה. אני זוכה לגעת בסיפורים אנושיים ולשנות לטובה חיים של אנשים".
עו"ד ארתור בלאייר
טלפון: 054-646-9080
למעבר לאתר >>
בשיתוף עו"ד ארתור בלאייר
