עולם העמותות התגייס באופן מיידי לסייע לכלל הצרכים שהתעוררו מאז 7 באוקטובר, בעיקר במקומות שבהם המדינה לא הצליחה להתארגן בזמן אמת. גם הסתדרות הפסיכולוגים בישראל (הפ"י) לקחה חלק במאמץ, על ידי מתן עזרה ראשונה נפשית במגוון מסגרות ופרויקטים. אבל כידוע לכל, אי אפשר לבסס מענים ארוכי טווח רק על התנדבות. לדברי יו"ר הסתדרות הפסיכולוגים, יורם שליאר: "ברור לכולם כי המדינה שלנו זקוקה, ובעיקר תזדקק, לטיפול נפשי קולקטיבי ואישי. במציאות של ישראל היום בתחום בריאות הנפש יש מגוון עצום של 'מטפלים' שמציעים עזרה בכל מיני שיטות עם הרבה כוונות טובות, אך לא תמיד מדובר באנשי מקצוע מוסמכים. אנחנו צריכים להיות מאוד זהירים בידי מי אנחנו מפקידים את הבריאות הנפשית שלנו, של ילדינו ויקירינו. חשוב שהציבור ידע לפנות לאנשי טיפול מוסמכים, מורשים ומקצועיים כדי לקבל מענה טיפולי מתאים ומיטבי".
על מנת לסייע בכך הסתדרות הפסיכולוגים משיקה את אינדקס הפסיכולוגים הרשמי, מאגר המרכז את כל הפסיכולוגים והפסיכולוגיות המורשים החברים בהפ"י, שמאפשר מיון שלהם לפי פרמטרים מתקדמים ומדויקים. שליאר מסביר כי האינדקס מהווה "מרחב בטוח" שבו מוצגים פסיכולוגים המוכשרים בתחומם, המאפשר למיין ולדייק לפי הצרכים של המתעניין ומציע סינונים על פי קריטריונים שונים, כגון קרבה גיאוגרפית, קהל יעד, תחום הטיפול, מגדר ועוד, שהם מהותיים עבור המטופל. כמו כן הוא מאפשר הגדרת הבעיה ומציאת סוג הטיפול המתאים, דבר העשוי לשפר את דיוק הבחירה ולהועיל למי שלא בטוח למה הוא זקוק.
האינדקס נולד כמענה להצפת השוק והרשת במגוון אנשי טיפול שאינם בהכרח מוסמכים או מורשים לטפל על פי חוק, מה שמוביל לבלבול בקרב הציבור ולבחירת טיפול לא מתאים, לא מיטבי ובמקרים קיצוניים גם מזיק. "לגעת בנפשו של אדם זו אחריות עצומה", אומר שליאר. "לכולנו מנגנוני הגנה ששומרים עלינו. בתהליך הטיפולי יש לפעמים צורך לעסוק במנגנונים בעייתיים או לא יעילים שנבנו במשך שנים רבות. המטפל צריך לדעת מה המטרה לכך וכיצד הוא מתכנן לסייע למטופל להשתמש במנגנונים מיטיבים, תוך רגישות לצרכיו הנפשיים. מטפלים חסרי הכשרה וידע עלולים לא לדעת איך לשמור על המטופל".
בעידן של הכשרות מהירות, קורסי בזק והסבות מקצועיות, שליאר עדיין מאמין בתהליך המסורתי של לימודים פורמליים והכשרה מקצועית מפוקחת, ארוכה ומעמיקה. "המסלול הארוך והמאתגר שעוברים כל פסיכולוג ופסיכולוגית במסגרת אקדמית מבטיח כי רוב הפסיכולוגים שיוסמכו בסופו יהיו ראויים לתואר שלהם. בדומה לרופאים, גם אנחנו מקבלים בסיס רחב ומעמיק של ידע בטיפול, ורק אחר כך יוצאים להתמחויות השונות: קלינית, חינוכית, התפתחותית, שיקומית, רפואית וארגונית־תעסוקתית. הדבר מאפשר לנו לאבחן בצורה יותר מדויקת ולהתאים לכל אדם ולכל בעיה את הטיפול הנכון. חשוב להגביר את המודעות. כפי שאדם חולה יפנה רק לרופא מוסמך ובעל רישיון, כך גם בעת בחירת טיפול נפשי חיוני כי המטפל יהיה מוסמך ובעל רישיון".
לא רק עניין של אופי
האם מטפל מורשה הוא בהכרח טוב יותר ממטפל אחר שלא עבר מסלול מפרך של לימודים פורמליים באקדמיה ושנות התמחות? קיימות עדויות רבות של לקוחות שעברו טיפול עם תרפיסט או קואוצ'ר, ודיווחו על חוויה חיובית. "באופן עקרוני אין לי ספק שרוב הסיכויים הם שמטפל מורשה שעבר את ההכשרה האקדמית הנדרשת יהיה בעל יכולות טיפול יותר מקצועיות ומועילות, ועל אחת כמה וכמה אם נוסיף לכך את שנות ההתמחות שהוא מחויב בהן. מובן שחלק משמעותי מהטיפול קשור גם באישיות המטפל", מדגיש שליאר. "בלימודים הפורמליים, בנוסף לידע התיאורטי והמעשי שנרכש בשנים רבות של לימוד והתמחות, מתקיים תהליך סינון המתייחס למרכיב האישיותי, דבר המגביר את הסיכוי שפסיכולוג מורשה יהיה בעל תכונות חשובות למקצוע. הדבר נכון לפסיכולוגים מכל ההתמחויות, וגם למקצועות טיפוליים מורשים אחרים כגון עובדים סוציאליים, פסיכיאטרים, קרימינולוגים קליניים ועוד".
כמי שניהל משך שנים ארוכות שירות פסיכולוגי חינוכי וגם תחנה קלינית גדולה, שליאר נתקל בפניות רבות של מטפלים שונים להתקבל לעבודה והיה ער להבדלים ביניהם. "יש מטפלים המגדירים עצמם כתרפיסטים ב-CBT, בביופידבק, ב-NLP ועוד. כל אלה אינם מקצועות אלא עיסוקים וחשוב מאוד להבחין בין 'מקצוע' ל'עיסוק' או 'טכניקה' כזו או אחרת. יש המציגים את עצמם כ'מטפלים רגשיים', דבר המעיד על עיסוק בעולם הרגש אך לא על מקצוע. השאלה הקריטית היא מהו המקצוע מתחום בריאות הנפש של אותם מטפלים, מהו הבסיס שעליו עומדים העיסוק או הטכניקה הספציפיים. חשוב לברר עם כל מטפל או מטפלת שאליהם פונים, מהו המקצוע ומה בסיס ההכשרה שלהם.
"קהילת הפסיכולוגים מאופיינת בתרבות של הדרכה, השתלמויות ולימוד מתמיד וזה חלק מה-DNA של המקצוע שלנו", הוא מסביר. "אני פסיכולוג 34 שנים ועדיין מקפיד לקחת הדרכה באופן קבוע. זה חלק מהאתיקה המקצועית שלי וזה מה ששומר על הסטנדרט שלי כמטפל". הוא מדגיש שבמערכת הציבורית המטפלים מחויבים להשתתף בהדרכות והשתלמויות, מה שמעלה את הערך המקצועי של המענים לציבור.
אחריות ציבורית
בתחום המאבק למען הפסיכולוגיה הציבורית, הפ"י הינה חלק מפורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית יחד עם התנועה למען הפסיכולוגיה הציבורית. שליאר ושותפיו מגיעים בימים אלה אל ועדות הכנסת השונות כדי למקד את הזרקור על החשיבות והדחיפות של הענקת טיפול נפשי איכותי ומקצועי לציבור. "המלחמה על בריאות הנפש תימשך הרבה שנים אחרי שיסתיימו התמרונים הצבאיים וככל שנטפל בבעיה מוקדם יותר כך ייטב", הוא אומר. "הצבא שולח לחזית את מיטב חייליו, אבל תוכנית החירום הנוכחית של משרד הבריאות לבריאות הנפש לא מציבה את מיטב המטפלים בחזית. חלק מהפתרון המוצע בתוכנית החירום לבריאות הנפש עוסק בהכנסת מטפלים עם מעט הכשרה וללא ניסיון טיפולי".
הפ"י, במסגרת פורום הארגונים, פועלת זה שנים להגדיל ולהסדיר את התקינה לפסיכולוגים מורשים בשירות הציבורי, לשפר באופן ניכר את שכרם הנמוך ואת תנאי עבודתם וכך לחולל תנועה משמעותית של פסיכולוגים מהשוק הפרטי לשוק הציבורי. עכשיו, לדברי שליאר, הנושא הזה צריך להיות בעדיפות עליונה. "המלחמה לא השאירה מקום לספק שצריך לחזק את מערכת בריאות הנפש. כמו שראינו גם בקורונה, תופעות נפשיות לא תמיד מופיעות בזמן המשבר עצמו, אלא לאחריו. מאז השבת השחורה מרכזי הפינוי הוצפו בהרבה מטפלים עם כוונות טובות, אבל לא היה צינור פיקוח רשמי ולא כולם היו בעלי ההכשרה המתאימה. זו אחריותה של המדינה לוודא מי הם האנשים שיהיו אמונים על השיקום הנפשי של עם שלם. זה נכון תמיד, אבל במיוחד בתקופה הרגישה שבה אנחנו נמצאים היום.
"אנחנו בהסתדרות הפסיכולוגים כואבים ומחבקים את משפחות הנופלים והנרצחים, מייחלים לשובם של כל החטופים הביתה בשלום במהרה ומתפללים להחלמה של כל הפצועים. שהמדינה תשכיל להשקיע לא רק בשיקום הפיזי, אלא גם בשיקום הנפשי של כולנו", הוא מסכם.
הסתדרות הפסיכולוגים בישראל
טלפון: 03-5239393
למעבר ל"אינדקס הפסיכולוגים.ות" >>
למעבר לאתר הסתדרות הפסיכולוגים בישראל >>
למעבר לעמוד הפייסבוק >>
למעבר לעמוד האינסטגרם >>
לפנייה במייל >>
בשיתוף הסתדרות הפסיכולוגים בישראל
