זיוף מסמכים, חשד למרמה, או הליך פלילי. אם בעבר כלים של זיהוי פלילי נתפסו בעיקר כחלק מעבודת המשטרה, כיום, במקרים שבהם נדרש בירור של עובדות, ניתן להיעזר במומחים פורנזיים גם באופן פרטי, לצורך בחינה מדעית של ראיות וממצאים.
אבנר רוזנגרטן, ראש המכון למדע פורנזי, צבר 19 שנות ניסיון במחלקה לזיהוי פלילי במשטרת ישראל, ולאחר פרישתו הקים את המכון למדע פורנזי. "המדע הפורנזי בוחן ראיות שמובאות בסופו של דבר לבית המשפט, והמדען הפורנזי הוא כלי תומך החלטה בפני גורמים שיפוטיים", הוא מסביר.
הצורך בבדיקה כזאת עשוי להתעורר במגוון רחב של מקרים. "התפקיד של המכון הוא לחשוף את האמת", אומר רוזנגרטן כאשר נשאל בנוגע לסיוע שהוא מספק, "אנחנו בוחנים את הראיות והממצאים באותם כלים שיש למשטרה, מבחינה מדעית כמובן, וגם בכלים נוספים שיש לנו, ומחליטים אם המשטרה צודקת בדרכה להעמיד לדין את האדם או לא צודקת".
תחום שבו לניתוח הפורנזי עשויה להיות משמעות הוא תאונות דרכים. נתונים מהרכב, סימנים בזירה, מיקום הנוסעים ואופן פעולת מערכות הבטיחות יכולים לעיתים לשנות את האופן שבו האירוע מתפרש.
רוזנגרטן מתאר מקרה שבו בדיקה מחודשת של תאונה העלתה ממצאים שונים מההנחות הראשוניות — והובילה לתמונה אחרת של נסיבות האירוע. "למשל, במקרה שבחנו אדם שנסע ברכב, התהפך פגע ברכב אחר ואשה נהרגה. האשימו אותו בין היתר בכך שהיא נסעה בלי חגורת בטיחות ועפה מהחלון האחורי, אבל גילינו שהיא הייתה חגורה בחגורת בטיחות שכשלה בזמן התאונה ועפה בכלל מחלון אחר. זה שינה לחלוטין את התמונה בבית המשפט".
בסופו של דבר, המדע הפורנזי מבקש לעשות דבר בסיסי אך משמעותי: לחזור אל הראיות, לבחון אותן באופן שיטתי ולשאול אם המסקנות שנגזרו מהן אכן עומדות במבחן המציאות. כאשר מדובר בהליך שעלול להשפיע באופן מהותי על חייו של אדם, בדיקה מקצועית נוספת יכולה להיות צעד שכדאי לפחות לשקול.
בשיתוף המכון למדע פורנזי
