אם לא הספיקה תקופת הקורונה, הגיעה מלחמת חרבות ברזל שהחזירה לנוף התעסוקתי שלנו את החל"ת. רבים, שעדיין חווים את הטראומה מאירועי הזוועה של 7 באוקטובר, קיבלו גם הודעה ממעסיקיהם, שבשל המצב הם נאלצים להוציאם לחופשה ללא תשלום.
מהי משמעות החל"ת? האם עובד רשאי לסרב? האם המעסיק רשאי להוציא לחל"ת כל עובד? על שאלות אלה וסוגיות נוספות שוחחנו עם עו"ד סשה בוגטירוב, בעלת משרד עורכי דין, מומחית בדיני עבודה, ליווי עסקים קטנים, משפט מסחרי וייפוי כוח מתמשך.
כבר בתחילת הריאיון עו"ד בוגטירוב מדגישה, כי חל"ת הוא לא גזירת גורל, ובטח תופתעו לשמוע שאם מעסיקכם מבקש להוציאכם לחל"ת, זכותכם המלאה לסרב. "חל"ת הוא מנגנון שמחייב הסכמה של שני הצדדים", היא מסבירה. "אם מסרבים, המשמעות היא שמדובר בחל"ת כפוי, ולעובד שמורה הזכות להתפטר בדין מפוטר. מנגד, המעסיק יכול לעשות שימוש בסירוב כדי לזמן את העובד לשימוע לפני פיטורים".
מהי ההמלצה הכי טובה שאת יכולה לתת לעובדים שעומדים לצאת לחל"ת?
"בראש ובראשונה, עליהם לבדוק אם היו בחל"ת בקורונה וקיבלו דמי אבטלה בארבע השנים האחרונות. במקרה כזה הם ייחשבו ל'מובטלים חוזרים'. לנתונים האלה יש השפעה משמעותית על גובה דמי האבטלה שיקבלו - רק 85 אחוז מהתעריף היומי המרבי המגיע להם. ב-9 נובמבר השנה אושר מתווה האוצר בעניין החל"ת, שמחלק שלל 'הטבות', כמו האפשרות לחל"ת רטרו, ביטול הדרישה לניצול ימי חופשה צבורים, הארכת תקופת הזכאות של מי שנחשב ל'מובטל חוזר'.
"עד המתווה, הם היו זכאים רק ל-80 אחוז מהתקופה המרבית אלמלא היו מובטלים חוזרים, ולביטול חמשת ימי ההמתנה בחודש האבטלה הראשון. אבל אם נבדוק היטב את האותיות הקטנות, נגלה, שלא מדובר באמת בביטול של אותם חמישה ימים, אלא רק דחיית הקיזוז שלהם למועד מאוחר. לאיש אין כוונה לשכוח לנו אותם, והם ינוכו לאחר ארבעה חודשי אבטלה או בפגישתנו עם לשכת התעסוקה בעתיד".
בעניין זה עו"ד בוגטירוב מוסיפה: "מי שמתלבט האם לצאת לחל"ת מתוך חשש שזה ישפיע על זכויותיו בעתיד הקרוב, אם יחליט להתפטר או אם יפוטר - חושש בצדק. זה ישפיע לרעה על זכויותיו, ובאופן די משמעותי אפילו. את החישובים האלה חובה לעשות לפני שאנחנו מסכימים או מסרבים לחל"ת. אגב, אם החל"ת הוא ביוזמת העובד, העובד אינו זכאי לדמי אבטלה".
לדבריה, דבר נוסף שעל העובדים לדעת הוא שתקופת החל"ת לא נספרת בתקופת הוותק ואין צבירה של דמי הבראה, מחלה וחופשה. "כל אלה נפסקים. אנחנו מצלמים תמונת מצב של יום היציאה לחל"ת, ולאותה תמונת מצב בדיוק אנחנו חוזרים", היא מסבירה.
הרעת תנאים בזמן מלחמה
כבר עם פרוץ המלחמה, בעלי עסקים רבים נכנסו לפאניקה. מחשש לגורל העסק שלהם וכדי להמשיך לתפקד - הם החליטו לנקוט בצעדי התייעלות, בין היתר על חשבון עובדיהם.
עו"ד בוגטירוב: "צעדי ההתייעלות כללו הפחתות בשכר ובהיקף המשרה, ביטול שעות נוספות, מעברי תפקידים וכמעט כל דבר שיעזור להם לקצץ בהוצאות. בפועל, כל החלטה מהותית כזו, שמשנה את תנאי העבודה לרעה, מחייבת שימוע, שלמרות הדעה הרווחת, לא נערך רק לפני פיטורים. אז לפני שרצים להתייעל על חשבון העובדים, יש לזמן אותם לשימוע, לקבלת התייחסותם והסכמתם. אם לא ניתנה הסכמה, והמעסיק בכל זאת בחר 'ללכת על זה', הוא חייב לקחת בחשבון שמדובר בהרעה מוחשית בתנאי העבודה, שמעניקה לעובדים זכות להתפטר בדין מפוטר. משמע: העובד יקבל את מלוא הפיצויים כולל כל זכויותיו, כאילו פוטר. אם מעסיק, במקרה כזה, לא זימן את העובד לשימוע, המחויב בהתאם לדין, הוא מסתכן בתביעות מיותרות".
באשר לעובדים שימהרו לנצל את ההזדמנות, כדי לזכות במלוא זכויותיהם כמפוטרים, מזהירה עו"ד בוגטירוב: "עובד שיגיש מכתב התפטרות, שבו יכתוב שהוא מתפטר עקב הרעת תנאים, לא יקבל דבר מלבד שחרור הקופות שלו, וגם ימצא את עצמו בתור הארוך בלשכת התעסוקה, מאחר שיידרש להמתין 90 ימים לקבלת דמי האבטלה. כדי להתפטר בדין מפוטר, העובד חייב להציף בפני המעסיק את הרעות התנאים וכוונתו להתפטר, אם אלו לא יתוקנו. אני מציעה לתת למעסיק דד ליין סביר לתקן את צעדיו. הדד ליין עבר ולא קרה דבר? התפטרות כזו תזכה את העובד בזכויותיו כמפוטר, לרבות דמי אבטלה מהיום הראשון".
האם מעסיק רשאי להוציא כל עובד לחל"ת?
"בהחלט לא. יש עובדים, שגם אם הסכימו, אי אפשר להוציאם לחל"ת, אלא רק בהיתר מיוחד. לדוגמה: נשים בהריון עם ותק של שישה חודשים, נשים בתקופה המוגנת לאחר חזרתן מחופשת לידה, עובדות בטיפולי פוריות, הורי אומנה, הורים מאמצים, הורים בהליך של פונדקאות – כל אלה חייבים בהיתר, ובתנאי שהם בעלי ותק של שישה חודשים. בנוסף, אי אפשר להוציא לחל"ת עובד שנמצא בחופשת מחלה אם יש לו ימי מחלה צבורים ללא הסכמתו".
עם מתווה חל"ת "משופר" מצד אחד, ותוכנית פיצוי משודרגת לעסקים מצד שני, מה יעשו המעסיקים?
"ב-9 בנובמבר השנה, אחרי תקופת המתנה ארוכה ומורטת עצבים, חודש לאחר תחילת המלחמה ובמועד תשלום המשכורות, אושרה התוכנית לסיוע כלכלי שקבעה את תנאי החל"ת במלחמה, הרחיבה את מעגל הזכאים, שיפרה את התנאים, וגולת הכותרת – אישרה חל"ת רטרו החל מ-7 בנובמבר השנה. התוכנית גם קבעה מתווה פיצויים לעסקים, שחוו ירידה בהכנסות בעקבות המלחמה. חלק מהפיצוי נועד לפצות מעסיקים על הוצאות שכר, כשהנוסחה היא: גובה הוצאות שכר כפול גובה ירידה בהכנסות כפול 75 אחוז שווה לפיצוי".
עו"ד בוגטירוב מתייחסת גם לתוכנית לסיוע כלכלי, ומסבירה כי היא מציבה בפני המעסיקים דילמה קשה. "הם בוודאי יתחבטו בשאלה מה כדאי לעשות, האם לשחרר עובדים לחל"ת ולהסתכן בקושי לגייס אותם מאוחר יותר? שכן הקורונה הוכיחה, שעובדים רבים שהוצאו לחל"ת, לא חזרו ממנו ובחרו לשנות כיוון, והמעסיקים נותרו בלי עובדים; או שאולי הם יעדיפו דווקא לשמר אותם בעבודה, ולספוג את החלק שעבורו לא יפוצו. אגב, יש מקרים, שכדאי למעסיק להחזיר עובד גם למקום עבודה לא פעיל במקום להוציאו לחל"ת".
טוב, זה דורש הסבר.
"ניקח עובדת בפיצרייה באשדוד, שנמצאת באזור שבו העסקים זכאים לפיצוי מלא בהתאם למתווה. אם היא תצא לחל"ת, זכאותה לדמי אבטלה תהיה נמוכה מהשכר המלא שנהגה לקבל מהמעסיק. לכן, ייתכן שבמקום להפסיד כסף בחל"ת, המעסיק שלה יכול לקבל שיפוי מלא עבור השכר שהיה משלם לה, אלמלא הייתה בחל"ת. לכן, כדאי לשקול לחזור למקום עבודה לא פעיל, והכל בשיתוף פעולה עם המעסיק והביטוח הלאומי. את החל"ת אפשר להפסיק בכל עת, ואין חובה לסיים את התקופה שקבע המעסיק".
חל"ת חייב להיות מוגבל בזמן
לדברי עו"ד בוגטירוב, חל"ת חייב להיות מוגבל בזמן, והיא מסבירה: "בהתאם לפסיקה, אם המעסיק לא הגביל את החל"ת בזמן, המצב שקול לפיטורים. בתום החל"ת, המעסיק חייב לפנות לעובד ולעדכן אם הוא מחזיר אותו לעבודה או שהחליט להאריך את החל"ת. בהחזרה לעבודה, המעסיק חייב להחזיר את העובד לתפקידו האחרון, ובאותם התנאים. אם מכל מיני אילוצים התנאים שונים, חייבים לערוך לעובד שימוע".
האם מותר לפטר עובד בזמן המלחמה?
"לחלוטין כן, אם כי יש עובדים מוגנים מפיטורים. למשל, עובדים שנעדרו מהעבודה לצורך השגחה על ילדיהם (מתחת לגיל 14) או ילדים עם צרכים מיוחדים (מתחת לגיל 21). אם יש מסגרות עבור הילדים בעבודה, ההגבלה לא חלה על המעסיק. בכל מקרה, ההגנה מפני פיטורים היא עבור הורה אחד, גם אם שניהם נשארו בבית. חל גם איסור על פיטורי עובדים שלא הגיעו לעבודתם בגלל הנחיות פיקוד העורף. כמו כן, אסור לפטר עובדים שגויסו למילואים לתקופה העולה על יומיים".
עו"ד בוגטירוב מוסיפה, כי לאחרונה, הוגשה הצעת חוק חדשה, לפיה האיסור על פיטורים יחול גם על עובד שנעדר מהעבודה אם הוא פונה ממקום מגוריו; עובד שהוא הורה או בן זוג של נעדר, שבוי או חטוף. וגם, עובד שהוא בנו או אחיו של נעדר, שבוי או חטוף, בתנאי שהוא הגורם העיקרי והבלעדי שנאלץ להיעדר בנסיבות אלו. כלומר, רק בן משפחה אחד, בנוסף להורה או בן הזוג, ייהנה מההגנה.
מאז הוסמכה לעורכת דין לפני יותר מעשור, הספיקה עו"ד בוגטירוב לייצג גופים גדולים כמו שירותי בריאות כללית ועסקים בתחום המלונאות, הדפוס, החינוך והטקסטיל. בתחום דיני העבודה היא מתמחה זה כשבע שנים, ובשנתיים האחרונות היא עושה זאת מהמשרד העצמאי שפתחה.
עו"ד בוגטירוב בקיאה בדיני העבודה על בוריים, מקפידה להיות עם היד על הדופק ולהתעדכן כל העת בהוראות השעה ובמתווים השונים. בעברה נהגה לייצג לרוב מעסיקים מהגופים הגדולים במשק הישראלי, כשעם השנים החלה לייצג גם עובדים. היכרותה עם שני צדי המתרס מהווה עבורה יתרון משמעותי בבואה לייצג את לקוחותיה.
עו"ד סשה בוגטירוב
למעבר לאתר >>
ליצירת קשר >>
למעבר לעמוד האינסטגרם >>
למעבר לעמוד הטיקטוק >>
למעבר לעמוד הפייסבוק >>
בשיתוף עו"ד סשה בוגטירוב
