"כשמדובר בנזק משמעותי שנגרם לקבוצה גדולה של אנשים, בעוד הנזק הפרטני של כל אחד מיחידי הקבוצה הוא קטן באופן כזה שתביעה פרסונלית אינה כדאית - מומלץ להגיש תביעה ייצוגית", מסביר עו"ד ערן לב, מהמובילים בתחום התביעות הייצוגיות.
עו"ד לב הוא המייסד והבעלים של משרד בוטיק ותיק העוסק בין היתר בייצוג בתחום המשפט המסחרי ודיני התחרות (או בשמם המוכר הקודם - דיני הגבלים עסקיים). בנוסף, הוא עוסק בניהול תיקים מורכבים כנגד הגופים הגדולים במשק. הוא מתמחה גם בליטיגציה בתחומי המשפט האזרחי-מסחרי, כמו גם במשפט מנהלי, הגבלים עסקיים, תכנון ובנייה, הגנת הסביבה ודיני תקשורת.
את נושא דיני התחרות למד עורך דין לב בבריסל- בירת האיחוד האירופי, במסגרת תוכנית מיוחדת ללימודי תואר שני. לאחר סיום הלימודים והתמחות בנציבות האיחוד האירופי פרסם ספר "מבוא למשפט הקהילה האירופית", העוסק, בין היתר, בדיני תחרות.
לדבריו, חלק הולך ומתפתח בתחום התביעות הייצוגיות הוא דיני התחרות - אחד התחומים המורכבים בעולם המשפט, המשלב דיני חוזים, דיני נזיקין ובכלל את עולם המשפט עם עולם הכלכלה. כך, לעתים קרובות נדרשת עדות של מומחים כלכליים שיגדירו את השוק הרלוונטי ויצביעו על קשיי החדירה של גופים חדשים לשוק.
מי קובע את המחיר?
אחת מפסיקות הדגל שניתנו במסגרת תביעות ייצוגיות בתחום דיני התחרות ניתנה במסגרת תביעה ייצוגית בסכום של מאות מיליוני שקלים, שהוגשה נגד חמש יבואניות של נעלי נוחות, בטענה כי הן אוכפות מחירים אחידים על הקמעונאים המפיצים את מוצריהן. "ייצגתי את אחת הנתבעות - חברת פלייפוט. משימתי העיקרית היתה להפריך את הטענה שלפיה פלייפוט אכפה על הקמעונאים שהפיצו את מוצריה - למכור במחיר שהוכתב על ידה", מספר עו״ד לב ומדגיש כי במקרה הזה התקבלה טענתו כי לתובעת לא עמדה עילת תביעה אישית. זאת משום שהיא רכשה את הנעליים מחנות שהחזיקה אותן בקונסיגנציה, כך שלמעשה הן נרכשו ישירות מפלייפוט ולא מהקמעונאי. "הוכחנו כי פלייפוט התבלטה ביחס לשאר הנתבעות בכך שבמקרה שלה אף לא התקיים מחיר מומלץ וכי הקמעונאים הם אלה ששלטו באופן מוחלט בקביעת המחיר. למעשה הוכח כי פלייפוט לא רק שלא אכפה את המחירים אלא שהם נקבעו באופן בלעדי על ידי הקמעונאים. התובעים אף כשלו בהגדרת השוק הרלוונטי, שהוא אחד התנאים החשובים בהוכחת קיומו של הסדר כובל".
מהם הנושאים המרכזיים לגביהם מוגשות כיום תביעות ייצוגיות?
"החוק קובע רשימה סגורה של עילות בגינן ניתן להגיש תביעה ייצוגית. העילה הכי נפוצה שייכת לתחום דיני הצרכנות, בשל היותה קלה להוכחה ועוסקת בתחום יומיומי ושכיח. נושא נוסף שבו אני עוסק הוא תביעות מכוח חוק איסור האפליה. עם זאת, התביעות המורכבות ביותר עוסקות בדיני תחרות או בתחום של ניירות ערך".
תחום נוסף שבו עוסק עו"ד לב הוא סימון מוצרים. במסגרת עיסוק זה הוא מייצג גופים שנתבעו בתביעות ייצוגיות על אי פרסום אזהרות רגולטוריות בעניין אופי המוצר, ומנגד הוא ייצג תובעים בתביעות ייצוגיות נגד יצרניות מזון לבעלי חיים, בטענה שהציגו תוויות מוטעות.
האם בתחום דיני תחרות האכיפה ברובה היא שלטונית או פרטית?
״מרבית האכיפה של דיני התחרות בישראל, ולמעשה גם של תחומים כלכליים אחרים, הכפופים לרגולציה, כדוגמת ניירות ערך - היא עדיין פרטית, ונעשית ללא מעורבות כלשהי של רשות התחרות. ישנם שני סוגים של אכיפה פרטית: הסוג הראשון הוא תובענות ייצוגיות, המוגשות בדרך כלל על ידי הצרכן הסופי; והסוג השני הוא תביעות אזרחיות רגילות, המוגשות על ידי מי שהיה צד להסדר כובל ותובע סעד הצהרתי או מניעתי, שמשמעותו בטלות ההסדר הכובל בגלל אי חוקיותו. במקרים מסוימים ניתן לתבוע במסגרת זו גם פיצוי כספי על הנזק שנגרם כתוצאה מההתקשרות בהסדר כובל, כדוגמת הסדרי בלעדיות ארוכי טווח".
בעניין זה מצביע עו"ד לב על פסק דין שאישר הסדר פשרה בתביעה שהגיש בשם תחנת דלק נגד אחת מחברות הדלק הוותיקות, כדוגמה לטיפול משפטי בהסדרים כובלים ארוכי טווח. "בעקבות תביעה שהוגשה באמצעותי, במטרה לבטל את הסכם הבלעדיות ולשחרר את התחנה מחכירת המשנה של חברת הדלק, הצלחנו לאחר התדיינות משפטית מורכבת להגיע לפשרה שתאפשר לתחנה לפעול בתנאים של שוק חופשי", מספר עו"ד לב, שייצג מספר תחנות דלק שהיו כבולות בהסדרי בלעדיות של עשרות שנים לחברות התדלוק הוותיקות.
דוגמה נוספת לתביעה אזרחית רגילה מתחום דיני והתחרות עליה מצביע עו"ד לב היא המקרה של מתחרה פונטציאלי שנפגע מהגבל עסקי שגרם לדחיקתו מהשוק. "מדובר, למשל, ברשת שיווק המחרימה מוצרים של יצרנים או יבואנים שאינם נכנעים לתכתיביה, או מציגה את מוצריהם באופן שאינו בולט, לעתים קרובות לטובת מתחרה אחר", הוא מסביר.
"דוגמה לכך היא תיק שבמסגרתו ייצגתי רשת בתי קולנוע קטנה. יבואני הסרטים מנעו ממנה להקרין סרטים רבי תפוצה. תביעה זו הגיעה לבוררות ולפשרה".
המועצה, המחצבה והגיאולוג
עו"ד לב, שעוסק גם בתחום התשתיות, ייצג במקרה אחר את המועצה האזורית גלבוע בעתירה נגד רשות מקרקעי ישראל. מדובר במאבק של רשות מקומית נגד הקמת מחצבה, בטענה כי פעילות החציבה בהיקף שנקבע במכרז המקורי היתה עלולה להוביל לסיכון תברואתי ומטרד לאורח חייהם של תושבי המועצה האזורית. במקרה זה קיבל בית המשפט העליון את ערעור המועצה שיוצגה על ידי עו״ד לב, והורה על ביטול המכרז להקצאת שטחי החציבה באופן שצמצם באופן ניכר את היקף החציבה.
במקרה אחר ייצג עו״ד לב גיאולוג בכיר ומוכר בשורת תביעות נגד אחד מגדולי הטייקונים בישראל. מדובר היה בשתי תביעות לקבלת דמי ייזום בגין הקמת מחצבה. הטייקון התכחש להסכם שנעשה בעל פה ואף הגיש תביעה נגד הגיאולוג, שמעון גילר, בטענה שנגרמו לו נזקים בעקבות פעילות המחצבה. בסופו של דבר התקבלו שתי תביעותיו של גילר ונפסקו לו דמי ייזום בשווי מצטבר של מיליוני שקלים, ואילו תביעת הטייקון נדחתה.
ההישגים המשפטיים שצבר המשרד לאורך השנים כוללים גם הגנה על אוכלוסיות מוחלשות. דוגמה לכך היא תביעה ייצוגית שהגיש עו״ד לב בשם אזרח ותיק והמתנהלת בימים אלה נגד חברת ביטוח שלא אפשרה לבני 70 ומעלה לרכוש ביטוח נסיעות לחו"ל באמצעות האינטרנט ואף יצרה מצג על פיו בני קבוצת גיל זאת מנועים מרכישת השירות.
עו"ד ערן לב
טלפון: 03-6964139
למעבר לאתר >>
טלפון נייד: 054-4626939
בשיתוף עו"ד ערן לב
