היכולת לנבא הצלחה היא תמיד עניין חמקמק. ובכל זאת, הניסיון שנצבר בתעשייה מעלה תובנות חשובות ביחס למה שהאקדמיה צריכה להנחיל - והניסיון שנצבר באקדמיה מעלה תובנות על התיכון ואחורנית עד לגיל הרך. לאורך הסדרה שלנו כבר הבנו שבעוד שהעולם שבחוץ השתנה ללא היכר, הרי שהרצף החינוכי, מהגן ועד התואר, נותר פחות או יותר באותה המתכונת. כדי להישאר רלוונטיים - כמעצמה טכנולוגית, כחברה, כפרטים שנכנסים לשוק העבודה - זה הזמן להתעורר.
ואמר את זה יפה החתול צ'שייר לאליס בארץ הפלאות: אם לא יודעים לאן רוצים להגיע, זה לא ממש משנה באיזו דרך הולכים, ובכן ב"לאן רוצים"?
"במשך שנים האקדמיה פעלה באותה הצורה, אבל גם התעשייה וגם הנוער השתנו", אומר אלון ברנע, סגן נשיא לפיתוח של אפקה - המכללה האקדמית להנדסה בתל-אביב. "הבנו שכדי להתאים את ה'בוגרים' המהנדסים לצורכי התעשייה ולציידם בכלים הנדרשים להצלחה, גם תהליך חינוך המהנדסים\סטודנטים צריך להשתנות. וכמו בכל תהליך פיתוח בהייטק, גם בלימודים חייבים להגדיר תחילה את התוצר הסופי - דמות הבוגר\מהנדס הרצויה, ולקחת עליה אחריות.
יצאנו למסע שכלל סיעור מוחות מתמשך עם התעשייה בניסיון להבין ולדייק את צורכיה. בוצעו מיפוי וסקר דרישות בקרב יותר ממאה חברות מוטות טכנולוגיה מכל סדר גודל, מעבר על מחקרים של מקינזי ואחרים וביקורים במוסדות אקדמיים מובילים בעולם שהחלו לעשות את זה קודם. מקור מצוין להשראה היה התהליך שהוביל ABET, גוף האקרדיטציה המרכזי של ההשכלה הגבוהה להנדסה בארצות-הברית. גם שם, ביוזמת התעשייה דווקא, עמדו על הפער ההולך וגדל בין המצוי לרצוי במעבר לשוק התעסוקה, והתברר שמיומנויות (Skills), ולא פערי ידע, נמצאות בראש רשימת הצרכים והחוסרים.
בגיבוי הלקחים והנתונים התיישבה הנהלת אפקה ושרטטה את "דמות הבוגר" לדמות המהנדס/ת הבוגר/ת - תמהיל של ידע הנדסי ומדעי, מיומנויות וערכים. על סמך דמות הבוגר התחלנו תהליך פנימי של מיפוי ושינוי, כשהתובנות ממימוש תהליך השינוי הביאו לגיבוש "מתווה אפקה" שהפך למפת תהליך השינוי שבו אלמנט קריטי, והמכנה המשותף לכל הוא הגישה והשילוב של חינוך ל-STEM.
כשמתמטיקה פוגשת מוזיקה
"בחינוך ל-STEM - ראשי התיבות של מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה - יש שתי מגמות חשובות", מסביר ברנע. "ראשית, ברור שהמקצועות הללו לא הולכים להיעלם. גם אם ה-AI יחליף את היד העובדת ואת המוח האנושי ביותר ויותר משימות, עדיין נצטרך לפצח, לתכנן, להמציא ולהבחין בין עיקר לטפל. שנית, מתברר ש-STEM כצורת מחשבה רלוונטי גם למי שמבקש להתפתח למקצועות שאינם STEM-ים מובהקים. יש המון הסללה וחשש, הרבה חבר'ה צעירים נרתעים ממדעים. אבל בגישה וההנגשה הנכונה, ורצוי כבר בבית הספר היסודי, אפשר להסתכל על זה לגמרי אחרת".
כדוגמה לחיבור בין הנדסה לתחום שעל פניו רחוק ממנה, הוא מספר על האקתון משותף לאפקה ולבית הספר למוזיקה רימון – ואומר שמי שמתחבר ליצירה, להרמוניה מוזיקלית, יגלה שהטכנולוגיה עושה שם קסמים. "אפשר וכדאי לחשוף ילד או ילדה שאוהבים ספורט לנפלאות הספורט-טק. כך גם נפתח אצלם חשיבה אנליטית וגם נשאיר להם דלתות פתוחות לעתיד".
והנה עוד פרט מעניין שגילו באפקה: מתברר שהמנבא היחיד הטוב ביותר להצלחה בלימודי הנדסה במכללת אפקה הוא מתמטיקה ברמת 5 יח"ל, כמעט ללא קשר לציון בבחינת הבגרות (מ-70 ומעלה). ברנע: "האקס-פקטור הוא עצם ההתמודדות במשך שנים עם אתגרי החשיבה המתמטית, וזה בדיוק העניין: STEM הוא דפוס מחשבה שרלוונטי בכל תחום ומקצוע. בטח כשלפי המודלים, 65% מתלמידי כיתה א' כיום יעבדו במקצוע שעדיין לא קיים. אין לנו מושג איך העולם שלהם הולך להיראות, אבל זו האחריות שלנו לפתח אצלם מיומנויות חיוניות כדי להכין אותם למה שלא יבוא. וחלק מזה זה לאמן את שריר ה-STEM מגיל צעיר".
ציר פדגוגי, ציר מנטלי
מוהנא פארס, סמנכ"ל וראש מינהל חינוך טכנולוגי במשרד החינוך, מוסיף ממד חשוב ל-STEM: "אלו לא ארבע אותיות שמייצגות ארבעה מקצועות מנותקים זה מזה, אלא משתלבים זה בזה. מולטי-דיסציפלינריות, בשפת האקדמיה. כאלה הם רוב פרויקטי הפיתוח כיום".
כהכנה לעולם שכזה, ומתוך התנסות חווייתית, משרד החינוך השיק את תוכנית ג'אם טק. "אנחנו מערבבים צוותים ממספר מגמות טכנולוגיות בעבודה על פרויקט משותף, למשל: רחפן שיעביר מזון ממקום למקום. בשביל תוצר כזה נדרש תוכן ממדעי המחשב, מתחום ה-AI, מהפיזיקה, המתמטיקה, המיומנויות ההנדסיות וכמובן מעולם העיצוב". תוכניות רב-תחומיות דומות מתקיימות גם בכיתות הנמוכות.
את העבודה מחלק פארס לשני צירים: הציר הפדגוגי, שקשור בבניית תוכניות לימוד ותשתיות, בהכשרת מנהלים ומורים איכותיים, בהבאת מנטורים וכדומה; והציר מנטלי, שנוגע בעבודה עם התלמידות והתלמידים עצמם. איך לגרום להם להבין שהם יכולים, ולא משנה מאיזה רקע הם מגיעים ואיפה הם מתגוררים. "היכן שיש בני אדם יש פוטנציאל", הוא חוזר ואומר. "אז נכון, אנחנו לא רואים הרבה נציגים מהפריפריה ב-8200, אבל צריך ללכת אחורה כדי לשנות את זה. לדאוג למנהלים ולמורים מעולים, לטעת בקרב התלמידים תחושת אחריות ומסוגלות, ולהנגיש להם בדרכים יצירתיות את מקצועות ה-STEM (יחד עם שליטה באנגלית, נושא בעייתי כיום וקריטי לא פחות). כי STEM זה לא רק, ואפילו לא בעיקר ידע - זה הרבה מיומנויות".
מתוך הניסיון שצבר בחינוך מכיתה א' עד י"ד, עם מהפכה של ממש בקרב העדה הדרוזית, פארס רואה בחינוך ל-STEM גם כלי חברתי ולאומי ראשון במעלה: "STEM הוא לא רק לעשירים, לא רק לתושבי המרכז, לא רק לבּנים. זה לכולם".
לימודי הנדסה באפקה- למידע נוסף >>
בשיתוף אפקה - המכללה האקדמית להנדסה בתל-אביב
