על פי הפסיקה המשק אינו חלק מהעיזבון ולכן כל זמן שהזכויות הן של בר רשות, הורשתן מתבצעת בהתאם להוראות הסכם המשבצת שבין האגודה ובין רשות מקרקעי ישראל. מדובר בהוראות מיוחדות הקובעות כי עם פטירת אחד מבעלי הזכויות בנחלה, עובר חלקו לבן או בת הזוג שנותרו בחיים לבדם. ומה עם הילדים? לאחר פטירת כל בעלי הנחלה יעבור המשק לבן הממשיך, ככל שנקבע על ידי ההורים. במידה שלא ואם אין צוואה, יעבור המשק לאחד מהם בהתאם להוראות סעיף 114 לחוק הירושה. זאת משום שהזכויות במשק אינן ניתנות לרישום על שם כל הילדים. כך, בהעדר חשיבה והסדרה מראש של ירושת המשק החקלאי , עלולים החוק והתקנות להוביל לסכסוכים מאוד מורכבים בין בני המשפחה שנותרים. ״מצב זה גורם לא פעם לפיצול של המשפחה, כשכל אחד בטוח שהאמת נמצאת אצלו ורק הוא יודע מה באמת התכוון הנפטר לעשות ברכושו״ , מסביר עו"ד אלי סלהוב, מייסד ומנכ״ל שותף של תמיר יחיא את אלי סלהוב - משרד עורכי דין ונוטריון.
האם מדובר בתופעה נפוצה?
"לצערנו כן. מעבר לוויכוח הכספי הישיר, קיים גם אלמנט ריגשי שרואה בחלוקה של רכוש המנוח כביטוי ליחסו לבני המשפחה, העדפותיו ואמירה עקרונית מסכמת ביחס ליחס המגיע לכל אחד ואחד מבני המשפחה. יחד עם זאת, לא מדובר בגזרת גורל, וגם כאשר אין צוואה מסודרת או מסמך חוקי, בני המשפחה הנותרים לא חייבים להיגרר להליכים משפטיים מתישים וקשים, כאשר ההורים נפטרים".
כיצד אתם מצליחים לתת את מענה מקצועי בתוך הכאוס הרגשי המלווה לתהליך?
"בראש ובראשונה, וכל עוד ההורים בחיים, אנחנו מנסים להסדיר את הנושא, בין אם מדובר בדירה, כסף או כל רכוש, ובוודאי ביחס לבעלי משקים. המסר שלנו הוא שאם יש דבר ודאי בעולם הזה הרי הוא שאף אחד לא יחיה לנצח, ולכן כל אדם צריך להידרש לשאלת חלוקת רכושו לא רק בערוב ימיו, אלא דווקא עוד בשעה שהוא במלוא אונו, כשאינו נתון להשפעה וצלילותו אינה מוטלת בספק. חשוב לציין כי גם במקרים בהם נערכה צוואה שלא מביאה בחשבון את מכלול הנתונים והעובדות, או במקרים שבהם לא נערכה צוואה כלל, ניתן עדיין להסדיר בדרכי נועם את חלוקת העזבון. זאת במסגרת ׳הסכם חלוקת עזבון׳ - מסמך בעל חשיבות רבה, מבחינת התוכן והעיתוי בו הוא נעשה. כך ניתן למנוע תשלומי מיסים גבוהים ביותר ולאפשר חלוקת נכסי העזבון ורישומם על שם היורשים שלא על פי הוראות הצוואה, במידה והסכם חלוקת העזבון אכן נעשה מיד לאחר פטירת המוריש וטרם חלוקת העיזבון״.
ירושה על פי דין או צוואה
עו"ד סלהוב מסביר כי העיקרון הוא שלאחר הפטירה העזבון יחולק בהתאם לרצון הנפטר. כך, אם המנוח לא הותיר אחריו צוואה, החלוקה תעשה בהתאם להוראות החוק (ירושה על פי דין) שבאופן עקרוני מחלק את הרכוש תוך התחשבות במידת הקרבה למנוח. 'שיטת הפרנטלות' מתעדפת קרובים מדרגה ראשונה, בדרך כלל בני זוג וילדים, ולאחר מכן קרובים מדרגה שניה, כדוגמת אחים. ועדיין, לא פעם השיטה אינה משקפת את רצון המצווה ולשם כך נועדה הצוואה.
״חשוב להבין כי צוואה היא הביטוי הספציפי של רצון המצווה, ולכן גוברת על הוראות החוק. בהינתן שהיא אכן נערכה כדין והוראותיה אינן בלתי חוקיות, היא תקבל תוקף ותחייב כלפי כל העולם", הוא מסביר ואומר כי בבואו לערוך צוואה, צריך בעל המשק להתייחס לכל הנתונים הרלוונטיים. דוגמה לכך היא כאשר אחד הילדים מתגורר במשק. במקרה זה נשאלת השאלה האם עליו לפנות את ביתו עם פטירת ההורים, או שדווקא יהיה זכאי להמשיך ולהתגורר במשק לכל ימי חייו או לתקופה נוספת?
סוגיה נוספת הדורשת התייחסות היא האם נכון לתת זכות קדימה לרכוש את כל המשק, כשאחד הילדים עובד או שותף בפעילות חקלאית במתחם? ואם כן, באיזה סכום עליו לפצות את אחיו? שאלה נוספת שעולה היא מהו שווי הפעילות החקלאית במשק? במיוחד כשנערכת במשק פעילות חקלאית משמעותית כגון לולים, רפת, מטעים, ייצור חשמל על גבי גגות ועוד. עו"ד סלהוב מדגיש ואומר כי רק מי שבקי בתחום יכול לעשות שימוש במגוון כלים שימנעו מחלוקת ויאפשרו חלוקה הוגנת של המשק: "זה בדיוק מה שאנחנו עושים".
מקדימים תרופה למכה
משרד עורכי דין ונוטריון תמיר יחיא את אלי סלהוב מונה 8 עורכי דין ותיקים ומנוסים, ומקיים שיתוף פעולה עם רו"ח אפרת יחיא, יוצאת רשות המיסים. בנוסף עוסקת החברה בייצוג בבתי משפט בתחומים המדוברים, באופן שמסייע להבין ולדעת כיצד למנוע הליכים משפטיים מבעוד מועד.
על מנת להמחיש מציין עו"ד סלהוב מספר הליכים משפטיים בהם מטפל המשרד כיום, הממחישים את הצורך בקבלת ייעוץ משפטי מקצועי ממשרד עורכי דין שבו מומחים למיסים, למושבים, דיני הירושה ועוד. הראשון עוסק במחלוקת בין ילדי המנוח ובין אלמנתו (אשתו השנייה שאינה אמם), בשאלה למי שייך המשק: האם לבת הזוג או לבנו של המנוח, כפי שנקבע בצוואתו? נושאים נוספים עוסקים במחלוקת בין ילדי המנוח ובין אשתו השנייה כשהמנוח לא הותיר צוואה; מחלוקת בין יורשי המנוח על פי צוואתו ובין ילדיו ונכדיו המתגוררים במשק; בדינה של צוואה שנחתמה בבית החולים כאשר המנוח היה מאושפז; ביטול מינוי בן ממשיך ובאילו תנאים; טיפול במחלוקת ביחס לזכות פיצול מגרש מהנחלה שניתנה לאחד הילדים; ועוד.
"ניתן למצוא מענה במספר אפיקים, גם אם לא נחתמה צוואה כחוק", הוא מדגיש שוב ונותן כדוגמה את העובדה שרשות מקרקעי ישראל מאפשרת פיצול של הנכס או שניים מהנחלה, ורישומם על שם צד ג'. "כך גם בקביעת מנגנון הוגן של פיצוי יתר האחים, באופן שיוכלו לקבל לידיהם פיצוי בגובה הסכום שהיו מקבלים אילו נמכר המשק לצד ג' (פיצוי לפי שווי נטו)".
הוא מוסיף כי במידה שמעוניינים לאפשר ליותר מילד אחד לרכוש את הזכויות בנחלה, יש לקבוע בצוואה את המנגנון לביצוע התהליך, וממליץ לשתף את הילדים בהליך עריכת הצוואה בשקיפות מלאה, על מנת להקדים תרופה למכה וכדי לאפשר להם להביע את עמדתם.
משרד עו"ד ונוטריון תמיר יחיא את אלי סלהוב
טלפון: 072-393-8588
למעבר לאתר >>
למעבר לעמוד הפייסבוק >>
בשיתוף משרד עו"ד ונוטריון תמיר יחיא את אלי סלהוב
