באוגוסט 2021 נכנס לתוקפו השינוי בחקיקה הגרמנית הרלוונטית לקבלת אזרחות גרמנית. שינוי זה הרחיב את ההזדמנויות עבור מי שמבקש דרכון גרמני. עו"ד קטי אלמליח צברה ידע וניסיון רבים בתחום האזרחות הגרמנית, וליוותה רבים בתהליך המורכב, באמצעות המיומנויות שצוות משרדה צבר במשך השנים. "עד לפני כשנתיים התאפשר רק לצאצאים של אזרחי גרמניה להגיש בקשה לאזרחות", היא מסבירה. "בעבר פנו אלינו ישראלים שסיפרו, למשל, שהסבתא דיברה גרמנית וידעו לומר שהיא גרה בגרמניה כל חייה; אבל כשבדקנו את המסמכים נמצא שהיתה לה אזרחות פולנית ולכן לא התאפשר לצאציה לקבל אזרחות גרמנית. הרבה מאנשים אלה מכנים את עצמם כ"אוסטיודן" (OSTJUDEN). היום השינוי בחוק מרחיב את שדה הקריטריונים, ונוצר מתוך הבנה שתחת השלטון הגרמני חיו בשנות השלושים של המאה הקודמת גם תושבים יהודים (ובכללם אוסטיודן) שלא היו אזרחים גרמנים". בהמשך, אלמלא המשטר הנאצי והרדיפות אחר יהודי גרמניה בשנות השלושים, אנשים אלה היו מתאזרחים בגרמניה וצאצאיהם היו היום אזרחי גרמניה. לכן, בגרמניה של היום, מאז השינוי בחקיקה, גם צאצאי אנשים אלה זכאים לקבל אזרחות גרמנית.
משרדה של עו"ד אלמליח מוביל בתחום המסחר והמשפט הבינלאומי, בדגש על גרמניה ומדינות דוברות גרמנית. למשרד מספר סניפים בארץ וכן בציריך ובמינכן. ההתמחות בדין הגרמני הובילה לכך שבמשרד פועלת זה יותר מעשור מחלקה שעוסקת באזרחות גרמנית בלבד, המקיימת ערוץ קשר ישיר עם הגופים הממשלתיים בגרמניה. עורכות הדין שמובילות את המחלקה בקיאות בכל רזי ההליך ומתנהלות מול שלטונות גרמניה בשפה הגרמנית.
הדרך לקצה החוט
בשנים האחרונות מוצפת עו"ד אלמליח בפניות של מי שמבקשים אזרחות גרמנית ונתקלים במהמורות. לדבריה, התיקון מוביל להרחבת סל האפשרויות שיאפשר את תחילת התהליך לקבלת אזרחות. "נקודת המוצא מסתכמת כיום בהמצאת מסמך שהסבא או הסבתא חיו בגרמניה בתקופה שלפני עליית השלטון הנאצי", היא אומרת. "יש הרבה מאוד דרכים לעשות זאת. למשל, לפני קום מדינת ישראל, העולים שנקלטו באופן חוקי קיבלו מסמך שמציין בין היתר את המדינה שממנה עלו. זו יכולה להיות אסמכתה מספקת לצורך אישור האזרחות הגרמנית. יש דרכים נוספות למצוא את קצה החוט, שמצביע על כך שהסבא או הסבתא חיו בגרמניה – למשל, מסמך שמעיד שלמדו במסגרת חינוכית, שילמו מסים לרשויות וכן הלאה".
היא מוסיפה כי ישנה גם רשימה של ערים שבשנות השלושים היו בשליטת גרמניה ומאוחר יותר עברו לריבונותן של מדינות אחרות. למרות זאת, מאז השינוי בחקיקה הגרמנית, גם צאצאי מי שחיו באותן הערים זכאים לאזרחות גרמנית. "לדוגמה צ'כיה, דנסיק, ברסלו, למברג (לבוב) וקנינגסברג (היום קלינינגרד ברוסיה) הן חלק מהערים שנכללות ברשימה", מסבירה עו"ד אלמליח. "תשומת לבם של הצאצאים צריכה להתעורר לאור העובדה שהסבא או הסבתא דוברים גרמנית, ומספרים שגרו בעיר שבה בסביבתם דיברו גרמנית, גם אם היא לא היתה בשטחי גרמניה".
הניסיון של המחלקה הייעודית במשרדה של עו"ד אלמליח מאפשר לערוך בירור מהיר, ולזהות כבר בשלב ההתחלתי עד כמה גבוהים הסיכויים לקבלת אזרחות. "התהליך מול גרמניה שונה ממדינות אחרות ומבוסס על מסמכים מאוד מסוימים", היא אומרת. "למבקשי האזרחות זה מהותי לדעת זאת מלכתחילה, במיוחד לאור העובדה שמדובר בתהליך שעשוי להימשך כשנתיים, ואת זה אני אומרת בהערכה זהירה. מאז שנעשה התיקון לחוקיקת האזרחות, מוגשות למשרד המוסמך בגרמניה מדי חודש כ–500 בקשות".
קטי אלימלח
טלפון: 03-618-9995
למעבר לאתר >>
בשיתוף משרד עורכי דין קטי אלימלח
