כפי שלכל אדם אופי משלו, כך גם כשמדובר במבנים ובבתים. עיצובם וגיבושם משפיעים לא רק על המרחב כולו, אלא על כל אישה ואיש בנפרד שהתבוננות בבניין שבו התגוררו או שאליו מתכוונים לעבור בהכרח מעירה בהם רגש.
זאת התפיסה המקצועית שמלווה את רועי טל, אדריכל ובעליו של משרד האדריכלות הייחודי LEVANT ARCHITECTS, שמקפיד לתת ערך מוסף לכל פרויקט. "אנחנו מנסים לעשות הכול כדי לייצר לכל בניין אמירה ייחודית משלו", מדגיש טל, בוגר האקדמיה לארכיטקטורה בצלאל. "האופי הייחודי יכול לבוא לידי ביטוי בחומר, בעיצוב, בתכנון או בקשר עם הרחוב - בשאלה איך הולכי הרגל חווים את הבניין".
התהליכים שאותם מוביל טל מאוד מוקפדים. זאת הסיבה שפעם אחר פעם הוא מעדיף איכות על פני כמות בבחירת הפרויקטים. "אנחנו מנסים לייצר ארכיטקטורה שונה ומקומית", הוא אומר.
איך יוצרים סביבת מגורים מתקדמת?
חלק גדול מהעבודה במשרד LEVANT הוא בתחום מבני מגורים משותפים, החל מהתחדשות עירונית לבניין ועד לעיסוק בתב"ע גדולות יותר, כמו פרויקט רחב היקף בנהריה שם המשרד מקפיד ליישם את משמעות שמו: שימת דגש על בניין בהיבט החינוכי, המקומי והתרבותי שלו.
"אני לא רואה ערך בשכפול מבנים קיימים, אלא ביצירת בניינים שיישארו לאורך שנים ויציגו אמירה וחיבור לקהילתיות. זה מאוד חשוב אצלנו", אומר טל. "מה שמעניין אותנו זה הקשר בין האנשים. אחת הבעיות במגדלי מגורים היא שהשכונה נעלמת ואנחנו מאוד מקפידים בעניין הזה. החצר הפנימית בבנייני מגורים, לדוגמה, היא המקום שבו כולם נפגשים ושם, בנקודות האלה, אני רוצה לייצר איכות שתשפיע על חיי היום יום של כל הדיירים. המטרה היא שלבניין יהיו כמה מקומות קטנים שיציעו מחווה לאנשים שמשתמשים בהם, וייצרו להם עוד הזדמנויות למפגשים חברתיים כאלה ואחרים – רשמיים יותר או פחות".
דבר נוסף שמאוד מאפיין את עבודתו של טל, הוא מענה בכל מה שנוגע לתחום החינוכי ופיתוח מרחבי למידה במוסדות חינוך: "אנחנו עובדים בבתי ספר רבים. התהליך בשדה החינוכי נפתח בניתוח הצרכים הלימודיים, ולאחר מכן בתכנון מרחבי למידה חדשניים שמותאמים לשיטות הלימוד המתקדמות שקיימות היום. אנחנו מאתגרים גם פעמים רבות במבנים קיימים שזקוקים להסבה".
למה החלטתם לשים דגש כה רחב על הפן החינוכי?
"זה פן חשוב מאוד בעבודה שלנו ואני רואה בו אתגר גדול. באדריכלות יש סוגים שונים של אתגרים, כמו יצירה של מגורים איכותיים. אבל אתגר לא פחות משמעותי נוגע לסביבת הלימודים, למקום שבו שהילדים שלנו מבלים את הזמן שלהם מהמעונות והגנים ועד לבתי ספר, כאשר ככל שהצפיפות בארץ עולה, האתגר הופך גדול יותר. פעם בית ספר היה מבנה מפוזר על שטח נרחב, בעוד שהיום הם אנכיים ברובם, עם קירות מזכוכית ולמידה שיוצאת גם אל מחוץ לכיתות".
העבודה ב-LEVANT מתפרסת על פני כל רחבי הארץ, כשאת רוב הפרויקטים של התחדשות עירונית מבצע המשרד באזור המרכז. פרויקטים פרטיים כמעט ואינם חלק מעבודת המשרד, משום שהדגש הוא להתמקד ביצירת ערך ובתכנון סביבה איכותית בשכונה, ברחוב ובבית הספר.
"אנחנו מקבלים תגובות מתלמידים מאושרים וממורות שאומרות לנו שפתאום כל בית הספר מואר", מספר טל. "זה מרגש כי אנחנו משנים את הדרך שבה הילדים חווים את הלימודים שלהם. יש גם משהו מאוד קשה בתכנון פרויקט לאורך זמן, ואז הוא מושלם והדלת נסגרת. פרויקטים חינוכיים-ציבוריים אפשר לחזור ולבקר".
קשה לך להשתחרר מפרויקטים אחרי שהם הסתיימו?
"קשה לי לשחרר ברמה שאני ממשיך לדאוג לפרויקט, למרות שהוא כבר של הדיירים. חשוב לי שאנשים יעמדו ברחוב ויסתכלו על בניין שתכננו ושהדיירים ימשיכו ליהנות ממנו".
למה זה חשוב לך?
"אדריכלות זו יצירה שכביכול נמסרת ללקוח, אבל הבניין ממשיך לחיות. החומרים מגיבים לשמש, למים ובכלל לסביבה. עשינו, למשל, שיפוץ לבית ספר גדול לחינוך מיוחד בטבריה וחילקנו כיתה לשלושה אזורי למידה. עד היום אני בקשר עם המנהל ושואל כיצד הלימודים מתקיימים בחלל שעיצבנו. הערך המוסף חשוב לי גם מעבר לעיצוב".
בין הנחל, הים והתושבים
רועי טל נחשף לעולם האדריכלות בטיול הגדול שאחרי השחרור מצה"ל, שם שירת כצלם. גם היום, כמו אז, יש לו את הנטייה להפוך כל דבר שבו הוא נוגע לייחודי, עם נגיעה אמנותית, גם אם מדובר בעבודה על מספר פרויקטים במקביל.
פרויקט שיוצא עכשיו לביצוע ובו מעורב המשרד, הוא פרויקט מעונות סטודנטים בפתח תקווה. שם תבנה תוספת על גבי בניין לשימור במרכז העיר, כשקומת הכניסה היא למעשה בית קפה ומעליה ארבע קומות מגורים כשכל דירה מתפקדת כדירה נפרדת. קומת הפנטהאוז, לעומת זאת, היא ציבורית ולרווחת הסטודנטים.
אחד הפרויקטים הגדולים שאותו הוביל, בשיתוף סטודיו sabraוסטודיו תאו, הוא תוכנית בניין עיר שבה זכה משרדו במסגרת תחרות אדריכלים בנהריה, כשבמרכזה ניצב נחל הגעתון המפורסם שחוצה את העיר. "המחשבה שם היא על היום יום ועל הקשר של הגעתון לעיר נהריה", מגלה טל. "ואליה לחבר את רצף החוויות והרגשות שעולים כשהולכים לאורך הנחל שחוצה את העיר, ומגיעים לאזור קטן עם הגינה. אנחנו ביצענו את התכנון כך שיעניק קשר בין האנשים שמתגוררים במקום, לבין החצרות הפנימיות והמפגש עם הנחל. יצרנו שם אזור בשם 'מלחה', מלשון מלח, שהוא מעין אטרקציה עירונית שממזגת את הנחל עם הים. ההסתכלות שלנו תמיד היא ברמת האדם, מה הוא חווה ואיזה איכות המקום מאפשר למפגשים חברתיים בין אנשים, ובין האנשים למקום הפיזי הבנוי והמתוכנן".
רועי טל, LEVANT ARCHITECTS
כתובת: הארד 7, תל אביב
טלפון: 052-3460830
למעבר לאתר המשרד >>
לעמוד האינסטגרם >>
בשיתוף LEVANT ARCHITECTS
