בעולם שבו הבינה המלאכותית משנה כמעט כל תחום בחיינו, ממערכות הבריאות והתחבורה ועד לתעשייה ולשירותים הפיננסיים, מתברר שאחת התשתיות החשובות ביותר של המהפכה הטכנולוגית נמצאת דווקא במבנים גדולים, עמוסים בשרתים ובמערכות מחשוב, הזקוקים לאספקת חשמל רציפה ובהיקפים עצומים. חוות השרתים (Data Centers), הפכו מתשתית טכנולוגית, המוכרת בעיקר לאנשי מקצוע, לנכס אסטרטגי שמדינות וחברות בינלאומיות מתחרות על האפשרות להקים בתחומן.
אלא שמאחורי ההזדמנות הכלכלית מסתתר אתגר מורכב: מי יספק לכל אותן חוות שרתים את החשמל הדרוש להפעלתן? בישראל, שבה משק החשמל מתמודד ממילא עם גידול בביקושים, חסמים תכנוניים ומחסור בכוח אדם מקצועי, השאלה הזאת מקבלת משנה חשיבות.
"קצב ההתפתחות של הבינה המלאכותית הוא כמעט בלתי צפוי", אומר אמיל קויפמן, נשיא התאגדות מהנדסי החשמל, האלקטרוניקה והאנרגיה בישראל. "הלב של כל המערכת הזאת הוא חוות השרתים. הן עובדות 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, וצריכת החשמל שלהן גדולה מאוד ביחס למה שהכרנו בעבר".
לא רק נדל"ן: הנכס האסטרטגי של המחר
כדי להבין את גודל השינוי, מציע קויפמן להתבונן באופן שבו מתפתחת תעשיית חוות השרתים. מה שנראה מבחוץ כמבנה תעשייתי הוא למעשה מתקן מורכב, המשלב מערכות מחשוב, תקשורת, אבטחה, קירור ואספקת אנרגיה, שכולן חייבות לפעול בתיאום וברמת אמינות גבוהה.
"התהליך מתחיל בדרך כלל בקרקע", הוא מסביר. "יש בעל קרקע שמבין שאפשר להקים עליה חוות שרתים, ויזם שמוכן להשקיע סכומים גדולים בהקמת המתקן. אחר כך מגיעים הלקוחות, לעיתים אלו חברות בינלאומיות כמו גוגל, אנבידיה ומטא. אבל בסופו של דבר מגיעים לשאלה המרכזית: האם אפשר לקבל חיבור חשמל מתאים?".
לדבריו, השאלה הזאת משנה את האופן שבו בעלי קרקעות ויזמים בוחנים הזדמנויות עסקיות. לא רק מיקום הקרקע או אפשרויות הבנייה קובעים את כדאיות ההשקעה, אלא בראש ובראשונה היכולת לספק למתקן את האנרגיה הדרושה להפעלתו.
קויפמן סבור שמדינות שיצליחו למשוך אליהן חוות שרתים מתקדמות ייהנו בעתיד מיתרון אסטרטגי משמעותי. לדבריו, בעוד עשור או מעט יותר המדינות הללו עשויות להימצא בעמדה שונה לחלוטין. "למדינה זה אוצר, זה נכס", הוא אומר, ומוסיף "זו גם הסיבה שמדינות רבות מעניקות תמריצים ליזמים ולחברות המבקשים להקים בשטחן חוות שרתים".
קויפמן מזכיר כי בעבר ידעה ישראל למשוך חברות טכנולוגיה בינלאומיות באמצעות תמריצים והשקעות, וכך ביססה את מעמדה בתחום ההייטק, ולדבריו, כעת ניצבת בפניה הזדמנות דומה, אלא שהפעם המפתח אינו רק כוח אדם טכנולוגי או סביבת השקעות נוחה, אלא גם תשתיות החשמל.
הביקוש לחשמל בישראל גדול מההספק המותקן
אחד הנתונים המשמעותיים שמציג קויפמן ממחיש את ממדי האתגר. לדבריו, בתוך כשנה התקבלו בישראל עשרות רבות של בקשות לבדיקת סקר חיבור של חוות שרתים לרשת החשמל, בהספק מצטבר של כ-27 גיגה-ואט. לשם השוואה, הוא מציין כי שיא הביקוש לחשמל בישראל עמד על כ-17 גיגה-ואט.
עם זאת, הוא מבהיר שאין פירוש הדבר שכל הבקשות יתממשו. "סקר חיבור זה לא אומר שמחר בא יזם, שם את הכסף ומשקיע ובונה", הוא מדגיש. לדבריו, ההערכה היא שרק כ-20 אחוז מהבקשות יתממשו בפועל, וגם היקף כזה מחייב היערכות של משק החשמל. רשות החשמל ונגה, החברה לניהול מערכת החשמל, עוסקות בבחינת הסוגייה ובגיבוש פתרונות, אלא שהזמן אינו פועל לטובת ישראל. "בארצות הברית", הוא אומר, "יש מקומות שבהם אומרים ליזמים שיוכלו לקבל חיבור בעוד שמונה או עשר שנים. אז היזמים הולכים למקומות אחרים". לדבריו, גם החברות הבינלאומיות המבקשות להקים חוות שרתים בישראל לא ימתינו ללא הגבלת זמן. "אף אחד לא יחכה לנו", הוא מזהיר. "אם לא נדע לקבל החלטות בזמן, נפספס את ההזדמנות".
הקמות חוות השרתים אינם פרויקטים מורכבים. מדובר במערכות שדורשות אמינות יוצאת דופן, משום שהפסקת חשמל עלולה לשבש פעילות מחשוב ושירותים חיוניים. "חוות שרתים גדולות דורשות בדרך כלל חיבור לשלושה מקורות בלתי תלויים לאספקת חשמל", מסביר קויפמן. "צריך לבדוק היכן נמצאת הקרקע, איזו רשת קיימת באזור, האם נדרש חיבור במתח גבוה או במתח עליון, והאם צריך להקים תחנת משנה או לתכנן ולבנות קווי חשמל חדשים. כל אחת מהאפשרויות כרוכה בתכנון הנדסי, בהשקעות ובתהליכי אישור שעלולים להימשך שנים. לכך מתווסף הצורך להגדיל את כושר ייצור החשמל במשק כולו".
קויפמן אינו מסתיר את מורת רוחו מתהליכי התכנון והרגולציה בישראל. לדבריו, במשך שנים, עקב התנגדויות של גופים שונים, לדוגמה "ירוקים", התקבלו החלטות שהקשו על פיתוח תחנות כוח ותשתיות הולכה, וכעת המשק נדרש להתמודד עם ביקושים שלא נצפו בהיקפים כאלה.
הוא מתייחס גם למתח שבין הרצון להרחיב את השימוש באנרגיות מתחדשות לבין הצורך להבטיח אספקת חשמל יציבה. לדבריו, אנרגיה סולארית היא מרכיב חשוב בפיתוח המשק, אך אי אפשר להסתמך עליה בלבד ללא פתרונות מתאימים לאספקה רציפה ובניית רשת הולכת חשמל אמינה בין מתחמי ייצור ולמרכזי הצריכה. "אי אפשר להתעלם מהמציאות ההנדסית", הוא אומר. "צריך להבין מה אפשר לבצע, באיזה לוח זמנים ובאיזה מחיר. בניית תחנת כוח בגז טבעי יכולה להימשך, מההחלטה ועד להשלמתה, כעשר שנים. כך קשה מאוד לנהל משק שצריך להתפתח במהירות".
האתגר מתחדד לנוכח התחזיות לגידול בצריכת החשמל. לדברי קויפמן, אם בעבר דובר על גידול שנתי של כ-3.4 אחוזים, התחזיות החדשות שהוצגו מדברות על גידול של כ-5.3 אחוזים בשנה.
"הפער הזה, של כמעט שני אחוזים, הוא דרמטי", הוא מדגיש. לדבריו, שינוי כזה מחייב בחינה מחודשת של תוכניות הפיתוח ושל יכולתו של משק החשמל לעמוד בביקושים הצפויים.
המחסור במהנדסים: הבעיה שמאחורי הבעיה
אלא שגם אם יימצאו מקורות המימון ויוסרו החסמים התכנוניים, קויפמן מזהיר כי ישראל עלולה להיתקל במכשול נוסף: המחסור במהנדסי חשמל בעלי ניסיון מעשי. לדבריו, תואר אקדמי לבדו אינו מספיק כדי להכשיר מהנדס שיוכל לשאת באחריות לתכנון, בניה והפעלת תשתיות מורכבות. הוא משווה את הכשרת המהנדסים להכשרת רופאים, הרוכשים ניסיון מעשי בבתי החולים כבר במהלך לימודיהם. "ההישג הגדול של מדינת ישראל הוא שבנו כאן מערכת שבאמת מכשירה את הרופאים בצורה מיטבית", הוא אומר. "בהנדסה זה לא פחות חשוב, כי טעות בהנדסה יכולה לעלות הרבה כסף. גם סטודנטים להנדסת חשמל צריכים להשתלב בעבודה מעשית כבר במהלך לימודיהם".
לדבריו, חלק ניכר מבוגרי הנדסת החשמל בחרו לאורך השנים להשתלב בתחומי האלקטרוניקה, התקשורת והמיחשוב בעיקר, ופחות בתחום מערכות הספק שהמשק הלאומי זקוק להם. המחסור שנוצר, הוא אומר, מורגש במשק כולו וגם בחברות עצמן. "מעסיקים שמשקיעים רבות בהכשרת מהנדסים בוגרים מגלים לעיתים כי לאחר שהצעירים רוכשים ניסיון, הם עוברים לחברות מתחרות המציעות תנאים טובים יותר. "חייבים להגיע למצב שיש מספיק מהנדסים מנוסים על מנת שהמשק בארץ יפעל בצורה סבירה".
כדי להתמודד עם הבעיה, מקדמת ההתאגדות, בשיתוף משרד האנרגיה, חברות מובילות במשק ומוסדות אקדמיים, תוכנית שנועדה לחבר בין הלימודים באקדמיה לבין ההתנסות המעשית במשק החשמל ובתעשייה.
המחזור הראשון המתוכנן יכלול 25 סטודנטים שנה שלישית של לימודי הנדסת הספק, שייחשפו במהלך סמסטר אחד לפעילותן של 20 חברות מהמובילות במשק החשמל. בכל חברה יתקיים ביקור מקצועי של ארבע שעות לפחות, שבמהלכו יכירו הסטודנטים תחומים כמו תכנון ופיתוח מערכות חשמל, ייצור אנרגיה, ציוד חשמלי מתקדם וטכנולוגיות חדשניות.
התוכנית מיועדת להתחיל בשנת הלימודים הקרובה והיא תאפשר להתקבל למשרת סטודנט באחת החברות, לעשות פרויקט גמר ולהמשיך לאחר סיום הלימודים בהתמחות בתחום ובבניית קריירה מקצועית באותה חברה. לדברי קויפמן, המטרה היא לאפשר לסטודנטים להכיר מקרוב את תחומי העיסוק במשק החשמל עוד לפני סיום לימודיהם, ובכך לסייע בהכשרת דור חדש של מהנדסים בעלי ניסיון מעשי. "כולם רוצים שיהיו לנו מהנדסים טובים, שתהיה לנו עתודה נורמלית בתחום החשמל ולכך חשוב שיתוף פעולה בין כל הגורמים הרלוונטיים", הוא אומר.
חוות השרתים במרכז סדר היום בכנס "חשמל ואנרגיה 2026"
האתגרים, עליהם מדבר קויפמן, יעמדו במרכז הכנס השנתי ה-25 לחשמל ואנרגיה של ההתאגדות, שיתקיים באילת בין 10 ל-14 בנובמבר. צפויים להשתתף בו יותר מ-2,500 מהנדסים, מדענים ואנשי מקצוע מכ-500 חברות וגופים מהארץ ומחו"ל. בתוכנית יותר מ-200 הרצאות מקצועיות בכ-50 מושבים, לצד תערוכה שבה יציגו יותר מ-80 חברות ציוד טכנולוגי מתקדם ומערכות חדשניות. אחד המסלולים המקצועיים בכנס, שיוקדש לחוות שרתים, משקף את המקום המרכזי שתופס התחום בסדר היום של תעשיית החשמל והאנרגיה.
לדברי קויפמן, גם השנה תממן ההתאגדות את השתתפותם של 120 סטודנטים להנדסת הספק ואנרגיה מכל המוסדות אקדמיים ברחבי הארץ, כדי לאפשר להם להיחשף לחידושים בתחום וליצור קשרים עם אנשי התעשייה. הוא מדגיש כי לצד התכנים המקצועיים, חשיבותו של הכנס טמונה גם במפגשים ובאינטראקציה בין המשתתפים. "אחד הדברים החשובים בכנסים זה מפגשים בין אנשים", הוא אומר. "אנשים עובדים כל הזמן, ופה יש להם הזדמנות לפגוש אחד את השני ולקדם דברים".
למרות האתגרים, קויפמן בוחר לסיים את השיחה בנימה אופטימית. "סוד ההצלחה הוא שיתוף פעולה", הוא אומר. "אני רואה שאנשים וגופים מאוד רוצים לשתף פעולה". לדבריו, ישראל מסוגלת להקים ולהפעיל מערכות הנדסיות וגם חוות שרתים ברמה שאינה נופלת מזו של המדינות המפותחות, אך כדי לממש את הפוטנציאל נדרשים פחות חסמים ויותר החלטות המבוססות על ידע מקצועי. "צריכים פשוט שקבלת ההחלטות תהיה יותר נכונה, יותר סבירה, ושיהיו פחות רגולציה ופחות חסמים ובירוקרטיה", הוא אומר. "שגם כאן כמו בהנדסה, לכל בעיה צריך למצוא פתרון ישים".
בית מקצועי לאלפי מהנדסים
התאגדות מהנדסי החשמל, האלקטרוניקה והאנרגיה בישראל, המונה יותר מ-6,000 חברים, משמשת בית מקצועי לאלפי מהנדסים ואנשי מקצוע העוסקים בחשמל, באנרגיה ובמיזוג אוויר. היא פועלת לקידום הרמה המקצועית, להכשרת כוח אדם ולפיתוח התעשייה והתשתיות הלאומיות.
פעילות ההתאגדות כוללת כולל ארגון כמאה פעילויות מקצועיות בשנה בינן כנסים, ימי עיון, קורסים וסדנאות, לצד שיתופי פעולה עם גופים מקצועיים בארץ ובחו"ל. בין היתר, היא חברה בארגון הגג האירופי של אגודות מהנדסי החשמל, EUREL, ומייצגת בישראל את האגודה האמריקאית למהנדסי חימום, קירור ומיזוג אוויר, ASHRAE. דגש מיוחד מושם על טיפוח דור צעיר של המהנדסים ועל חיזוק הקשר בין האקדמיה לתעשייה.
בשיתוף התאגדות מהנדסי חשמל, אלקטרוניקה ואנרגיה בישראל
