כשמדברים על העברת נכסים מדור לדור, רבים חושבים על צוואה. אלא שבפועל, כך מתברר, העברה בין דורית היא תהליך עמוק, מורכב ובעיקר אנושי הרבה יותר. כזה שמשלב כסף, עסקים, נדל"ן ומסים – אבל לא פחות מכך גם רגשות, יחסים משפחתיים ופערים בין אחים.
עו"ד ורו"ח שירי ויסקוס, רו"ח אריאל פייג, ורו"ח מחמוד טאהא, שותפים במשרד פייג־ויסקוס ושות', מתמחים בדיוק בנקודה הרגישה הזאת. "העברה בין דורית היא העברה של נכסים כספיים, למשל מקרקעין, חברות, מניות בחברות, מהדור המבוגר לדור הצעיר", מסבירה ויסקוס, "רוב האנשים מתמקדים בהכנת צוואה, אבל הרבה מאוד אנשים לא מתכננים את המעבר מהדור המבוגר לדור הצעיר. צריך לקחת בחשבון שהעברה בין דורית היא תהליך מורכב שמצריך ראיה של תמונה כלכלית-פיננסית רחבה, ובדרך כלל כל בני המשפחה מעורבים בו".
המורכבות גדלה במיוחד כשמדובר בעסק משפחתי: ילד אחד מנהל את החברה, אחרים לא מעורבים, והאיזון בין הוגנות כלכלית לשיקולים רגשיים הופך למוקש של ממש. כאן, מסבירה עו"ד ויסקוס, נכנס תפקידו של רואה החשבון. "הוא למעשה המבוגר האחראי בחדר שמתרגם רגשות למספרים ומוביל תהליכים כלכליים מורכבים", היא מדגישה.
מעבר לממד האנושי, יש גם היבט כלכלי דרמטי. חוקי המס בישראל נוקשים, ושיעורי המס עלולים להגיע לעשרות אחוזים. במילים אחרות, תכנון לא נכון עלול לשחוק משמעותית את שווי הנכסים שעוברים לדור הבא. "יש אנשים שמפחדים מנושא המס ומכך אם הם ייגשו לרשות המסים הם יעוררו דברים נוספים, אבל חוקי המס מאפשרים כיום, בתנאים מסוימים, לבצע תכנון מס בצורה נכונה, לגיטימית וחוקית", מסביר פייג.
ויסקוס מבהירה כי כדאי להתחיל העברה בין דורית כשההורים בחיים, כשהילדים בוגרים, וכמה שיותר מוקדם. "ככל שתקדים את התהליך, ככה תוכל לחסוך מס ולהשאיר במשפחה יותר הון כלכלי", היא מדגישה.
בשיתוף פייג, ויסקוס ושות' – רו"ח
